אתמול (שלישי) נפטרה תינוקת בת שלושה חודשים מרהט, לאחר שככל הניראה נחנקה מעצם זר. היא פונתה לבית החולים סורוקה בבאר שבע במצב אנוש, תוך פעולות החייאה, שם נקבע מותה. באותו הזמן התקיים 'כנס בטיחות הילדים בחברה הבדואית' בבית חולים סורוקה בבאר שבע.
בכנס השתתפו שר החקלאות, ח"כ אורי אריאל, ראש העיר רהט טלאל אלקרנאווי, אשר החליט להיות מוביל למניעת היפגעות הילדים בחברה הבדואית, מנהל המרכז הרפואי סורוקה ד"ר אהוד דודסון ויו"ר ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, מר עופר נאמן.
הכנס הציג, בין היתר, נתונים קשים בדבר מספר תאונות בבית, בחצר ובדרכים במגזר הבדואי. בשנת 2016 נהרגו 102 ילדים ומתוכם 22 ילדים מהמגזר הבדואי. בעוד שחלקם היחסי באוכלוסיית הילדים בישראל הוא 26% בלבד, הילדים במגזר הערבי מהווים כ-60% מהילדים שנהרגו כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת בשלוש השנים האחרונות.
בותיינה אלעטאונה עובדת סוציאלית בחטיבת ילדים בסורוקה, מבקרת את העובדה שהממשלה והרשויות המקומיות לא משקיעות בתשתיות ובמבנים בישובים הבדואים המוכרים ובאלה הלא מוכרים. "אני גרה במיתר והמשפחה גרה בחורה, ישוב בדואי צפונית מזרחית לבאר שבע. אני מסתובבת, בשכונות אין פארקים וגנים כמעט בכלל, בישובים הבלתי מוכרים זה לא קיים בכלל. זה יוצר מצב שבו הילדים נמצאים מרבית הזמן בבית ואין איך להעסיק אותם. אין משפחתונים לילדים מגיל 0-3."
"אני רואה הרבה בתים שבנוים באופן ארעי ולא יציב." ממשיכה אלעטאונה, בהתייחסה לסיבות נוספות של פגיעות, "הבנייה לא שלמה, ואנחנו רואות הרבה ילדים שנופלים מגובה כתוצאה של חוסר השלמת המבנה."
פרט לתשתיות הרעועות, אלעטאונה מצביעה על תרבות של חוסר זהירות, "אנחנו רואות הרבה פגיעות כתוצאה ממים רותחים. ילדים שמשחקים ליד המטבח בישובים ארעיים, המטבח מחוץ לבית לפעמים וכדי לבשל מדליקים מדורה, הילדים זוחלים למדורה ונכבים. רואים ילדים שמגיעים וסובלים מהרעלות, כי אין מקום מסודר לשים את החומרים המסוכנים."
אז איך מתמודדים עם המצב?
"כשילדים מגיעים למחלקות הם לא נמצאים בסכנת חיים, המטרה של השיחה עם ההורים להבין את המנגנון של התאונה, המטרה שלא יקרה עוד פעם. השיחה על התאונות מגבירה את המודעות ומונעת תאונות עתידיות. אני יכולה להגיד שאני עובדת כבר 12 שנים, ובעבר יותר משפחות שאחד מהילדים שלה נפגע היו חוזרות עם ילד אחר שנפגע, היום רואים את זה פחות. זה כאילו השיח והמודעות מחלחלים."
אופן נוסף להתמודדות עם התופעה, הוא הגברת המודעות כלפי החוק המחייב שימוש בכיסאות מיוחדים עבור תינוקות בעת נסיעה ברכב. לעומת העבר, כעת החוק נאכף בצורה תכופה.
ד"ר יצחק לזר, מנהל היחידה לטיפול נמרץ ילדים בסורוקה, התייחס בכנס לנתונים, וביקר את התרבות של "חוסר תשומת הלב" במגזר הבדואי, "ילדי הנגב ובתוכם ילדי האוכלוסיה הבדואית, חשופים לתאונות ופגיעות בסביבת הבית והחוץ. לצערנו הרב אנו נחשפים לתוצאות העצובות של חוסר תשומת לב או העדר השגחה מספקת, שבהם במקרה הטוב נמנע אסון בנס, אך לצערנו הרב לא חסרים המקרים בהם בושש הנס להגיע והמשפחה עומדת בפני הנורא מכל."
בסוף דבריו פנה לזר לציבור ההורים, "אסור שפעוט או ילד יסתובב ללא השגחה, גם לא בחברת ילדים אחרים; שחומרים מסוכנים יהיו תמיד סגורים מאחורי מנעול ויוחזקו בכלי אחזקה סגורים היטב ומסומנים כהלכה; שכל ילד בכלי רכב ישב בכסא מתאים חגור ומאובטח; שאש תובער במקומות מוגדרים ומאווררים וגרמי מדרגות וחלונות יהיו מחוץ להישג ידם של פעוטות. באחריות והשגחה משותפים יהיה ניתן להקטין למינימום את הפגיעה בילדנו על מנת שיגדלו להיות חלק מהחברה הבוגרת".
