ועדת השמות העירונית של ירושלים החליטה היום (ראשון) על קריאת רחוב על שמו של הסופר חיים גורי ו-9 אנשים נוספים.

"יצירתו של גורי היא השתקפות הסיפור הישראלי, ולירושלים מקום מרכזי בעבודתו", נכתב בהודעה, "החלטת הוועדה כפופה לאישור מועצת העיר".

גורי נולד בתל אביב ולאחר סיום תפקידו הפיקודי בפלמ"ח ושהות בחו"ל לצורך העלאת יהודים לארץ ישראל, עבר לירושלים וקבע שם את מקום מגוריו הקבוע. הוא התגורר בשיכון העיתונאים הסמוך לתיאטרון ירושלים. גורי זכה בפרסים רבים ובניהם פרס ישראל לשירה לשנת 1988, פרס ביאליק ופרס סוקולוב.

בנוסף לגורי, רחובות בעיר הבירה ייקראו על שם אישים נוספים:

משפחת היימן: משפחה ירושלמית ותיקה ומיוחסת, שארבעה מבניה נפלו במלחמת העצמאות. משפחת היימן (אברהם חיים ולאה היימן) הינה משפחה ירושלמית ותיקה ומיוחסת, שהתגוררה בירושלים במשך 6 דורות גידלו 11 ילדים בשמחה ומתוך אמונה. במלחמת העצמאות שכלו ההורים שלושה ילדים ואח של האבא.

משה לנדוי: שופט בית המשפט העליון ונשיאו (תרע"ב-תשע"א). משה לנדוי נולד בגרמניה בשנת 1912, למד משפטים באוניברסיטת לונדון ועלה לארץ בשנת 1933. לנדוי היה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השישית, חבר ב"ועדת אגרנט" ועמד בראש "ועדת לנדוי". בנוסף, שימש כיו"ר הוועד המנהל של הטכניון, היו"ר הראשון של הוועדה לציון חסידי אומות עולם ביד ושם, חבר בבית המשפט הבינלאומי לבוררות בהאג וסגן יו"ר המועצה להשכלה גבוהה. לנדוי זכה בפרס ישראל בתחום משפטים בשנת 1991 ובתואר יקיר ירושלים בשנת 1998.

הרב יצחק יעקב לויכטר: ממקימי שכונת בית וגן, מייסד ביה"ס לבנות ובנים בשכונה (תרפ"ו-תשע"ב). הרב יצחק יעקב לויכטר, אבי החינוך התורני בשכונת בית וגן, נולד בשנת 1926 בצ'כוסלובקיה ובהיותו בן 14 פרצה מלחמת העולם השנייה. לאחר ששרד את מחנות האימה, גמלה החלטה נחושה בליבו לעלות ארצה. לאחר עלייתו התיישב בירושלים וקנה את דרכי החינוך מרבותיו בישיבת קול תורה. בנוסף, הוא התגייס לארגון ההגנה ובשנת תש"ח לחם בבית וגן מול הליגיונרים בבית מזמיל. במקביל, עסק בהוראה וניהל בתי ספר במעברות עולים.

נחמה אדלשטיין: מחנכת לדורות, מנחילת הוראת תנ"ך, יקירת ירושלים (תאריך פטירתה לא נודע). נחמה אדלשטיין הובילה חוג לימודי תנ"ך על שם רחל נאות בן-צבי למעלה מעשר שנים. אדלשטיין הצליחה למשוך קהל לומדים מגוון מהעיר ירושלים, הן דתיים והן חילוניים, ללימוד תנ"ך בצוותא. בכך הצליחה ליצור שיח משותף בין הציבור החילוני לציבור הדתי בעיר ותרמה תרומה משמעותית לחיים בצוותא של תושבי ירושלים, מתוך אהבת התנ"ך והנחלת מורשתו.

אדלשטיין קיבלה את אות יקירת ירושלים בשל מסירותה הרבה לקיומו ולהמשכיותו של החוג לתנ"ך. הועדה אישרה להוסיף את שמה של נחמה לרחוב הקיים ע"ש בעלה יעקוב אבן חן ומעכשיו יקרא הרחוב נחמה ויעקב אבן חן (אדלשטיין).

יהודה ותמר כדורי: תושבי שכונת ארמון הנציב שסייעו רבות לנזקקים. הזוג כדורי נולד בירושלים והתגורר בשכונת ארמון הנציב משנת 1983. יהודה כדורי היה רואה חשבון מוכר בירושלים שהקפיד במצוות והקדיש שנותיו למען עזרה לנזקקים וחלשים, חי בצניעות ותרם רבות ללא תמורה למפעלים ואנשים פרטיים. תמר כדורי, דור שני לניצולי שואה, הקדישה את חייה במסירות לגידול ילדיה ונכדיה וסייעה לזולת. ב-10 בינואר 2019 נרצחו בפיגוע טרור בביתם בשכונת ארמון הנציב ע"י מחבל פלסטיני, תושב חברון. במשך כשלוש וחצי שנים נותר הרצח בגדר תעלומה ורק בחודש אפריל 2022, פוענח הרצח לאחר תפיסתו של המחבל הנתעב ע"י כוחות הביטחון.

דבורה דוסט: בדירתה התנהלו שידורי הרדיו החשאי של האצ"ל "קול ציון הלוחמת" (תרע"ב-תשנ"ו). דבורה דוסט נולדה בשנת 1912 בעיר איספהן. בגיל 13 זייפה את גילה ועלתה לבדה לארץ. דוסט התגייסה לארגון האצ"ל, בביתה התנהלו שידורי הרדיו החשאיים של האצ"ל "קול ציון לוחמת" וכן, התקיימו בה פגישות של הפיקוד הבכיר. ביתה גם שימש כמקום מקלט לפצועי האצ"ל בירושלים. דוסט חירפה נפשה וחיי משפחתה, סיכנה את ביתה והייתה תחת סכנה מתמדת של עלייה לגרדום, אך הייתה אישה מאמינה ופעלה בתושייה רבה, באומץ ובגאווה, תוך אמונה בצדקת הדרך ובזכות ההיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל.

מאיר וויקי מלכא: מאיר וויקי מלכא נולדו בח'רטום. באוקטובר 1944 הזוג פעל יחד בסיוע ל- 439 מנהיגי וחברי האצ"ל והלח"י שגורשו למחנות מעצר בריטיים בתקופת שלטון המנדט הבריטי. האסירים שהגיעו לסמבל שבאסמרה דרשו אוכל כשר. מאיר היה דמות חשובה בקהילה בחר'טום ובעל קשרים בקרב השלטון הבריטי, ולכן ביקשו ממנו לספק את המזון הכשר שאותו הייתה קונה ומכינה ויקי.

מאיר ביקר אסירים ועזר להם בתוכניות בריחה. בשנת 1947 עזר ליצחק שמיר, אריה בן אליעזר, ראובן דרורי ויעקב מרידור לאחר שתכננו ביחד את הבריחה. מאיר פגש אותם כשיצאו מהמנהרה, לקח אותם לביתו והסתיר אותם. מאיר וויקי השיגו להם תעודות זהות מזויפות ומימנו את הפלגתם לצרפת וחזרה לפלשתינה. הם סיכנו חייהם וקיבלו מדליה מהממשלה הישראלית על האומץ והגבורה שלהם.

הרב יצחק שלמה זילברמן: ראש ישיבת אדרת אליהו, מממשיכי דרך הגר"א מווילנא (תרפ"ט-תשס"א). הרב יצחק שלמה זילברמן חי ופעל בירושלים, רוב חייו גר בשערי חסד, ובסוף ימיו עלה לעיר העתיקה. לאחר עיון מעמיק ותפילות הגיע למסקנה שהדרך הנכונה לעבודת השם היא דרכו של הגאון מווילנא והשתדלות לצעוד לאורו בכל העניינים.

רבי רפאל אנקאווא: רבי רפאל אנקאווא (1935-1847) היה הוגה, פרשן ופוסק הלכה נודע במרוקו. הרב אנקאווא נחשב לאחד מחשובי הרבנים במרוקו בעת החדשה והיה הראשון להתמנות לתפקיד הרב הראשי של מרוקו. בשנת 1879 מונה לדיין של בית הדין הרבני בסלא והיה אחראי להקמתה של ישיבה בעיר. בזכות למדנותו ופסיקותיו, שמו זכה להוקרה ברחבי קהילות יהודי מרוקו.