יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו אמר היום (רביעי) בכנס התאחדות התעשיינים: "הוצאנו את הגז פעמיים, באירופה הם קורסים תחת הנוטל ולנו יש ביטחון אנרגנטי". שר הביטחון ויו"ר המחנה הממלכתי, בני גנץ, : "צריכים להמשיך את ההשקעות ולהשקיע באכיפה ומשטרה, ובפיתוח תשתיות תעסוקה וחינוך". יו"ר יהדות התורה משה גפני: "התעשייה הישראלית יותר חשובה מכל הרפורמות למיניהן".

נתניהו: "הפכנו את המדינה בעשרות רפורמות שהקפיצו את הכלכלה והבאנו את העשור הכלכלי הטוב בישראל. אנחנו צריכים ממשלה חזקה, מפלגת שלטון חזקה מול אירן, חיזבאללה, חמאס".

"אין סתירה בין כלכלת שוק חופשי לרווחה. להיפך, בלי שוק חופשי אי אפשר לקבל את התקבולים שנחוצים למדיניות רווחה. אני חושב שהדבר הזה כבר מובן היום. כלכלה חופשית עם מיסוי נמוך, שמקילה על הבירוקרטיה ועל העסקים להתקדם, זה ממלא את קופת המדינה. וכשיש לך את זה – אתה נותן. למי? חינוך חינם מגיל שלוש, לעזור לזוגות צעירים. 33 אלף שקל על פעוטון בשנה לזוג צעיר, לפעמים 55 אלף. אני אומר ניתן לכם חינוך חינם עד גיל שלוש. נתתי כבר בממשלה הקודמת מגיל 3-5".

"העובדה שיש משברים עולמיים היא לא תירוץ לך, יונק זריז וקטן. אתה יכול להיחלץ מזה בקלות. חילצתי את כלכלת ישראל משלושה משברים כלכליים ענקיים. האינפלציה הייתה חצי אחוז לשנה לאורך שנים אצלנו וכעת היא קפצה ל-4.5%, פי 9. בוודאי שאפשר לעצור את זה. הייתי משתמש בתקבולים כדי לעצור את מחוללי האינפלציה".

"הביטחון האנרגטי והאספקה הרציפה הם בהחלט אינטרס לאומי", אמר בני גנץ. "בשנים האחרונות הגישה הייתה מאוד גלובלית. אני חושב שלנו במדינת ישראל נוכח מצבנו הביטחוני, וגם כתוצאה מלמידת הקורונה – אני בעד גלוקליזציה. מצד אחד אי אפשר לא להיות מעורבים בשוק. אנחנו מדינת אי, רוכשים דברים, מייצאים דברים. הקשר לעולם החיצוני הוא מאוד חשוב. אבל יש דברים פנימיים שצריך לדעת לשמור עליהם".

שר הביטחון בני גנץ בכנס התאחדות התעשיינים (צילום: סיוון פרג, התאחדות התעשיינים)

"בעיני החקלאות היא כזו. צריך אותה שתשב על הגבולות, בשביל הביטחון התזונתי, כדי לשמור על השטחים. צריך להוריד את יוקר המחיה, אבל לבחון גם את פערי התיווך. גם החקלאים צריכים להשתפר.

"אנרגיה זו דוגמה אחרת. אפילו נכנסנו לדיון האם ישראל צריכה להקים מפעלי חיסונים. צריך למצוא את נקודת האיזון שבה ישראל ממצה את היכולות שלה מבחינת ייצוא אבל גם שומרת על הייצור המקומי. שנה שעברה הייתה שנת שיא מבחינת ייצוא ביטחוני. אני חושב שבסופו של דבר צריך להיות איזון.

בנושא גיוס החרדים אמר שר הביטחון שהוא מתנגד לחובת גיוס לתלמידי ישיבות, וציין שצה"ל מאפשר לחרדים להשתלב בתעשייה ובהייטק. לדבריו, "אני מצטט את הרמטכ"ל אביב כוכבי, שקרא לצה"ל 'חדר הכושר הלאומי'".

גנץ ציין את חשיבות פיתוח הפריפריה הדרומית. "אני שמח שהייתה לי הזכות להיות משפיע בהחלטה להעביר את הבה"דים לנגב. עשרות שנים קדימה, באר שבע תהיה מרכז ישראל. אם יהיו פה 16-17 מיליון אנשים, אנשים לא יוכלו להיות צפופים כולם בגוש דן. צריך לפתח את המקומות הללו. באר שבע צריכה לצמוח. אנחנו צריכים להמשיך את ההשקעות. צריך באופן דרמטי להשקיע בנושא בטחון הפנים והמשילות בכל הארץ ובדגש על הנגב וסביבותיו. ערוץ אחד זה אכיפה ומשטרה והשני זה פיתוח תשתיות תעסוקה וחינוך, בדגש על הבדואים בנגב".

יו"ר יהדות התורה, משה גפני: "אתם לא מודעים למה שקורה בציבור החרדי. אני מייצג את הציבור החרדי. אני לא צריך לדבר על מה אעשה אלה על מה שעשיתי. הייתי זמן רב יו"ר ועדת הכספים ואני כאן בן בית".

ח"כ מש גפני, יו"ר יהדות התורה בכנס התאחדות התעשיינים (צילום: סיוון פרג, התאחדות התעשיינים)

"במהות אני חושב שהתעשייה הישראלית יותר חשובה מכל הרפורמות למיניהן. הרפורמה בחקלאות למשל, של הפחתות מיסים מבלי לדבר עם היצרנים המקומיים, החקלאים. צריך לדאוג לתעשייה המקומית. זה לא עמדתי האישית, זו עמדתה של היהדות החרדית, הוסיף גפני. "התעשייה הישראלית תישאר בראש מעייני. לא יתחילו דיונים בלעדיהם. אצלי הם בני בית. אני לא יודע מה יהיו תוצאות הבחירות אבל אם אני אהיה אחרי הבחירות יו"ר ועדת הכספים, רון תומר יהיה בה חבר. לא רסמי אבל קבוע".

מיכאלי: "המדיניות הכלכלית הימנית של הקפיטליזם חסר הפשרות הפסידה"

שרת התחבורה, מרב מיכאלי: "אני גאה שכל סיעת העבודה בהובלתי לא הסכמנו לפגיעה שעלולה הייתה להיגרם לשכר המינימום במסגרת עסקת החבילה שהוגשה לכנסת. אני מתייחסת מאוד ברצינות לציבור התעשייניות והתעשיינים שיושבים כאן. אנשים שעושים ועושות. הציבור הזה יודע היטב שבסוף עובדות ועובדים הם חלק בלתי נפרד מהיכולת לייצר מוצרים ולהביא רווחים לעולם. והיכולת שלהם לעבוד תלויה גם ביכולת שלהם להשתכר".

"נגמר העידן שמסתכלים על הדברים כמשחק סכום אפס – או המעסיקות והמעסיקים או העובדות והעובדים. כי עובדים עם הכשרה טובה הם טובים יותר וגורמים להכנסה גדולה יותר. זה נכון לכל חברה ולכל מדינה. יוקר המחיה הוא לא רק פועל יוצא של גובה המחירים אלא של הפער בין גובה המחירים לשכר. יש כאן שלוש רגליים – גובה המחירים, השכר והשירותים שהמדינה מספקת או אינה מספקת. ומפלגת העבודה היא היחידה שאומרת את זה בפה מלא. אנחנו מאמינים שהמדינה צריכה להשקיע באזרחים שלה. מגיל 0 אגב".

שרת התחבורה, מרב מיכאלי (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

"המדיניות הכלכלית הימנית של הקפיטליזם חסר הפשרות הפסידה. ממשלות לוקחות יותר ויותר אחריות, וודאי אחרי הקורונה. נפריד בין בירוקרטיה למיסים. הבירוקרטיה בישראל מוגזמת ומקוממת. צריך למגר אותה. אני גם לא חושבת שצריך להעלות מיסים היום. יש מספיק מיסים ויש אפילו גביית יתר. אבל המיסים צריכים לחזור לאזרחים ולאזרחיות. החינוך צריך להיות חינם בלי תשלומי הורים. הבריאות צריכה להיות נגישה, גם בצפון ובדרום וללא ביטוחים פרטיים".

יו"ר מרצ זהבה גלאון: "אני חושבת שאנחנו במרצ מציעים עסקת חבילה שאי אפשר להפריד. מפלגה סוציאל-דמוקרטית שנאבקת לצדק ושוויון אבל גם לחירות. גם להפסקת השליטה על מיליוני בני אדם במשך עשרות שנים. זה מסר מורכב שאי אפשר לפשט אותו. הם לא מבינים שיש קשר בין המצב הכלכלי להמשך השליטה שלנו על הפלסטינים זו בעיה".

"חזרתי כי מרצ הייתה מתחת לאחוז החסימה. כדי שמרצ תהיה גדולה משמעותית וחזקה, וכדי שתהיה חלק מהגוש הדמוקרטי שמתנגד לגוש הביביסטי-כהניסטי. מרצ הבינה שהיא נכנסת לממשלה שלא תוכל למלא בה את מלוא תאוותה. כשאמרנו רק לא ביבי, אתה יודע שהתכוונו לאידיאולוגיה שלמה. לא ביבי עם הכלכלה האכזרית, עם הניסיון לרסק את שומרי הסף, עם הבריתות עם עריצים. זו אג'נדה".