מטמון של 44 מטבעות זהב טהור התגלה לאחרונה באתר הבניאס שבשמורת הטבע נחל חרמון, בחפירת רשות העתיקות המנוהלת בימים אלה במימון חברת החשמל. החפירה מתנהלת כהכנה לחיבור אתר מקאם נבי ח'דר, המקודש לדרוזים, לרשת החשמל.
המטבעות שנמצאו עשויים להעיד על אדם אמיד שהחביא את כספו הרב בתקופה של אי ודאות פוליטית, לאחר נפילת פוקאס, קיסר ביזנטיון ועלייתו של הקיסר הרקליוס, שאיבד את אחיזתו בארץ ישראל במהלך כהונתו לידי בית אומיה של האימפריה המוסלמית.
העיר העתיקה בניאס, בה נמצאו המטבעות וכלים נוספים, נחרבה ברובה, לאחר שהייתה מקודשת לכנענים בעת העתיקה, נשלטה על ידי הרומים, הביזנטים הצלבנים, המוסלמים והממלוכים, עד שנזנחה והפכה מוקד עלייה לרגל עבור נוצרים לתקופה קצרה.
"האדם מחביא את הונו מחרדת המלחמה"
ד"ר גבריאלה ביכובסקי, מומחית מטבעות ברשות העתיקות אשר בחנה את המטמון, קבעה כי יש בו מספר מטבעות של הקיסר פוקאס. הקיסר שלט באימפריה הביזנטית, ובכללה גם בארץ ישראל בשנים 602-610 לספירה לאחר הפיכה צבאית בביזנטיון ונחשב לאכזרי וחסר אחריות, שגם חייב את היהודים להיטבל לנצרות, ולבסוף הופל והוצא להורג בידי הרקליוס, שמלך תחתיו.
מטבעות רבים נוספים שנמצאו, נטבעו על ידי הקיסר הרקליוס, שליט האימפריה בשנים 610-641 לספירה, שאיבד את אחיזתו בארץ ישראל במהלך שלטון ביזנטיון, כל המטבעות הם בערך של סולידוס, המטבע הנפוץ באימפריה הרומית המאוחרת ובביזנטיון, שהיה שווה 1000 דנאריוס, מטבעות כסף. המטבעות המאוחרים ביותר של הרקליוס, מתארכים את המטמון לימי הכיבוש הערבי.
"המטמון, שמשקלו כ-170 גר', הוטמן בבסיסו של קיר בנוי אבני גזית, בימי כיבושה של א"י בידי הח'ליפים המוסלמים מבית אומיה", מסביר ד"ר יואב לרר, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות. "הממצא מספק לנו תמונה של רגע בזמן, כאשר אפשר ממש לדמיין את האדם מחביא את הונו מחרדת המלחמה, וזאת – בתקווה לחזור ולאסוף את רכושו. היום אנחנו יודעים שגורלו לא שפר עליו". לדברי לרר, "מציאת המטמון תוכל לשפוך אור על כלכלת הישוב בניאס ב-40 השנים האחרונות של השליטה הביזנטית בעיר".
"רוב המטבעות במטמון הם של הקיסר הביזנטי הרקליוס", מוסיפה ד"ר ביכובסקי, "ומה שמעניין בהם במיוחד, הוא שבתחילת דרכו של הקיסר, רואים רק את דיוקנו על גבי המטבע, אבל מהר מאוד, מצטרפים אליו דיוקניהם של בני משפחתו", מסבירה ביכובסקי. "ממש ניתן לראות את תהליך הגדילה של בניו על גבי המטבעות, מילדות – ועד שהם מופיעים על המטבע כשגובהם זהה לזה של אביהם הקיסר, המופיע עם זקן ארוך".
עיר במאבק: מהעת העתיקה ועד ימי הביניים
בחפירה, שהתנהלה ברובע המגורים הצפון-מערבי של העיר הקדומה בניאס, נחשפו שרידי מבנים, תעלות וצינורות להובלת מים, כבשן יוצרים לכלי קרמיקה, וממצא קטנים רבים, בהם שברי כלי חרס, זכוכית, מתכות ומטבעות ברונזה. אלה, מתוארכים לסוף התקופה הביזנטית, ראשית המאה ה-7 לספירה, ולימי הביניים המוקדמים – כ-400-600 שנה מאוחר יותר.
הבניאס הוא אתר ארכיאולוגי, שמתנהל כיום כשמורת טבע בניהול רשות הטבע והגנים, ובו התקיים יישוב לאורך תקופות שונות: תחילה, הקימו שם הכנענים יישוב שבמרכזו מקדש לאל בעל. בתקופה ההלניסטית, במאה הרביעית לפני הספירה, שימש המקום כאתר פולחן לאל פאן (מכאן השם "פניאס", אשר במהלך הזמן השתבש ל"בניאס"). היישוב הגיע לשיא פריחתו בתקופה הרומית, כאשר הורדוס, ובעקבותיו – פיליפוס בנו, בנו מחדש את המקום, וקראו לו "קיסריה – פיליפי", לכבודו של אוגוסטוס קיסר.
בנצרות, התפרסמה הבניאס בהיותה המקום שבו ישו העניק לפטרוס, ראש השליחים, את מפתחות מלכות השמים. בתקופה הצלבנית, ניסו הצלבנים, בשנת 1129, לבצר את העיר, על מנת שתשמש כבסיס היציאה שלהם לכיבוש דמשק, אולם זו היתה תקופה קצרה שהסתיימה מהר, כיוון שכוחות המוסלמים כבשו את העיר בשנת 1132.
"נפעל להצגת המטמון לקהל הרחב"
"מדובר במטמון חשוב ובעל ערך ארכיאולוגי רב לחקר תולדות היישוב בגולן", אומר אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "זהו אוצר מתקופת המעבר, שהיתה אחת מפרקי הזמן החשובים ביותר בהתפתחותה של העיר בניאס. רשות העתיקות בתיאום ובשיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים, תפעל להצגת המטמון לקהל הרחב".
"ממצא מטמון הזהב עולה בקנה אחד עם חשיפת כנסייה ביזנטית בבניאס באחרונה, שהיא, אולי, כנסייתו של פטרוס הקדוש", אומרת רעיה שורקי, מנכ"לית רשות הטבע והגנים. "הכנסיה, שנפגעה ברעש אדמה, שפקד את צפון הארץ, תוצג בקרוב גם במסגרת ביקורי הקהל בשמורה. בתוך כך, נחשפו במקום שרידי רצפת פסיפס ואבן מסותתת שעליה נחרתו סימני צלב רבים המעידים על הפיכת הבניאס לאתר עלייה לרגל".
