שיעור ההוצאה על חינוך מהתמ"ג בישראל גדול ביחס לממוצע OECD, אך ההוצאה לתלמיד ולסטודנט נמוכה מהממוצע במדינות הארגון – כך עולה מדו"ח 'מבט לחינוך' (Education at a Glance) שמפרסם הארגון היום (שני). הדו"ח סוקר את מערכות החינוך ב-38 מדינות הארגון.

לפי הדו"ח, ישראל משקיעה 6.2% מהתוצר המקומי הגולמי שלה בחינוך, לעומת ממוצע של 4.9% במדינות ה-OECD. יחד עם זאת כאשר מתבוננים בהוצאה הממוצעת לתלמיד בכל שלבי החינוך, ההשקעה בישראל נמוכה יותר: ההוצאה לתלמיד יסודי היא 9,452 דולר, לעומת 9,923 דולר במדינות OECD; ההוצאה לתלמיד תיכון עומדת על 9,410 דולר לעומת 11,400 דולר במדינות OECD, וההוצאה לסטודנט עומדת על 9,972 דולר, לעומת 11,900 דולר במדינות OECD.

הפער בין הנתונים מוסבר בשיעור הגבוה של ילדים בישראל לעומת מדינות מפותחות אחרות. ההשקעה הגבוהה יותר של ישראל בחינוך ביחס לתמ"ג שלה מתחלקת בין יותר ילדים מאשר מדינות מפותחות אחרות, וכדי להגדיל את ההשקעה לתלמיד נדרשת הגדלה משמעותית עוד יותר בהוצאה על חינוך.

עוד עולה מהדו"ח שממוצע המשכורות של אנשי החינוך בישראל נמוך יותר מממוצע מדינות OECD. ממוצע משכורתן של מטפלות-מחנכות בגיל הרך וגננות עומד על 40,704 דולר בשנה, לעומת 41,941 דולר בממוצע OECD; וממוצע המשכורות של מורים בתיכונים עומד על 47,884 דולר לעומת 56,682 דולר.

עם זאת, המורים בישראל מלמדים יותר מעמיתיהם במדינות המפותחות: מספר שעות ההוראה הממוצע של מורה בחינוך היסודי בישראל בשנה גבוה מממוצע השעות ב-OECD: 846 שעות הוראה בממוצע בשנה, לעומת 784 במדינות ה-OECD. מורה בחטיבת הביניים מלמד 704 שעות בממוצע בעוד שהממוצע ב-OECD עומד על 711 שעות. מורה בחטיבה העליונה בישראל מלמד בממוצע 650 שעות, לעומת 684 שעות ב-OECD.

הדו"ח משבח את ישראל על כך ש-57% מהפעוטות מתחת לגיל 3 נמצאים במסגרות חינוכיות, שיעור גבוה יותר מממוצע ה-OECD העומד על 27%.

עוד עולה מהדו"ח שישראל היא אחת מ-12 מדינות בהן לבוגרי בתי ספר מקצועיים יש נגישות למוסדות אקדמיים: בישראל, ל-95% מבוגרי בתי הספר המקצועיים יש נגישות לאקדמיה.

שיעור התעסוקה של צעירים ישראלים בעלי השכלה אקדמית בגילי 34-25 גבוה ב-34% יותר מצעירים בגילים אלו ללא השכלה תיכונית, וב-19% מצעירים בגיל הזה בעלי השכלה תיכונית בלבד ובעלי השכלה על תיכונית לא אקדמית. יחד עם זאת, יש פער בין גברים ונשים בשיעורי התעסוקה: שיעור התעסוקה בקרב נשים בעלות השכלה לא תיכונית עמד על 41% לעומת 83% מהנשים בעלות השכלה אקדמית, פער של כמעט פי 2; לעומת זאת, שיעור התעסוקה בקרב גברים בעלי השכלה תיכונית עומד על 58%, לעומת 86% בקרב בעלי השכלה אקדמית, פער של כמעט פי 1.5.

בכלל מדינות ה-OECD, עובדים בגילי 64-25 בעלי השכלה תיכונית או על תיכונית לא אקדמית מרוויחים 29% יותר מעובדים בעלי השכלה לא תיכונית. בישראל הפער עומד על 27%, כלומר נמוך ב-2 נקודות האחוז מהממוצע הכללי. בישראל, בדומה למדינות OECD, עובדים בעלי השכלה אקדמית מרווחים פי שניים מעובדים בעלי השכלה תיכונית או על תיכונית לא אקדמית.

רמת ההשכלה משפיעה גם הסיכוי להיות מובטל. בישראל בין 2019-2020 האבטלה בקרב עובדים בני 34-25 ללא השכלה תיכונית גדלה ב-2% לעומת 1.2% בקרב עובדים בעלי השכלה תיכונית ו-0.8% בקרב עובדים בעלי השכלה אקדמית. ב-2021, שיאה של התפרצות מגפת הקורונה, הפער אף גדל: האבטלה בקרב עובדים ללא השכלה תיכונית גדלה ב-1.4%, לעומת 0.7% בקרב עובדים עם השכלה תיכונית ו-0.2% בלבד בקרב עובדים בעלי השכלה אקדמית.

ישראל היא בין חמש המדינות היחידות בקרב מדינות הארגון (יחד עם קוריאה, לטביה, סלובניה וטורקיה) שבשל נזקי מגפת הקורונה, העניקה מעטפת תמיכה לפי המדדים שנבחנו על ידי ה-OECD: תמיכה נפשית ורגשית לתלמידים ולמורים והכשרה של מורים כדי לתמוך בבריאותם הנפשית של התלמידים וברווחתם. נוסף על כך הדו"ח מחמיא לישראל על גיוס כוח אדם לצורך תמיכה בבריאות הנפשית של התלמידים, יצירת פדגוגיה מובנית כדי לצמצם את הנזקים הנפשיים ואת הפערים הרגשיים והחברתיים שהעמיקו והתרחבו בעקבות המגיפה.

מהדו"ח עולה גם ש-80% מהסטודנטים בישראל יסיימו תואר ראשון. מספר זה גבוה יותר מהממוצע של מדינות ה-OECD, שעומד על 68%. לפי הדו"ח, נשים מסיימות תואר ראשון יותר מגברים: 83% מהנשים לעומת 75% מהגברים. שיעור הסטודנטים במוסדות אקדמיים פרטיים שסיימו תואר גדול מהמוסדות הציבוריים: 81% לעומת 72%.

נתון נוסף שעולה מהדו"ח הוא שרק 13% מהסטודנטים משלבים עבודה או הורות בלימודיהם, נמוך יחסית לממוצע מדינות ה-OECD, שעומד על 22%.

שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, אמרה עם פרסום הדו"ח: "דו"ח ה-OECD שמתפרסם היום, מעניק תוקף בינלאומי למהלכים המשמעותיים שהובלנו במערכת החינוך מרגע כניסתי לתפקידי כשרת החינוך. בראשם, מיקוד העבודה וההשקעה בהיבטים רגשיים וחברתיים של תלמידי ישראל, בעקבות נזקי הקורונה, לצד מתן מענים נדרשים לעובדי ההוראה. נוסף על זאת, החתימה על הסכם שכר חדש עם הסתדרות המורים, שתביא לשיפור בשכרם של המורים, הגננות, המנהלים והיועצות החינוכיות.

"למהלכים אלה מצטרפים גם הרפורמות הלאומיות: מעבר הגיל הרך למשרד החינוך, השינוי במקצועות המח"ר, מתן הגמישות הניהולית לבתי הספר במסגרת תכנית גפ"ן, תכנית ההיי טק בגנים ובכיתות א-ב ותכנית האקלים. לאלה תהיה השפעה מכרעת על עיצובה וקידומה של מערכת החינוך שלנו בשנים הבאות והיתרון שהם יקנו לנו ביחס ליתר מדינות ה-OECD".

מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר: "הדו"ח מוכיח, כי על אף שמערכת החינוך הישראלית מתמודדת עם אתגרים ייחודיים, היא מצליחה להתבלט בחלקים חשובים של המדידה, ולהוביל על פני יתר מדינות ה-OECD. הדבר מקבל ביטוי, בין היתר, במתן המענים הרגשיים והחברתיים, נגישות לחינוך כבר בגיל מוקדם, הרחבת גיל לימוד החובה ושיעור המסיימים השכלה תיכונית. המשרד ימשיך לקדם את המהלכים הנדרשים כדי שמדינת ישראל תמשיך להוביל בצמרת המדינות לצד מהלכים נדרשים לצמצום פערים".

שלושים ושמונה המדינות החברות בארגון ה-OECD הן: אוסטריה, אוסטרליה, איטליה, איסלנד, אירלנד, אנגליה, אסטוניה, ארה"ב, בלגיה, דנמרק, הולנד, הונגריה, טורקיה, יוון, יפן, ישראל, לוקסמבורג, לטביה, ליטא, מקסיקו, נורבגיה, סלובניה, ניו מקסיקו, ניו זילנד, ספרד, מקסיקו, פולין, פורטוגל, צ'ילה, פינלנד, צ'כיה, צרפת, קולומביה, קוסטה ריקה, קנדה, שבדיה ושוויץ.