מצע מפלגת העבודה מבקש להתייחס לראשונה מזה שנים לקרקע הציבורית בישראל, המווה כ-90% מסך הקרקע, כאמצעי ליצירת עתודות לדיור ציבורי ודיור בר השגה.
המצע שפורסם לאחרונה, מבקש לתת יחס שונה לקרקעות המדינה, המהוות את אחד ממקורות הכנסה הגדולים ביותר של האוצר (כ-30 מילארד ש״ח בשנת 2021). התכנית קוראת להקצות מחצית משיווקי הקרקע השנתיים במחיר מופחת, בניגוד לשיטת המכרז הנהוגה כיום הניתנת לקבלן המרבה במחיר, ולייעד אותה לשיווק יחידות דיור במחירים פחותים ממחירי השוק הקיימים למשפחות ויחידים שאינם בעלי דירה.
בנוסף לכך, תקודם בנייתן של 150 אלף דירות להשכרה תוך 5 שנים, על קרקע במחירים מפוקחים ובניהול הממשלה, העיריות, קואפרטיבים ואגודות ללא מטרות רווח, בדומה למערכים דומים בצפון ומערב אירופה.
כיום, תכניות לקיום השכרת ארוכת טווח שמקדם משרד השיכון ממוקדות בעיקר על ידי תימרוץ משקיעים מוסדיים והנחות לקבלנים ללא פיקוח או שליטה במחירים. עד כה, התכניות הובילו לבנייתן של כמה אלפי דירות בלבד, כאשר הדבר היחיד שפועל לטובת השוכרים הם החוזים ארוכי הטווח.
הצעה נוספת שעולה במצע מבקשת להקל על משכירי דירות באמצעות פטור ממס על דמי השכירות, שניתן היום על דמי שכירות של מעל ל-5,000 ש״ח, בתנאי שכירות הולמת שתקבע המדינה, כולל השכרה למשך זמן מינימאלי של 4 שנים וחיוב מנגנון העלאת שכר דירה צמוד מדד. כמו כן, במפלגה מחדשים את ההצעה שהופלה בעבר להקמת מנגנון מס על רווחי שכירות של יותר מ-3 דירות.
מאז העלייה הגדולה מברית המועצות לא הופעלה תכנית דיור ציבורית מאסיבית
מעל למאה אלף יחידות דיור נבנו בעשרות הראשונים לקום המדינה על אדמות המדינה במחירי עלות, שאפשרו את מחירם הזול. הפעם אחרונה שהמדינה השתמשה בעתודות הקרקע שלה כדי לקדם בנייה מסיבית במחירים סבירים, הייתה תחת כהונתו של שר השיכון אריאל שרון בממשלת יצחק שמיר, כחלק ממערך קליטת עולי ברית המועצות ואתיופיה.
בשנת 2018 הגיש מנכ"ל משרד השיכון דאז, חגי רזניק, לשר האוצר משה כחלון תכנית לבניית 70 יח"ד ציבוריות על אדמות מדינה – אך התכנית נגנזה על ידי האוצר, הצעת מפלגת העבודה על תקדימים אלו.
