ביום ראשון השבוע התקיים אירוע ייחודי – כמה עשרות מתנדבות ומתנדבים מהעדה האתיופית קיבלו תעודות הוקרה על היותם שמגלוּץ' – זקני או חכמי העדה באמהרית, המתמחים בגישור ותיווך סכסוכים. "משנת 2001 עד שנת 2014 השמגלוץ' ברחבי הארץ נפגשו עם 5,280 זוגות – מתוכם 3,800 הגיעו לשלום בית." מתגאה שלמה אקלה, מנכ"ל מרכז 'בהלצ'ין' – תרבותנו, המרכז למורשת יהדות אתיופיה. "חלק מהזוגות שלא הצליחו להגיע לשלום בית התגרשו. ובין הזוגות לא היה מקרה של רצח ואלימות."

יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ח"כ אברהם נגוסה, נאם בכינוס שהתרחש ביום ראשון בנתניה, "המורשת והתרבות המפוארת של יהודי אתיופיה היא סיבה לגאווה וכל הציבור הישראלי יכול לקבל ממנה השראה. הגעתי הערב כדי להביע את הערכתי לזקני העדה (השמגלוץ') העושים את פעילותם בהתנדבות ומסייעים הן בגישור ובתיווך בסכסוכים והן בשימור מסורת חשובה של יוצאי אתיופיה."

אירוע הוקרה למתנדבות ומתנדבי שמגלוץ'-מגשרים מארגון בהלצ'ין - לשימור תרבות יהדות אתיופיה (צילום: באדיבות ח"כ אברהם נגוסה)

אירוע הוקרה למתנדבות ומתנדבי שמגלוץ'-מגשרים מארגון בהלצ'ין – לשימור תרבות יהדות אתיופיה (צילום: באדיבות ח"כ אברהם נגוסה)

באתיופיה מקומם של השמגלוּץ' היה ברור – אליהם היו פונים בעת קושי בין בני זוג, בין ילדים והוריהם ואפילו בין שכנים. "השמגלוּץ', עם חוכמת חיים ונסיון בנושא של יעוץ משפחתי, גישור ותיווך, היו מנהלים את חיי הקהילה לשלום ולשלווה." אומר אפרים נגט, הרכז הארצי של השמגלוּץ' בישראל. כיום, פועלים 120 מתנדבות ומתנדבים במסגרת בהלצ'ין, וזאת בארבעה מוקדים, לעומת 11 בעבר.

אקלה שמח במיוחד בהצטרפותן של נשים למעגל זקני העדה, "מה שהתחדש בפעילות של השמגלוּץ' בארץ הוא בייחוד ההצטרפות של נשים. באתיופיה זה לא היה מקובל, כי  לפי הנורמות שם האישה בבית, ולא שותפה בפעילות ציבורית. מכיון שנשים התקשו לחשוף את שעובר עליהן בפני גברים, הוספנו נשים, ואנחנו גאים בזה."

"השמגלוּץ' לא למדו להיות פסיכולוגים או שופטים, אבל בזכות הרגישות שלהם והטיפול המאוזן יש הצלחות", אמר אקלה. "הם יושבים עם כל צד בנפרד ואז ביחד, משוחחים באמהרית ומשתמשים במשלים ובקודים התרבותיים שלנו. החכמים מסתמכים על תפיסת העולם הדתית, ושופטים בין בני הזוג בהתאם לתגובות, טון הדיבור והבעות הפנים של האנשים. המגשרים מפעילים שיקול דעת – ולא מחמירים כמו בתי הדין הרבניים."

לפי אקלה גם זוגות צעירים וגם מבוגרים נעזרים בנסיון וחכמת החיים של השמגלוּץ', שעובדים בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה. ההכשרה לשמגלוּץ' אורכת שישה חודשים, מיועדת לוותיקים ולעולים, ובה מכירים את חוקי המדינה, ושיטות גישור מודרניות. "זה תפקיד מקודש, השמגלוּץ' מקובלים על ידי הקהילה ובעלי קישורים לניהול סכסוכים", מספר נגט.

לאקלה טענות קשות כלפי משרד התרבות, בגין ייבוש תקציבי. "למרות שאנחנו חוסכים למדינה מיליונים, בזכות הגישור ומניעת הגירושין, התקצוב של העמותה הופסק בשנת 2011." אלקה קובל על כך שהמוזיאון למורשת תרבות יהדות אתיופיה, עם מוצגים נדירים, נסגר מחוסר תקציב. "כל התיעוד והמסמכים – הכל יושב במחסנים. הקימו השנה 'מועצה למורשת יהדות אתיופיה' עם תקציב שנתי של 5 מליון ש"ח, ולנו חסרים 400,600 ש"ח כדי להשלים בניית מבנה ראוי למוזיאון, אבל הם טוענים שהחוק לא מאפשר להם לתקצב. גם מינוי האנשים במועצה הזאת נעשה שלא כחוק, מועצת הקייסים לא שם."

לטענת אקלה, הקהילה האתיופית לא מכירה במועצה, וזאת לעומת בהלצ'ין, הפועל משנת 96'. "אני מתנדב כבר חמש שנים, כי זה חשוב לי." גם נגט מתנדב ועושה את זה כי הוא חושב שלשמגלוּץ' יש חשיבות לכלל החברה הישראלית.

"אנחנו מקדישים את זמננו לטובת העניין, ולא ניתן שהמורשת וההיסטוריה שלנו יעלמו." אמרו השניים.

משרד התרבות לא הגיב לטענות עד למועד פרסום הכתבה.