רחוב פושקינה, הרחוב הראשי בעיר אומן שבאוקראינה, נראה בימים אלה כמו עיירה יהודית במזרח אירופה של המאה ה-21. את השוחט, הסנדלר והמוהל, החליפו בתי עסק כמו "סטר-באקס – קפה אומן", חנות "יארמולקע" אופנתית, פיצריית "דה בסט", שלטים להזדמנויות נדל"ן במקום וחנויות רבות נוספות לתשמישי קדושה ומזון מהיר, רבות מהן מתהדרות בשלט "פתוח 24/6".

עשרות גמ"חים מסוגים שונים ממלאים את העיר בחודש אלול הקר, לקראת ההילולה השנתית בציון קברו של רבי נחמן מברסלב. אך השנה ההילולה מקבלת תפנית, אותה מסמל שלט קטן בכניסה לציון קברו של הרבי עליו נכתב בעברית ובאוקראינית: "השנה כולנו מתפללים לשלום אוקראינה".

בעיר מסתובבים מעל 100 שוטרים ואנשי יחידת אבטחה שהקים הממשל המקומי בשיתוף החסידים. השירות אינו ניתן בחינם: כל תייר צריך לשלם 1,350 גריבנה (125 שקלים), מעין מס על שירות האבטחה בימים בהם כל חייל נדרש לקרבות הנגד בחזית, המרוחקת 500 קילומטרים ממקום ההילולה. בניגוד לשנים קודמות, משטרת ישראל תיעדר השנה מהחגיגות.

"העומס המשמעותי צפוי להיות אחרי ראש השנה"  רחובות אומן (צילום: משה לוי, איחוד הצלה)

אל מקום ציון קברו של הרב המפורסם מגיעים מדי שנה כ-45 אלף חסידים לקראת ערב ראש השנה. תנועת התשובה העצומה הזו, של עשרות אלפי חסידים בישראל ורבים נוספים ברחבי העולם הפוקדים מדי שנה את העיר אומן שבאוקראינה, מהווה את מקור ההכנסה הגדול ביותר של העיר בת 100 אלף התושבים.

שנתיים של מגפת הקורונה אילצו את מרבית החסידים להדיר את רגליהם מהעיר, ולהילולה בשנה שעברה הצליחו להגיע 4,000 חסידים בלבד. הנוספים שהגיעו בחודשים שלאחר מכן, עם ההפחתה המשמעותית בהגבלות התנועה האווירית בעולם, הביעו אופטימיות בנוגע לראש השנה תשפ"ג, והתכוננו לחזור בהמוניהם. ואז הגיעה המלחמה.

7,000 חסידים בשלושה שבועות, ועוד 6,000 בדרך

אומן נמצאת אמנם במרחק אווירי של 180 ק"מ מנהר הדנייפר, שמהווה דה פקטו את הגבול המערבי להתנהלות הקרבות, אך השמיים של המדינה עדיין סגורים לטיסות אזרחיות. מי שרוצה להגיע לציון הקבר של הרבי, צריך לעבור לפחות 400 ק"מ של נסיעה משדה התעופה יאשי שברומניה, או 165 ק"מ ממעבר הגבול עם מולדובה הקטנה, אליה יש בממוצע טיסה אחת ביום, בימים כסדרם. לקראת ראש השנה, יש אליה בין 3 ל-4 טיסות ביום מישראל, מלאות עד אפס מקום כבר שבועות.

גם שירותי ההסעות מהגבולות מלאים עד אפס מקום. 33 טיסות יצאו במהלך השבוע שלפני ראש השנה לרומניה, מהן 12 לסוצ'אבה וליאשי, שני נמלי התעופה הקטנים במדינה להם מסלול המראה ונחיתה אחד, וקרובים לגבול עם אוקראינה.

הדיווחים באשר למספר היהודים, שמגיעים לחגוג את ראש השנה באומן, נעים בין 10,000 ל-22,000. מאמצע חודש אוגוסט עד אתמול, הגיעו כ-4,000 חסידים, לפי הקהילה היהודית במקום, אך חברות ההיסעים הישראליות בעיר מדווחות על תנועה נרחבת יותר, ונציגיהן מדברים על כ-7,000 חסידים שהגיעו עד כה. רשות שדות התעופה מדווחת על 6,000 נוספים שימריאו לכיוון אוקראינה, וינחתו סמוך לגבולותיה מהיום עד לראש השנה. בשנה רגילה, מגיעים לאומן בכל שבת בין 400 ל-800 חסידים.

"השלטון פה כרגע הוא שלטון צבאי, יש עוצר לילי ולא משחקים עם זה" הוועדה המכינה של חסידי אומן לראש השנה בפגישת הכנה עם המשטרה המקומית (צילום: הוועדה המכינה)

נתן לוי (19) מירושלים, הגיע לאומן כדי לעבוד במשרד של חברת ההיסעים 'פאיכלה' ("לטפל" ביידיש), "אנחנו אוספים חסידים מהגבולות של אוקראינה, מיאשי וממולדובה, מכיוון שלא ניתן לטוס לתוך אוקראינה", הוא מספר, "הייתה לנו בעיה, כי רוב הגברים במדינה מגויסים למלחמה, אז חלק מהנהגים הם נהגים אוקראינים מעל גיל 65, שיכולים לצאת את גבולות המדינה וחלק מהעובדים הם אזרחים מולדביים או רומנים".

לוי מספר על בין 20 ל-55 כלי רכב ביום, הכוללים מוניות, רכבים פרטיים, מיניבוסים, אוטובוסים וכל מה שביניהם (יש גם מערך VIP מרשים), המסיעים את מאות החסידים, על מיטלטליהם ומשפחותיהם, מהגבולות ומנמלי התעופה. "בשלושת השבועות האחרונים הבאנו משהו כמו 7,000 חסידים", אומר לוי, שלא רוצה להתחייב על מספר, אבל באופן אישי מעריך כי הגיעו יותר. "העומס המשמעותי צפוי להיות אחרי ראש השנה, ורובם הגדול של החסידים שהגיעו בטפטופים, צפויים לצאת אחרי ראש השנה תוך שלושה ימים", הוא מרחיב.

"עד הקורונה הייתי כמעט כל שנה באומן, 16 פעמים", מספר נתן, שהוא כאמור, רק בן 19. "בשנה של הקורונה היינו כל המשפחה בבלארוס במשך חודש וחצי, אחרי ראש השנה ישבנו על הגבול של בלארוס ואוקראינה במשך שבוע, ובצאת כיפור הזמנו טרנזיט לאומן ונסענו מהגבול עד לשם".

"במלחמה תגברנו את כוחות הרפואה, אבל לראש השנה חזרנו לפה"

"במלחמה היינו פרוסים הרבה יותר, והורדנו קצת פרופיל באזורי הלחימה", מספר שלומי אלישע (26) שחי כבר 7 שנים באוקראינה. אלישע מכהן כסמנכ"ל ארגון 'הצלה אוקראינה', ארגון שפועל ברחבי אוקראינה כבר 10 שנים במספר מוקדים לאורך כל השנה, וביתר שאת מאז תחילת המלחמה. "רצינו בעיקר להוריד קצת מהנטל על שירותי החירום באוקראינה, אנחנו כמובן מטפלים באנשים ללא הבדל דת גזע ומין".

הארגון הוא ארגון ההצלה היחיד באוקראינה המנוהל על ידי יהודים, ומחזיק מרפאות באומן, באודסה ובקייב ומערך של אנשי רפואה, אמבולנסים ואוטובוס. הארגון מתוקצב בעיקר מתרומות, ולא מקבל כספים מגורמים רשמיים באוקראינה או מישראל.

"אנחנו ערוכים לכל תרחיש, לרבות אר"ן ופינויים של פצועים רבים" שלומי אלישע (מימין) עם הנהגת 'הצלה אוקראינה' (צילום: הצלה אוקראינה)

"בשנתיים האחרונות הגיעו פחות אנשים, כ-4,000 איש בכל שנה בתקופת הקורונה", מספר אלישע. "מאז שהחלה המלחמה, גם הגיעו פחות אנשים. אנחנו ערוכים לכל תרחיש, לרבות אר"ן (אירוע רב נפגעים)  ופינויים של פצועים רבים. אנחנו בקשר הדוק עם בתי החולים וכלל הגורמים בנושאי ביטחון ורפואה".

משה לוי (37), סמנכ"ל תכנון ואסטרטגיה באיחוד הצלה, אחראי על איחוד הצלה באומן לתקופת ראש השנה. במהלך השנה יש מתנדבים שחיים במקום, ו-38 עובדים בארגון באומן, חלקם יהודים וחלקם מקומיים שאינם יהודים, כדי לתת מענה רפואי לתושבי האזור. "כשהתחילה המלחמה תגברנו את הכוחות הרפואיים במחוז", מספר לוי, שבכל שנה מגיע לקראת ראש השנה לעיר. "בתקופת ראש השנה העבודה כפולה ומכופלת, אבל ההגעה של מתפללים למקום, שהם גם מתנדבי איחוד הצלה מארץ ישראל, מסייעת במשמרות".

בעיר אומן יש שלושה מרכזים רפואיים לא גדולים במיוחד, שפצועים קל או חולים במחלות פשוטות יחסית מפונים אליהם. "חולים מורכבים יותר במידת הצורך מפנים לקייב, ולא לאודסה הקרובה יותר, בגלל הקרבה שלה לחזית והעומס על בתי החולים שם".

הכוח הרפואי הוותיק ביותר בעיר, בכל הנוגע ליהודים, הוא, האחים נתי וישראל קליין, שאחראים על מרפאת אומן. הם מתגוררים בצפת ובטבריה, והקימו את המרפאה לפני 25 שנה לסיוע למתפללים הרבים המגיעים למקום מדי שנה. המרפאה מרכזת את מרבית המידע והטיפול הרפואי, בשיתוף פעולה עם 'הצלה אוקראינה' ו'איחוד הצלה'.

כלל הגורמים הישראלים במקום תמימי דעים בנוגע לביטוח הרפואי. "הטיפול הרפואי מאוד יקר פה", אומר נתן לוי הצעיר. "אני מציע לכל מי שמגיע לפה להגיע עם כל התרופות שלו, ולעשות ביטוח רפואי מראש עם חברה ישראלית. הטיפול של המרפאות הישראליות פה מצוין, אבל אם אתה מגיע לבית חולים, כדאי שתכין את הארנק אם אין לך ביטוח".

"מגן אוקראינה": השגחה פרטית

הגעתם של בין 10 ל-20 אלף תיירים לאוקראינה, היא לא מראה שכיח בחצי השנה האחרונה, כך שלקראת ראש השנה, ועם ההכרזה של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על הגברה משמעותית של גיוס אזרחים בעלי רקע צבאי ללחימה, הממשל האוקראיני באומן החל בהפעלת חברת 'מגן אוקראינה', המופעלת על ידי חיילים דוברי עברית.

משטרת ישראל לא תגיע השנה לחגיגות במדינה מוכת המלחמה, אך ל'דבר' נמסר מטעם המשטרה כי שני שוטרים ישראלים ישהו בשגרירות ישראל באוקראינה, ויעמדו בקשר עם פיקוד משטרת אוקראינה ומשטרת אומן באירועים חריגים ככל שאלה יתרחשו. "האחריות הביטחונית והבטיחותית לשלומם של המבקרים באומן הינה של ממשלת אוקראינה והרשויות השונות במדינה, ובאחריותו של כל נוסע", נמסר ממשטרת ישראל.

תכנית האבטחה של מספר התיירים החריג שמגיע השנה, מונה שלוש טבעות אבטחה סביב קבר רבי נחמן, בהן יוצבו חיילים ושוטרים לצד אנשי ביטחון מחברת האבטחה. "המקומיים מאוד שמחים לראות את החסידים מגיעים ושמחים על התפילות שלהם להצלחת אוקראינה במלחמה", מספר אלישע. "אבל מצד שני חוששים שהגעה כל כך מרוכזת של הרבה אנשים עשויה למשוך אש ולגרום לרוסים ליצור פרובוקציה".

"בתקופת ראש השנה העבודה כפולה ומכופלת, אבל ההגעה של מתפללים למקום, שהם גם מתנדבי איחוד הצלה מארץ ישראל, מסייעת במשמרות" אנשי איחוד הצלה באומן (צילום: משה לוי, איחוד הצלה)

לדבריו, "קיים חשש מכל הכיוונים, הרשויות ושלטונות אוקראינה נערכו השנה בצורה מיוחדת, וכל עולה שמגיע לאומן עובר כמה מחסומים ובדיקות, מגנומטרים ובידוק. האוקראינים לא התפשרו על העניין הזה".

"חשוב להבין שאוקראינה נמצאת במלחמה על עצמאותה מפני האויב הרוסי. צריך להתפלל למען הצלחתה", אומר אלישע. "אומן נמצאת במחוז צ'רקס שגודלו כמעט כגודל מדינת ישראל, ומאז תחילת המלחמה רק אזרח אחד בכל המחוז נהרג, וגם זה מיירוט של טיל, כך שמצד אחד המלחמה לא מתנהלת פה, אבל מצד שני אי אפשר להיות שאננים".

לחשש של אלישע יש בסיס, שכן לפני כחודשיים נהרגו 23 בני אדם בעיר ויניציה, הנמצאת אף היא בגדה המערבית של נהר הדנייפר, כ-400 ק"מ מהנהר ואף יותר מכך מקו האש.

אלישע מזכיר לבאים לאוקראינה, כי אסור לצלם אנשי צבא, או להסתובב ברחוב בין השעה 23:00 לשעה 05:00. נוסף על כך אסור להשתמש בדולרים בחנויות, אלא אך ורק בגריבנה. "צריך לכבד את השוטרים והחיילים שעזבו את המשפחות שלהם", אומר אלישע, "אסור לדבר בביטויים פרו-רוסיים, מחשש לפגיעה ברגשות המקומיים, מה שיכול אפילו להוביל לחשד בריגול".

"אפילה היא אפילה. הסכנה היא שתשכנע את עצמך שהיא אור"

את המשפט שלמעלה כתב האיש שלכבודו מגיעים רבבות המתפללים מדי שנה, אך השנה אותה אפילה מקבלת משנה תוקף. על ערי העורף הוטל עוצר לילי המשמש להחשכתן, שסבלו בחודשים האחרונים מהתקפות ליליות של הצבא הרוסי, בין היתר בשל קרבתן למתקנים צבאיים.

"אין פה אווירה של מלחמה כמו שמספרים, אבל זה במרחק גדול מאוד", מספר נתן לוי, שהגיע כאמור רק לפני שלושה שבועות לעיר. "אתה שומע רק בחדשות על המלחמה. לא מרגישים את זה בכלל. לפני חודשיים הייתה תקופה של הפצצות, ומאוד הקפידו על העוצר והאופל בלילה".

"אין פה אווירה של מלחמה כמו שמספרים" אמבולנס איחוד הצלה באומן (צילום: איחוד הצלה)

הוא מספר על קבוצה קטנה של חסידים אמריקאים שיצאו מהדירות שלהם לכיוון הקבר כדי להתפלל שם בזמן שעות העוצר, אך נעצרו על ידי השוטרים שברחובות, גורשו מהמדינה ונאסר עליהם להיכנס לאוקראינה במשך 3 שנים.

"אתמול נכנסו חוקים שאסור מכירה של אלכוהול בכל מרכז אומן. אנחנו הצלחנו להתארגן לפני לקראת החג, אבל עשו את החוק הזה בשביל המאמץ המלחמתי, כלומר גם משקאות אנרגיה העבירו לחיילים, אי אפשר למצוא בכלל. כמעט כל הברים באומן סגורים, כי לא רוצים שיהיו התפרעויות או שיכורים או משהו כזה. אבל לא מרגישים בכלל את המצב המלחמתי".

נציגי משטרת ישראל לא יגיעו, אלא כאמור ישהו בקייב, אך משה לוי מספר כי חלק מהעומדים לצד שוטרי הגבולות האוקראינים, ולבושים במדי המשטרה האוקראינית, הם דוברי עברית במבטא ישראלי, המסייעים לתיירים הישראלים להתקדם במחסומים הפרוסים בכבישים הראשיים.

"השלטון פה כרגע הוא שלטון צבאי, יש עוצר לילי ולא משחקים עם זה", אומר משה לוי, "יש פה חיילים, משמר הגבול ומשטרה אוקראינית, ויש נציגים ישראלים שעובדים עם השוטרים במחסומים, מטעם השגרירות הישראלית, זה מאוד מקל מבחינת היכולת לתקשר עם השוטרים. פגשתי את חלקם לפני שעתיים במחסום מרחוב פושקינה, הם אומרים שהם מטעם משטרת ישראל, אבל עומדים במדי משטרת אוקראינה".

אלישע מתעקש שאכתוב לסיום את ברכותיו לעם היהודי ולעם האוקראיני: "רוצה לברך את כל עם ישראל בשנה טובה ומתוקה. תחי אוקראינה, תהילה לאומה".