חברות רבות מעודדות עובדים לתרום את השי לחג שהם מקבלים לקראת חגי תשרי, לתרום את ערך ימי החופשה שלהם, או להתנדב במקום או בנוסף לשי לחג. התרומה היא מעשה טוב וחיובי, אך עובדים רבים אינם מודעים לכך שבמקרים מסוימים הם יחויבו במס על הכספים שתרמו.

אם העובד החליט לתרום את מתנת החג, בין אם מדובר בתווי שי או בסט כלים ומחבתות, כדאי לדעת שמדובר במתנה שנחשבת להכנסה. לכן, העובד מחויב עליה במס, בין אם יתרום אותה לגוף צדקה או לעובד במצוקה.

רו"ח אליק גנדלמן, קבוצת Guideline. "כל עוד העובד קיבל מתנה, או את האופציה לקבל מתנה, והוא תורם אותה, הוא חייב במס" (צילום: יח"צ)

רו"ח אליק גנדלמן מצוות מומחי המס בקבוצת Guideline עושה סדר, ומסביר ל'דבר' למה צריך לשים לב כשמחליטים לעשות מעשה טוב מכל הלב, ואיך לזהות ולהימנע מניצול שמתחפש למעשים טובים.

תרומת שי לחג או שוויו: את המס עדיין משלמים

שי לחג מהמעסיק מוגדר מבחינת חוקי המס כהכנסה לכל דבר, שחייבת במס. "כשהמעסיק נותן שי לחג, הוא מוסיף לתלוש השכר את שווי המתנה, והעובד משלם עליה מס", מסביר גנדלמן. "ניקח לדוגמה עובד שמשכורתו היא 10,000 שקלים בחודש, ואחרי מס הנטו שלו הוא 8,000 שקלים. אם הוא מקבל מהמעסיק מתנה לחג, למשל בקבוק יין שערכו 100 שקלים, הוא חייב באותו אחוז מס גם על שווי בקבוק היין, מה שאומר שבאותו החודש העובד יקבל לחשבון הבנק 7,980 שקלים, כש-20 שקלים יורדים כמיסוי על המתנה".

המס יקוזז ממשכורתו של העובד בכל מקרה, גם אם תרם את המתנה או את שוויה בכסף. זאת מכיוון שהעובד לא סירב למתנה, אלא קיבל אותה מהמעסיק ועשה בה כרצונו. כלומר, בדוגמה שלמעלה, גם אם העובד תרם את בקבוק היין או סכום של 100 שקלים, הוא עדיין יחויב בתשלום מס בסך 20 שקלים.

חברות רבות אף מאפשרות לעובדים לתרום את השי שלהם או את שוויו דרך אתר האינטרנט דרכו הם בוחרים את ההטבה. גנדלמן מדגיש שגם במקרה הזה, העובד יהיה חייב במס עבור המתנה. "זה מה שנקרא שימוש בהכנסה. כל עוד העובד קיבל מתנה, או את האופציה לקבל מתנה, והוא תורם אותה, הוא חייב במס".

ההתניה היא שהמתנה או התרומה עוברת דרך הסכמתו של העובד. אם החברה עצמה בוחרת לתרום, אז היא זו שצריכה לשלם את המס, וזה לא נוגע לעובדים. "המעסיק צריך לתת לי את אופציית הבחירה אם לתרום את המתנה או לקבל אותה, רק אז המס עליי כעובד".

תרומת ימי חופש: העובד עדיין חייב במס

תרומת ימי חופשה הוא מצב בו עובד או קבוצת עובדים תורמים מיוזמתם את השווי הכספי של ימי החופשה שצברו, או חלק מהם, לגוף או לאדם כלשהו. בחברות רבות עובדים בוחרים בסוג זה של תרומה.

גנדלמן מדגיש שגם בתרומה כזו, העובד עדיין יהיה מחויב במס על ימי החופשה. "מדובר למעשה בהמרת ימי חופש לכסף, בהסכמת המעסיק, ותרומה של הכסף. לכן העובד יחויב במס על ימי החופש שתרם, כיוון שלא הסכים להקטין לעצמו מכסת ימי החופש, אלא ניצל אותם על ידי המרה לכסף".

תרומה למוסד מוכר דווקא מזכה במס

אך יש גם תרומה שדווקא מזכה את העובד. אם העובד החליט לתרום כסף למוסד מוכר לפקודת מס הכנסה, הוא יקבל זיכוי לצרכי מס הכנסה, של עד 35% מהסכום שתרם.

גנדלמן מדגיש שהזיכוי במס יינתן רק בתרומה לארגונים מוכרים בלבד, ולא למשל לעובד נזקק בחברה. את הארגונים האלה ניתן למצוא ברשימה באתר רשות המיסים. גם אז, הזיכוי יתקבל רק בתרומה של 190 שקלים ויותר בשנה לעובד (גם אם מדובר בקבוצה של עובדים שתורמת יחד). התרומה השנתית יכולה גם לכלול מספר תרומות לארגונים שונים במהלך אותה שנת מס, כל עוד הם מוכרים על ידי רשות המיסים.

לארגונים גדולים, מדגיש גנדלמן, יש לרוב הסדרי תרומה, וכך במקום לפנות לרשות המיסים, הזיכוי יכול להתבצע דרך המעסיק. "כדאי לשאול, כי רוב הסיכויים שלארגון יש הסדרים כאלה", הוא אומר, "על המעסיק חלה החובה לוודא שהעובד שלו תורם לגוף מוכר, ולתת לו את האסמכתא המתאימה".

דגש נוסף הוא שהזיכוי יינתן רק על מס הכנסה, ואינו תקף לדמי הביטוח הלאומי שינוכו במקרה הצורך.

התנדבות במסגרת העבודה

בשנים האחרונות חברות רבות בוחרות להוציא את עובדיהם ליום התנדבות, למשל, יום מרוכז של פעילות התנדבותית באריזת מזון לנזקקים, שיפוץ וצביעת בתים לקשישים ונזקקים ועוד. כאן, מבחינת מס, מדובר בסיפור נפרד.

"על כל פעילות התנדבותית פיזית במסגרת מקום העבודה, אין כל חיוב במס", אומר גנדלמן, "עם זאת, במקרה כזה לא ניתן לקבל זיכוי על פעילות ללא תשלום".

לדברי גנדלמן, "יש חברות שנותנות לצורך הפעילות ההתנדבותית יום חופשה בתשלום. כאן אין לרשות המיסים שום עניין לגבי מה אדם עושה ביום החופשה שלו. ישנן גם חברות שעושות זאת על חשבון יום עבודה רגיל בתשלום רגיל, שזה דבר נהדר כמובן. במצב כזה, המעסיק הוא שמחויב לגלם את כל הפרשות המס והביטוח הלאומי הרגילות עבור העובד".