בית המשפט העליון דחה היום (חמישי) את החלטתו בנושא ערעורה של מפלגת בל"ד על פסיקת ועדת הבחירות המרכזית לפסול אותה מהתמודדות בבחירות הקרובות.
הדיון בערעור של בל"ד נערך בפני הרכב מיוחד של תשעה שופטים, בראשות נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. בהרכב יישבו המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופטים סולברג, ברק־ארז, ברון, מינץ, אלרון, וילנר וגרוסקופף. את העתירה יציגו מטעם בל"ד עורכי הדין חסן ג'בארין ועדי מנסור ממרכז עדאלה.
בפתח הדיון, אמר עו"ד ג'בארין: "מה שמאפיין את הבקשה הזו היא שהיא הדלה והלקונית ביותר מאז פסק הדין של טיבי. מה שמאפיין את מצע בל"ד היא מדינת כל אזרחיה". "למה לדבר בשפה מסויימת כלפי קהל הבוחרים ובשפה אחרת כלפינו"? הטיחו בו השופטים.
"המצע של בל"ד נדון בשנת 2009 ואחר כך היה עוד כמה דיונים על מדינת כל אזרחיה בעליון והדבר אושר ברוב מוחלט", הוסיף. הוא נשאל ע"י השופטים האם יש למפלגה כוונה להגיש הצעת חוק לקיום "מדינת כל אזרחיה", וכן, שאלה באשר לטענות של השר הנדל באשר לפעילותם כנגד מדינת ישראל, התחמק מלענות עליהן והתלונן בפני בית המשפט כי לא ניתנה לחברי המפלגה האפשרות להשיב בבית המשפט.
״החלטה אבסורדית״: שלושה שופטים ידונו בערעור על פסילת שיקלי
כאמור, העליון דן היום, בהרכב של תשעה שופטים – הנשיאה חיות, פוגלמן וסולברג, גם בערעור שהגישו עמיחי שיקלי והליכוד על החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט יצחק עמית לפסול מהתמודדות את שיקלי, ששוריין במקום ה־14 ברשימת הליכוד.
בהחלטה לפסול את מועמדותו קבע עמית: "לא ניתן לראות בו כמי שהתפטר סמוך לפרישתו, ולכן אינו כשיר להיכלל ברשימת הליכוד". במפלגה תקפו את ההחלטה וטענו: "הליכוד רואה בהחלטה האבסורדית הזאת פגיעה חמורה בדמוקרטיה".
עורכי הדין מטעם הליכוד יטענו כי החלטתו של עמית ניתנה בחוסר סמכות, אינה עומדת בקנה אחד עם האמור בדין ואינה סבירה, ומתוקף כך יש מקום לקבל את הערעור ולבטלה. לטענתם, ההחלטה שהתקבלה על ידי עמית ולא על ידי מליאת ועדת הבחירות חורגת מסמכות, שכן סמכות זאת ניתנה על ידי המחוקק לוועדת הבחירות ולא לעומד בראשה.
בהמשך יישמעו היום גם ערעורים של מרצ ושל התנועה לאיכות השלטון על החלטתו של עמית שלא לפסול את מועמדותה של ח"כ לשעבר עידית סילמן מהתמודדות בשורות הליכוד.
מוקדם יותר, הודיעה היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב־מיארה, ליו"ר ועדת הבחירות השופט עמית, כי עמדתה היא שאין לפסול את בל"ד, משום שהראיות שהוצגו בבקשת הפסילה דלות במיוחד ואינן מצדיקות פסילה. זאת על פי מבחני הפסיקה שנקבעו בשנת 2003 ב"עניין טיבי". לטענתה, אין מסה קריטית של ראיות לכך שבל"ד שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
