הכבוד האחרון שמוענק בימים אלה למלכה אליזבת השנייה משמש כתזכורת לאמת גדולה יותר שנחשפת ברחבי בריטניה, באופן כמעט בלתי מורגש: האומה נפרדת לשלום מהגברים והנשים שלחמו עבורה במהלך מלחמת העולם השנייה.

המלכה, ששירתה בצבא כמכונאית ונהגת משאית בחודשים האחרונים של המלחמה, הייתה חוליה מקשרת מוחשית אל המלחים, החיילים, הטייסים, הנחתים ואחרים שהתגייסו כדי לתרום את חלקם במלחמה שבה נהרגו 384 אלף משרתים בכוחות הצבא, ו-70 אלף אזרחים בריטים.

"המלכה גילמה את הדור ההוא"

אך כמו המלכה, אפילו הצעירים ביותר מבין יוצאי אותה מלחמה הם כיום כבר בני כמעט מאה, וזרם בלתי פוסק של מודעות אבל מספר את סיפורו של דור הולך ונעלם.

"מדהים עד כמה אנחנו מרגישים כרגע ביתר שאת את חלוף הזמן", אומר צ'רלס בירן, מנכ"ל הלגיון הבריטי המלכותי, ארגון הצדקה הצבאי הגדול ביותר בבריטניה. "המלכה גילמה בדמותה את הדור ההוא… ומותה כעת מבהיר לנו שהזמן, כדרכו, נע קדימה ללא רחם."

המלכה אליזבת חולפת בחיוך על פני בריטים שלחמו במלחמת העולם השנייה, במהלך טקס לציון 40 שנה לפלישה לנורמנדי בארומאנש, צרפת, 7 ביוני 1984 (צילום: AP)

יתכן שהאובדן הזה מורגש באופן חד יותר בבריטניה מאשר במדינה כמו ארצות הברית, מכיוון שבמהלך המלחמה היה איום על עצם קיומה של הממלכה. פצצות הומטרו על ערי בריטניה מלונדון ועד בלפסט, נשים גויסו לעבודה בתעשיות המלחמה, והקיצוב המלחמתי של מוצרים חיוניים נמשך עד 1954.

אליזבת, שקנתה את שמלת החתונה שלה בשנת 1947 באמצעות תלושי מזון שחסכה, נהגה לערוך טקס זיכרון לכל חללי הצבא הבריטי מדי שנה, ביום השנה לציון סוף מלחמת העולם הראשונה.

"היא התגלמות התחושה הזו של שירות ותרומה מאופקת למולדת," אומר בירן, "והיום, יותר מתמיד, אנחנו מוקירים זאת."

בריטים שהשתתפו בקרב הפלישה לנורמנדי במלחמת העולם השנייה בטקס לציון 75 שנה לקרב, לונדון, 13 במאי 2019 (צילום: AP Photo/Matt Dunham)

הרשויות בבריטניה לא יודעות בדיוק כמה מוותיקי מלחמת העולם השנייה עודם בחיים, מכיוון שמפקד האוכלוסין של המדינה לא כלל את הקריטריון של שירות צבאי עד השנה שעברה. נתונים אלה עתידים להתפרסם בחודש הבא.

רק טייס אחד נותר בחיים, והוא בן 103

חיל האוויר המלכותי מסר כי ידוע לו רק על טייס אחד שעודו בחיים מבין הטייסים שלקחו חלק בקרב על בריטניה, אותם גברים שווינסטון צ'רצ'יל הנציח במילותיו על "המעטים" שסייעו לחולל מפנה במלחמה. מדובר בראש הלהק ג'ון המינגוויי, שחגג ביולי האחרון יום הולדת 103. אך מספרם של הנותרים בחיים הולך ופוחת.

חיילים בריטים מפנים פצועים בפלישה לנורמנדי (AP Photo, File)

בין אלו שהלכו לעולמם השנה היו הנרייט הנוט, שהשיטה טייסים של בנות הברית שמטוסם הופל באירופה בחזרה הביתה דרך הגבול הצרפתי, והארי בילינג, שהיה רק בן 18 כשהצטרף לגל הראשון של הכוחות שנחתו על חוף גולד בנורמנדי ביום הפלישה, וגם דאגלס ניוהם, ששרד 60 גיחות הפצצה כנווט בחיל האוויר המלכותי אך לא שכח את חבריו שלא שבו מן הקרב.

נסיכה על מדים, עם רישיון למשאית

זו הייתה תקופה של הקרבה משותפת. אליזבת, שהייתה אז נסיכה, נאלצה, כמו בני נוער רבים אחרים, לשכנע את אביה להרשות לה להתגייס לצבא ב-1945. כשהגיעה אליזבת לגיל 18 העניק לה המלך ג'ורג' השישי פטור מחובת השירות הצבאי, בנימוק שההכשרה שלה כיורשת העצר קודמת לצורך המלחמתי בכוח אדם.

אך הנסיכה, שהחלה לתרום למאמץ המלחמתי כבר בגיל 14 כששידרה ברדיו מסר לילדים פליטים ובהמשך הקימה גינת ירק כחלק מהתוכנית הממשלתית "חופרים לניצחון", השיגה את מבוקשה. בפברואר 1945 התגייסה לחיל העזר לנשים ועברה הכשרה כנהגת ומכונאית של משאית צבאית. חיל העזר לנשים היה הגדול בחילות העזר שהציבו נשים בתפקידים שאינם קרביים כגון פקידות, נהגות ושליחות ממונעות, במטרה לשחרר גברים לתפקידים בחזית.

אליזבת, שהייתה בת המלוכה הראשונה בהיסטוריה ששירתה בצבא, הועלתה לדרגת מפקדת זוטרה של כבוד – דרגה מקבילה לזו של סרן בצבא – לאחר שהשלימה הכשרה בת חמישה חודשים, אך המלחמה הסתיימה לפני שהוצבה לשירות סדיר.

הנסיכה אליזבת, מפקדת צעירה בחיל העזר הבריטי, מקבלת במתנה שעון שהוענק לה על ידי עמיתיה הוותיקים במחנה הצבאי שבו קיבלה את הכשרתה הצבאית, במהלך טקס במחנה ההכשרה בקמברלי, אנגליה, 3 באוגוסט 1945 (צילום: AP)

ב-8 במאי 1945 הופיעה הנסיכה אליזבת, בלבוש מדים, על מרפסת ארמון בקינגהאם יחד עם משפחת המלוכה כדי לברך את ההמונים שחגגו את כניעת גרמניה. באותו ערב חמקו היא ואחותה, הנסיכה מרגרט, מן הארמון כדי להשתתף בחגיגות.

"הרענו למלך ולמלכה שעמדו על המרפסת, ואז צעדנו ברחובות למרחק קילומטרים," סיפרה ברבות הימים. "אני זוכרת שורות של אנשים זרים ששילבו ידיים וצעדו יחד במורד רחוב וייטהול, וכולנו פשוט נסחפנו בזרם של שמחה והקלה."

המוני בריטים שהתאספו ברחבת הפרלמנט בלונדון, לחגוג את ניצחון בעלות הברית על יפן במלחמת העולם השנייה, 15 באוגוסט 1945. בין החוגגים, היו גם הנסיכה אליזבת ואחותה מרגרט (צילום: AP)

"צריך לספר לילדים מה קרה, שיזכרו את הבחורים שלא חזרו מכאן"

רבים מאלו שהשתתפו באותו רגע מאושר כבר אינם בחיים.

ביניהם גם פרנק באו, נחת בחיל הנחתים המלכותי שסייע להנחות את הספינות שנחתו בחוף סורד במהלך הנחיתות של 6 ביוני 1944, יום הפלישה לנורמנדי. בהמשך חייו קרא להקמת אנדרטה לזכרם של 22,422 הגברים והנשים שנפלו תחת הפיקוד הבריטי במהלך קרב נורמנדי.

מבקרים ב'אנדרטת נורמנדי הבריטית' שהוקמה ב-2021 בסר-ור-מור בצרפת, לזכר החיילים הבריטים שנהרגו בפלישה לנורמנדי. "הייתי רוצה שילדים יבקרו פה כל הזמן" (Stephane Mahe/Pool Photo via AP)

(Stephane Mahe/Pool Photo via AP)

(Stephane Mahe/Pool Photo via AP)

חודשים ספורים לפני מותו ביוני האחרון בגיל 98, ביקר באו באנדרטה הבריטית בנורמנדי, הצופה אל החוף שבו לחם. "הייתי רוצה שילדים יבקרו פה כל הזמן," הוא אמר. "כי להם צריך לספר מה קרה, ועל הבחורים שלא חזרו מכאן – כדי שיזכרו אותם."