סטודנטית שעבדה בתור מארחת במסעדת שף זכתה תקבל 20 אלף ש"ח פיצויים על כך שלא ניתנה לה הזכות לעבודה בישיבה, כקבוע בחוק. כמו כן תקבל העובדת 5,000 ש"ח פיצויים בגין פיטורין בלא שימוע.
התובעת עבדה במסעדה 20 שעות בלבד, בארבע משמרות התלמדות בשנת 2014. במסגרת תפקידה, נדרשה לקבל את פני באי המסעדה, לבדוק במחשב ולתאם עם המסעדה מקום ישיבה, וכוון את הלקוחות אל שולחנותיהם.
במסגרת ההתלמדות הוגדר למארחות קוד לבוש ייצוגי, שכלל שמלה או חצאית ונעלי עקב. כמו כן הוגדר להן כי אסור להן לשבת במהלך המשמרות, שש שעות כל אחת, גם בזמנים בהם אין לקוחות במסעדה. לאחר שעברה המתלמדת את ההתלמדות, והחלה בעבודה, החלה לחוש כאבים ברגליה, לטענתה כתוצאה משעות העמידה הארוכות בנעלי העקב. היא יידעה את צוות המסעדה וביקשה שיסופק לה כיסא לישיבה במהלך המשמרות. העובדת אף הציגה בפני אחראי המשמרת שלה את חוק הזכות לעבודה בישיבה, אולם נענתה בשלילה ונאלצה להוסיף ולעמוד.
יום לאחר דרישתה, נקראה בשיחת טלפון לשיחה עם אחראית המארחות, אשר הודיעה לה על פיטוריה. כשביקשה לברר מדוע פוטרה השיב לה מנהל המשמרת כי, "יש משהו ייצוגי בזה שהמלצר עומד ולא יושב ומחכה בזולה כזאת של לחכות ללקוח".
מטעם המסעדה נטען כי העובדת פוטרה כיוון שנמצאה לא מתאימה לתפקיד, הביעה זילזול בנהלי העבודה ולא קיבלה את מרותו של מנהל המשמרת. כמו כן טענו כי "המארחת הניצבת בכניסה למסעדה מהווה את פני המסעדה וכרטיס הביקור שלה ועל כן , נדרשת להופעה ייצוגית ומכובדת. יחד עם זאת, מעולם לא נדרשה ללבוש או לנעול פריט לבוש כזה או אחר. עבודת המארחת היא דינמית, עם זאת מעולם לא נאסר עליה לשבת כאשר רצף העבודה מאפשר זאת".
שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב תומר סילורה, לא השתכנע מצידוקיה של המארחת וקבע כי תפקיד המארחת אכן דורש דינמיות מתחילת השירות, בהושבת הלקוחות, הגשת תפריטים וסיוע לצוות המלצרים, פעולות המבוצעות בתזוזה, אולם לדבריו "בין לבין, ועל כך אין מחלוקת, אין מניעה כי המארחת תשב ואין כל צורך בעמידה". בנוסף, לדברי השופט סילורה, כשלה המסעדה להוכיח כי לעובדת סופק כיסא לישיבה.
חוק הישיבה במקומות העבודה שיזמה ח"כ שלי יחימוביץ' נחקק בשנת 2007, וקובע כי אין למנוע מעובד לשבת בעת עבודתו, כל עוד ביצוע התפקיד בו הוא עובד מאפשר זאת. יתרה מכך, מדגיש החוק כי על מעסיק לספק לעובדיו מושב במצב תקין, עם משענת גב, המותאם לעובד ולעבודה המבוצעת, והדום שעליו יוכל להשעין את רגליו בנוחות, אם אין הוא יכול לעשות כן בלי הדום.
