שביתת הגננות ביישובי הבדואים בדרום הסתיימה ברביעי השבוע, לאחר שהרשויות המקומיות העבירו ילדים בין גנים ואיזנו את מספר הילדים בכל גן. אך גננות ששוחחו עם 'דבר' מספרות שהבעיה רחוקה מלהסתיים, וגנים רבים עדיין פועלים בצפיפות מעל התקן, ובתנאים שמקשים מאוד על חינוך הילדים.

השביתה החלה בראשון השבוע ונמשכה ארבעה ימים. התקיימה ב-78 גני ילדים ביישובים רהט (38 גנים), תל שבע (20), חורה (9) ולקיה (7). בכל הגנים האלו מספר הילדים ששובץ היה גבוה מ-35, בניגוד להנחיות משרד החינוך. הממוצע בנים היה 40 ילדים, ובחלק מהגנים שובצו 50 ילדים.

מעבר למחסור במבנים, חלק מהבעיה נובע מכך שהורים רבים רושמים את ילדיהם לגן רק בתחילת שנת הלימודים, ומקשים את ההיערכות לשיבוץ מאוזן.

"לא רציתי לסיים את השביתה", מספר ל'דבר' גננת בגן טרום חובה מחורה, שביקשה לשמור על עילום שמה. "אומנם צמצמו אצלי את מספר הילדים ל-35, שזה התקן לגן רגיל, אבל התקן של הגן שלי, שפועל בקרוואן באורך שישה מטרים בלבד, עומד על 20 ילדים. הבעיה החמורה יותר היא שמחלקת החינוך במועצה הפכה את השירותים שלי למחסן, ואי אפשר להשתמש בהם. כרגע הפתרון לבעיה הוא להתפנות בתא השירותים של גן שנמצא לידנו. המשמעות היא שתא אחד, ללא הפרדה בין בנים ובנות, משמש כ-70 ילדים וחברות צוות. הודעתי להורים שאני מסירה אחריות מההשלכות בעקבות מצב שכזה".

"לצערי" היא מוסיפה "הבאתי נדנדה מעץ לגן ואין לי מקום לתלות אותה, כי הגן כל כך קטן. בכלל, אין לילדים צעצועים כי אין פה מקום".

גננת בגן חובה מלקיה תולה את האחריות על הרשות המקומית, שממשיכה לרשום את הילדים לגני ילדים שמלאים לפי התקן. "יש לי 41 ילדים בגן, ואני עם סייעת אחת. כל שנה זה המצב, וכל שנה אני פונה לעירייה, שמבטיחה לטפל ולא מטפלת". גם היא מתלוננת על מחסור בציוד בגן. "אין מספיק כיסאות. אם אנחנו רוצות שכולם יישבו, אנחנו הולכות לגן ליד ולוקחות מהם. ובכלל, לא מחדשים לנו ציוד וצעצועים לגן".

משרד החינוך לא הגיב באופן רשמי לשביתה.