דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באייר תשפ"ב 19.05.22
23°תל אביב
  • 26°ירושלים
  • 23°תל אביב
  • 24°חיפה
  • 26°אשדוד
  • 32°באר שבע
  • 36°אילת
  • 31°טבריה
  • 26°צפת
  • 28°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
משרד המשפטים

זכויות אסירים / ביקורת על תקנה של שקד: פוגעת בזכותם של אסירים לפנות לבית המשפט

על פי התקנה עליה חתמה שקד יכול בית המשפט לדחות על הסף וללא דיון עתירה של אסיר במידה ולא עומד בתנאים שנקבעו. יו"ר ועדת הפנים אמסלם: "אסור שהחלטות הנוגעות לחיי אסירים יסגרו בין שרת המשפטים לנציבה".

הגישה תלונה בעצמה. שרת המשפטים איילת שקד. צילום: הדס פרוש / פלאש 90
טל כרמון
טל כרמון
כתבת רווחה
צרו קשר עם המערכת:

אחד הנושאים שנידונו אתמול (רביעי) בוועדת הפנים שעסקה בזכויות אסירים היה תקנה חדשה של שרת המשפטים איילת שקד שמגבילה את היכולת של אסיר להגיש עתירה לבית המשפט. יו"ר הוועדה ח"כ דודי אמסלם (הליכוד) ביקר את ההחלטה ואמר כי "אסור שהחלטות הנוגעות לחייהם של אסירים ייסגרו בין שרת המשפטים לנציבה. אפעל לשינוי החוק שיחייב דיון ציבורי בתקנות".

לפי כחודש חתמה השרה שקד על תקנה חדשה המגבילה מאוד את יכולתם של אסירים לעתור לבית המשפט. מדובר בתקנה שמאפשרת לבית המשפט למחוק עתירה על הסף, בלי דיון עם העותר, אם לדעת השופט העותר לא עמד במספר תנאים:  אם השופט חושב שהפניה קנטרנית או טורדנית, אם העותר לא מיצה את כל אפשרויות הפניה לשב"ס, ואם לא חלו שינוי נסיבות.

בשנת 2014 הוגשו 6,793 עתירות אסיר. מס' העתירות שיוצגו ע"י סנגור שמונה מטעם הסנגוריה הציבורית היה 495 בשנה זו, ומס' הליכי הערעור שהוגשו לבית המשפט העליון היה 179. מס' בקשות רשות הערעור שהתקבלו היה קטן מאוד.

ככלל סדרי הדין בהליך פלילי מוסדרים בחקיקה ראשית, אך נראה שבמקרה של תקנות אלה מנסה שרת המשפטים לבצע שינוי מהותי בסדרי הדין בעתירות אסירים במסגרת חקיקת משנה.  התיקון מאפשר לבית המשפט למחוק על הסף עתירות אסירים מיוזמת בית המשפט או אחרי קבלת תגובה מקדמית של המשיב, ללא קיום דיון במעמד שני הצדדים.

עורכי הדין גלעד ברנע וחגי קלעי טוענים כי מדובר בתקנה בעייתית, ועל כןהחליטו להיאבק בהחלטת השרה. לדברי ברנע, מדובר בפגיעה מהותית וחמורה במיוחד בזכות הגישה לערכאות של קבוצה מוחלשת ופגיעה, שקיום דיון בעל פה בעניינה הוא הכרחי ולו כדי לעמוד ברמה בסיסית על מהות הטענות. בנוסף, התיקון יוצר אפליה כלפי האסירים, ע"י קביעת סדרי דין מכבידים וייחודיים כשמדובר באוכלוסייה פגיעה ומוחלשת שנמצאת בעמדת נחיתות מבחינת דיונים.

אין בחוק המנהלי חלופות שמתירות מחיקה על הסף ובלי קיום דיון במעמד העותר. לדעת ברנע אין הצדקה שדווקא אסיר, שהמשאבים שלו מוגבלים, יזכה לסדרי דין מכבידים ביחס לשאר האזרחים. רוב האסירים שמגישים עתירות לא מיוצגים ע"י עו"ד לכן קורה לא מעט שהעתירות המקוריות שמוגשות לא סדורות, בהירות ומנומקות כמקובל. בנסיבות אלו האפשרות למחיקה על הסף ללא קיום דיון תגרום לפגיעה חמורה בזכות הגישה לערכאות של אסיר לא מיוצג שמתקשה להציג ולהסביר את טענותיו, יש אסירים שאינם יודעים או יודעים מעט קרוא וכתוב. דבר זה עלול להוביל לפגיעה ברוב האסירים שמגישות עתירות אסיר.

בעיה נוספת שעולה מהתיקון של השרה שקד היא מחיקה על הסף של עתירה בטענה של אי מיצוי הליכים. במקרים רבים שב"ס לא מגיב לפניה ולא מטפל בעניין והפעם הראשונה בה הוא נדרש להתייחס היא בהגשת כתב התשובה לעתירה. לכן הקביעה של החובה למיצוי הליכים כעילה למחיקה על הסף, דווקא כשיש התעלמות מפניות אסירים תפגע במנגנון הביקורת השיפוטית המרכזי ויש בו לדברי ברנע, "מסר עקיף לשב"ס לפיו הוא רשאי להתעלם מפניות אסירים שמחוזקים ולנהוג בהם בכוחניות".

ממשרד המשפטים ומהשרה איילת שקד לא נמסרה תגובה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!