קנצלר גרמניה, אולף שולץ, הורה לדחות את סגירת הכורים הגרעיניים בגרמניה עד ה15 באפריל 2023. שינוי כיוון זה נעשה בשל המחסור באספקת אנרגיה מרוסיה. מדובר בכורים זקנים, שהאחרון בהם נבנה ב1989, והארכת השימוש בהם מעורר מחלוקת במדינה לגבי הסיכונים הנובעים מכך. 

ההחלטה צפויה להתקבל למרות המחלוקות לגבי בטיחות השימוש בכורים, לאור המחסור החמור באנרגיה במדינה, כתוצאה ממדיניותה של רוסיה לקצץ באספקת הגז, הפיצוים בצנרת הגז נורדסטרים, והחלטה גרמנית לצמצם ככל האפשר רכישת נפט ופחם מרוסיה. הכורים היו אמורים לצאת משימוש בסוף השנה הזו, אך הנסיבות המיוחדות השוררות כעת גרמו לשולץ להורות על ניסוח חוק שיאפשר לדחות את הסגירה במספר חודשים.  

הכור הצעיר ביותר בגרמניה הושלם בשנת 1989, ומאז לא נבנו כורים גרעיניים חדשים. תנועות חברתיות נגד אנרגיה גרעינית פעלו במדינה כבר בשנות ה-70 במאה הקודמת, אך צברו תאוצה בעקבות האסון הגרעיני צ'רנוביל באוקראינה והתמוטטות הכורים היפניים בפוקושימה בשנת 2011.  

ללא בניית כורים גרעיניים חדשים, הזדקנות הכורים הקיימים הובילה כבר לסגירה של מרביתם, כאשר תפוקת החשמל שלהם הוחלפה ע"י אנרגיות מתחדשות, אך גם פחם וגז. הכורים הקיימים בעלי כושר ייצור של 4,100 מגה-ואט חשמל, כ-6% מכושר הייצור של רשת החשמל הגרמנית.   

החברות המפעילות אותן זקוקות לודאות לגבי תאריך סגירתם, כדי לבצע את הליכי התחזוקה הנדרשים בכורים עצמם, כך שהליך החקיקה המתבקש צריך להיות מהיר בכדי לאפשר את מימושו. חלקים קריטיים בכורים גרעיניים צוברים סדקים זעירים לאורך השנים באופן בלתי נמנע, מה שמוריד את רמת אמינותם ומעורר דאגה שמה הארכת השימוש בהם עלולה לגרום לתקלות או אף אסון גרעיני.  

הארכת השימוש בכורים זכתה אף לתמיכתה של פעילת האקלים גרטה טונברג. אפילו המפלגה הירוקה בגרמניה, בעלת העמדה הקשוחה ביותר בקשת הפוליטית הגרמנית כנגד שימוש באנרגיה גרעינית, איננה מתנגדת להארכת השימוש במספר חודשים לכורים אלו, אך איננה מוכנה להארכות נוספות – בניגוד לדרישת מפלגת הדמוקרטים החפשיים, השותפה גם היא לקואליציה.  

עם זאת, הצלחת מאבקי המפלגה הירוקה בעשורים הקודמים, מנעו הקמת כורים גרעיניים חדשים, מה שהופך את האופציה הגרעינית לבלתי רלוונטית כשיטה ליצור חשמל בעבור המשק הגרמני בשנים הקרובות.