שובה של כלכלת החלחול למטה בבריטניה? כמה שבועות לאחר כניסתה לתפקיד, ראש הממשלה החדשה של בריטניה, ליז טראס, הובילה אישור "מיני-תקציב" חדש הכולל הקלות מס בהיקף שלא נראה מאז תקופת תאצ'ר, לפני כ-50 שנים.

הרבה גבות הורמו בעקבות ההכרזה, כשהביקורות המרכזיות דיברו על ההשפעות חמורות על אי השוויון והגרעון הממשלתי. שר האוצר החדש, קוואזי קווארטנג, מתעקש שהרפורמה תצית מחדש צמיחה כלכלית, אולם כלכלנים בכירים נשארים סקפטיים.

גם השווקים הגיבו בשליליות לתקציב, שער הליש"ט אל מול הדולר צנח ל-1.035, השיעור הנמוך בהיסטוריה, וטיפס מעט חזרה ל-1.05, שיעור שאף הוא מהווה שפל היסטורי. אגרות חוב ממשלתיות נמכרו בקצב מסחרר והביאו לקפיצה בעלות גיוס החוב עבור הממשלה הבריטית. שיעור התשואה המבוקש לאג"ח דו שנתיים עלה ל-4%, פי 10 מרמתו לפני שנתיים, מה שרק החמיר את הדאגות בנוגע לגרעון התקציבי.

העשירים זוכים להקלות גדולות

לצד הורדות מסים, התקציב החדש מקפיא מחירי האנרגיה, צעד שצפוי לעלות לממשלה הבריטית כ-60 מיליארד ליש"ט. זהו צעד נחוץ לאחר הזינוק במחירי האנרגיה בשנה האחרונה. בריטים רבים התקשו לעמוד בתשלומי האנרגיה בשנה החולפת ובחורף הקרוב רבים צפויים לוותר על חימום הבית כתוצאה מקושי כלכלי. אולם העלות האדירה של המהלך מוסיפה לספקות בנוגע להקלות המס.

החלק הארי של ההקלות מגיע ממס ההכנסה, כשהמרוויחים הגדולים זוכים להקלות הנרחבות ביותר. מדרגת המס העליונה, הקובעת שיעור של 45% מס לחלק ההכנסות שמעל 150,000 ליש"ט לשנה (כ-555,000 שקלים לאחר צניחת הליש"ט), תבוטל. שיעור המס הבסיסי, החל על כל ההכנסות, ירד מ-20% ל-19%. בשני המקרים, מי שיזכו לחסכון הגדול ביותר יהיו בעלי ההכנסות הגבוהות.

קיצוצים נוספים נוגעים לבונוסים לבנקאים, ולמס רכישת אדמות ונדל"ן. גם במקרים אלו, הקלות המס מיטיבות בעיקר עם השכבות החזקות. לפי החוק, הגבלת הבונוסים לבנקאים לפי שניים ממשכורתם הבסיסית תבוטל. ביחס לנכסים, הרף המינימלי למס יהפוך לגבוה יותר, כלומר יותר נכסים בשווי גבוה יותר יוכלו להירכש ללא מס. מעבר לאלו, העלייה במס החברות שתוכננה לשנה הבאה בוטלה.

על מנת ליצור צמיחה, התקציב כולל הקלות רגולטוריות והקשחה של הקריטריונים לקבלת קצבאות. רגולציה על קרנות הפנסיה תוסר במטרה לעודד אותן להשקעות. בנוסף אל כך, יוזמות סטארט-אפ יזכו לפטור מס בגיוס ראשוני עד 250,000 ליש"ט. ההקשחה במדיניות הקצבאות מכוונת להגדלת התעסוקה; זכאות תישלל למקבלי קצבאות שלא יעמדו ברף פעולות של חיפוש עבודה.

"סכנה של אי-יציבות מאקרו-כלכלית חמורה"

מאז ההכרזה על התקציב, הוא סופג בעיקר ביקורות, מכלכלנים ופוליטיקאים כאחד, כולל שרים לשעבר במפלגה השמרנית. העובדה שאופי הקיצוץ מאוד רגרסיבי, כלומר אינו מעדיף את השכבות החלשות ואף להפך, לא התקבלה בעין יפה לאור משבר יוקר המחיה. ובעוד ברור שהתקציב יביא לגרעון תקציבי מאסיבי, כלכלנים מטילים ספק ביכולתו לספק את הצמיחה המובטחת.

לארי סאמרס, שר האוצר של ארה"ב לשעבר, מהכלכלנים הידועים בעולם, אמר ש"בריטניה תיזכר לזמן ארוך כמדינה שניהלה את המדיניות המאקרו-כלכלית הגרועה ביותר מהמדינות הגדולות". מרטין וולף, הפרשן הכלכלי הבכיר של הפייננשל טיימס, שלל על הסף את הרעיון שהתקציב יביא לצמיחה: "התקציב לא יוביל לשום דבר בנוגע לצמיחה בטווח בינוני ויוצר סכנה של אי-יציבות מאקרו-כלכלית חמורה. ההימנעות מבקשה של הערכה מהמשרד לאחריות תקציבית בנוגע להשפעות המהלך פשוט שערורייתית".

בשדה הפוליטי קיר סטרמר, מנהיג מפלגת הלייבור, כבר הכריז שלאחר שמפלגתו תנצח בבחירות הם יחזירו את מדרגת המס הגבוהה. מפלגת המרכז, הליברלים הדמוקרטים, פרסמה תוצאות מחקר שהזמינה בנוגע להשפעות התקציב, המראות שהשכבות החזקות הם אלו שייהנו מהקלות המס, ושהתקציב יחריף את אי השוויון.

אולם יש גם תומכים למהלך. חברי הפרלמנט המכהנים של המפלגה השמרנית הגיבו להכרזה בתשואות. גם העיתונים המזוהים עם המפלגה השמרנית, הטלגרף והמייל, היללו את המהלך. אלכס ברומר מהמייל כתב: "התעוזה והאומץ של קוואזי קווארטנג הן בעוצמה סיסמית". גם נייג'ל פארג', לשעבר יו"ר המפלגה הלאומנית, יוקיפ, שיבח את התכנית ואף השווה אותה להקלות המס בתקופת תאצ'ר: "התקציב השמרני הטוב ביותר מאז 1986".

קווארטנג עצמו הציג את התקציב בנאום תוך שימוש ברטוריקה אופיינית לשנות ה-80, כשהטענה המרכזית אותה ניסה להעביר היא שהקלות המס יציתו צמיחה כלכלית מחודשת בכלכלה הבריטית המדדה. לטעמו, השיח על אי השוויון מפספס את הנקודה: "יותר מדי זמן אנחנו עסוקים במדינה הזו בוויכוחים על חלוקה מחדש. עכשיו, אנחנו צריכים להתמקד בצמיחה, ולא רק באיך אנחנו ממסים ומוציאים".