43% מהישראלים עובדים גם על חשבון זמנם הפנוי, כך עולה מסקר שערך פורום ארלוזורוב. מדובר בעליה חדה בשיעור העובדים בזמנם הפנוי לעומת נתוני שנת 2016 של הלמ"ס שעמדו על 24% בלבד. נתוני הסקר מלמדים כי אחד מכל חמישה עובדים בישראל נאלץ לעבוד מדי יום מעבר לשעות עבודתו על מנת לעמוד בדרישותיה.

הסקר שביצע פורום ארלוזורוב באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה, נערך בקרב כ-3,000 עובדים בני למעלה מ-18 המייצגים את כוח העבודה בישראל, כולל ערבים וחרדים. הסקר נבנה כך שיהיה בר השוואה לסקרים אחרים שנערכו בתחום בשנים האחרונות, דוגמת הסקר החברתי של הלמ"ס. במסגרת הסקר נשאלו המשיבים כמה פעמים במהלך 12 החודשים האחרונים עבדו במהלך זמנם הפנוי על מנת לעמוד בדרישות העבודה. רק 21.4% מהמשיבים ענו שלא עבדו כלל על חשבון זמנם הפנוי, זאת לעומת 41% בסקר הלמ"ס שנערך ב-2016.

20.1% השיבו כי הם עבדו רק לעיתים רחוקות בזמנם הפנוי ו-15.5% השיבו כי עשו זאת פעם או פעמיים בחודש (בדומה לנתוני 2016). עם זאת – 23.3% השיבו כי נאלצו לעבוד בזמנם הפנוי פעם או פעמיים בשבוע על מנת לעמוד בדרישות עבודתם (לעומת 15.2% ב-2016) ו-19.8% השיבו כי הם נאלצים לעבוד מחוץ לשעות העבודה כמעט בכל יום – לעומת 8.8% בלבד ב-2016.

עובדים שנדרשו לעבוד מחוץ לשעות העבודה בשנה האחרונה. עלייה משמעותית מהסקר האחרון (מקור: פורום ארלוזורוב)

חוקרי הפורום, עידן לן ויוני בן בשט, מעריכים כי הזינוק החד בעבודה על חשבון הזמן הפנוי מגיע בעקבות משבר הקורונה, שאילץ רבים להתרגל לעבודה מהבית. ״ניתן לשער, שהעבודה מהבית טשטשה את הגבולות בין החיים הפרטיים לחיים המקצועיים והרגילה עובדים ומנהלים לכך שהם צריכים להיות זמינים גם מחוץ לשעות העבודה״.

בעוד שב-2016 עיקר העובדים שדיווחו על עבודה בשעות הפנאי היו עובדים מעשירוני ההכנסה הגבוהים, הסקר הנוכחי של פורום ארלוזורוב מלמד כי התופעה התפשטה גם לעשירונים הנמוכים יותר. שיעור המדווחים על “עבודה על חשבון הזמן הפנוי באופן קבוע” עלה ב-27% בעשירון התחתון וב-24% בעשירונים 5-2, וזאת בהשוואה לעלייה צנועה יותר של 18% ו-7% בעשירונים 9-5 ובעשירון העליון (בהתאמה).

החוקרים ציינו כי כל קבוצות הגיל חוו עלייה משמעותית בשיעור המדווחים על עבודה על חשבון הזמן הפנוי. העלייה הגדולה ביותר חלה דווקא בקרב העובדים המבוגרים ביותר בני 65 ומעלה. בפורום העריכו כי עליה זו נגרמה בשל כך שקבוצה זו הושפעה מהקורונה בממוצע יותר מעובדים אחרים, עקב הסיכון הבריאותי, אך ציינו כי ייתכן גם שהדבר נגרם בשל דגימת חסר בסקר של עובדים מבוגרים חסרי אוריינות דיגיטלית, לאור שיטת המדגם האינטרנטית. עוד ציינו גם כי העלייה במדווחים על עבודה בזמן הפנוי בולטת גם בקבוצת הגיל הצעירות (20-34), זאת בניגוד לפרסומים על כך שהצעירים אינם מוכנים לעבוד קשה.

עובדים מעבר לשעות העבודה, לפי רמת הכנסה (מקור: פורום ארלוזורוב)

לדברי הפורום, תוצאות הסקר משמעותיות שכן הישראלים עובדים מלכתחילה הרבה יותר שעות ממה שנהוג במדינות ה-OECD: כ-1,900 שעות בישראל בשנה לעומת כ-1,540 בבריטניה ו-1,380 בגרמניה. עוד ציינו כי סקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה בשנת 2019 מלמד כי כ-40% מהעובדים בישראל דיווחו כי הם עובדים בזמן ימי מחלה לעיתים קרובות ו-28% מהם דיווחו שהם עובדים בזמן חופשות לעיתים קרובות.

"נתוני הסקר חושפים עלייה בעבודה על חשבון הזמן הפנוי בכל עשירוני ההכנסה, בכל קבוצות הגיל ובכל המגזרים", אומרים חוקרי הפורום יוני בן בשט ועידו לן. "הזליגה של העבודה לחיים הפרטיים פוגעת בפריון העבודה, ברווחה הנפשית של העובדים והמנהלים וביכולת לקיים יחסי עבודה תקינים. הנתונים המדאיגים העולים מהסקר מראים לנו כי חייבים לקבוע גבולות ברורים במסגרת יחסי עבודה, ויש לעשות זאת בהסכמה בין העובדים, המעסיקים והממשלה".

מנכ"ל פורום ארלוזורוב, עמית בן-צור הוסיף: "הישראלים עובדים הרבה יותר מדי וזה פוגע בכלכלה ובאיכות החיים שלנו. העובדים הישראלים עובדים שעות ארוכות יותר מכמעט כל מדינה אחרת. האיזון הלא-בריא בין זמן עבודה לזמן בית, משפחה ופנאי שהיה בישראל עוד בטרם הקורונה – הופר, ובמקומות עבודה רבים מצפים מהעובדים להיות זמינים 24/7. כך לא נראים יחסי עבודה תקינים – זה לא בריא לעובדים ולמשפחות שלהם וזה לא בריא לכלכלה הישראלית שסובלת מפריון נמוך, בין השאר בגלל שעות עבודה ארוכות מדי. ארגוני העובדים והמעסיקים, בשיתוף הממשלה, צריכים לפעול לאימוץ נורמות חדשות שיקבעו איזון בריא של בית-עבודה – איזון שיחזק את המשק."