אירופה מתכוננת לחורף עם מחירי אנרגיה גבוהים: שרי האנרגיה של האיחוד האירופי הסכימו על מיסוי מיוחד על הרווחים החריגים של חברות האנרגיה. המס החדש צפוי להכניס כ-140 מיליארד אירו, שישמשו למימון סיוע לאזרחים לאור מחירי האנרגיה הגבוהים.  

המס האירופי הוא מס מתואם על חברות דלק פוסילי, שראו את רווחיהן מזנקים עם עליות מחירי האנרגיה שהחלו ב-2021, והגיעו לרמות גבוהות במיוחד לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה. בנוסף אליו, הסכימו המדינות על יעדי הורדת צריכת האנרגיה. ההסכמה כללה יעד מחייב של ירידה ב-5% בצריכת אנרגיה בשעות השיא, ויעד וולונטרי לירידה כללית של 10% בצריכת חשמל. 

אולם היו גם מחלוקת בוועידת שרי האנרגיה של האיחוד. 15 מדינות, ביניהן צרפת, ספרד, איטליה ופולין, קראו לוועדה האירופית, מעין ממשלה של האיחוד האירופי, להנהיג הגבלת מחירים. בהצהרה משותפת, אמרו המדינות שהגבלת מחירים היא "הצעד היחיד שיסייע לכל חברות האיחוד לבלום את הלחצים האינפלציוניים, לנהל את ציפיות האינפלציה, לייצר תשתית ניהולית במקרה של בעיות אספקה ולהגביל את הרווחים העודפים בסקטור האנרגיה". 

בגלל שרוב האנרגיה באירופה מיובאת, אין למדינות בודדות יכולת להגביל מחירים ללא פיצוי לחברות האנרגיה על המחיר הנמוך. לעומת זאת, אם מדינות האיחוד יגיעו להסכמה, הן יוכלו לכפות אותה על חברות האנרגיה. כאמור, הגבלת המחירים תביא לירידת מחירים מיידית, כלומר לבלימת האינפלציה, ותמנע את הרווחים החריגים של חברות האנרגיה. 

התכנית הגדולה ביותר באירופה להתמודדות עם עליות המחירים

במקביל, קנצלר גרמניה אולף שולץ, הכריז על תכנית על סך 200 מיליארד אירו להגנת אזרחי ותעשיות גרמניה מעליות המחירים: "הורדת מחירי האנרגיה היא יעד חיוני, והממשלה תעשה את כל שביכולתה כדי להגיע אליו". 

הצעד המרכזי בתכנית, המכונה 'חומת מגן', הוא הגבלת מחירי הגז והחשמל. על פי שולץ, התכנית "תבטיח שמחירי הגז והחשמל ירדו – ירדו באופן דרמטי – ושאזרחים ועסקים יוכלו לעמוד בהם". 

התכנית הגרמנית היא עד כה התכנית הגדולה ביותר באירופה להתמודדות עם עליות המחירים. החלק הארי בעלות התכנית, שכאמור מגיעה ל-200 מיליארד אירו, הוא פיצוי שהממשלה תעניק לחברות האנרגיה על הנמכת המחיר עבור הצרכנים. 

ההוצאה הנוספת תמומן על ידי גיוס נוסף של חוב ממשלתי, כלומר הרחבת הגרעון התקציבי. דבר זה עומד בניגוד לעמדה הנחרצת של שר האוצר הגרמני, כריסטיאן לינדנר, בנוגע לחוב ציבורי. לינדנר הדגיש שמדובר בצעד נקודתי להתמודדות עם המשבר הכלכלי, ושצעדים לצמצום ארוך טווח של החוב הממשלתי יתבצעו בשנה הבאה. 

לינדנר מעוניין לקיים שינויים חוקתיים אשר יגבילו את גיוס החוב בגרמניה. השינויים נהגו על ידי הקנצלר שולץ, בעת כהונתו כשר האוצר, עוד לפני התפרצות הקורונה, אך הוקפאו עם המשבר הכלכלי שהוצת על ידי התפרצות המגיפה. כעת, השינויים נדחים שוב, אך נראה שלינדנר נחוש לקיימם במוקדם או במאוחר. 

נתוני האינפלציה העגומים בגרמניה מסבירים את הסתירה בין העמדות הנחרצות של שולץ ולינדנר בנוגע צמצום החוב הציבורי, לבין ההוצאה הגירעונית המאסיבית של התכנית. האינפלציה השנתית בגרמניה הגיעה בספטמבר ל-10.9%, שיא של 70 שנים, ומכוני מחקר מובילים בגרמניה חזו שהיא תביא למיתון בשנת 2023. להערכתם, שנת 2022 תסתכם בצמיחה נמוכה מאוד, שתדרדר לצמצום בשנת 2023. ככל הנראה, שולץ ולינדנר נאלצו לחרוג מעמדתם, לפחות לבינתיים, בצל עליות המחירים והאיום למיתון.