ערב הבחירות, רחובות בני ברק מלאים כרזות ושלטים שקוראים לציבור להצביע יהדות התורה וש"ס. אם להאמין לסקרים, נראה שהמפלגות החרדיות שזכו יחד ב-14 מנדטים בבחירות הקודמות וישבו באופוזיציה, צפויות לשמור על כוחן, וייתכן שמפלגת ש"ס אף תתחזק במנדט נוסף. בממשלה האחרונה, לראשונה מאז 2015, מצאו את עצמם החרדים מחוץ לממשלה, מתמודדים לעתים עם מדיניות לעומתית.

אבי מימרן, שדרן רדיו קול חי. "המכנה המשותף היחיד שהייתה עליו הסכמה בין ליברמן, מתן כהנא, מרצ ועבאס זה סוגיות של דת ומדינה ונושאים תקציביים שכללו פגיעה בציבור החרדי"

"השנה האחרונה הייתה הקמפיין הכי טוב למפלגות החרדיות", אומר איש התקשורת החרדי אבי מימרן, שדרן רדיו קול חי. "הן מגיעות למערכת הבחירות פעם ראשונה מהאופוזיציה, עם שורה של חוקים אנטי-חרדיים, הן בהיבט של יחסי דת ומדינה והן בהיבט התקציבי, שהיו בצנרת של הממשלה הנוכחית – שלא הצליחה לחוקק מכיוון שנפלה בטרם עת. זה מביא את הציבור החרדי הרבה יותר חם למערכת הבחירות הזו".

"גם ברחוב החרדי יש עייפות ממערכת הבחירות החמישית בשלוש שנים", אומר ישראל כהן, הפרשן הפוליטי של רדיו קול ברמה החרדי. "אבל הממשלה האחרונה באמת הייתה לא טובה לחרדים. יש תחושה של איום, וזה מגייס את האנשים".

השניים מזכירים בין היתר את הטלת המיסוי על שתייה ממותקת ועל כלים חד-פעמיים ואת 'גזירת המעונות' שתכננה הממשלה ולא הצליחה להוציא לפועל, שכיוונה לבטל את סבסוד המעונות למשפחות שבהן אחד מבני הזוג לא עובד. הנפגעות העיקריות ממנה היו משפחות חרדיות שבהן האישה עובדת והגבר לומד בכולל.

"מצד אחד צועקים לנו ללמוד ליבה ולהשתלב בשוק העבודה, ומהצד השני ליברמן מחוקק את החוק הזה שנועד לפגוע בכיס של החרדיות שכן השתלבו", אומר מימרן. "הממשלה הזו התקשתה להגיע להסכמות בסוגיות מדיניות, ולכן התמקדה בנושאים כלכליים. המכנה המשותף היחיד שהייתה עליו הסכמה בין ליברמן, מתן כהנא, מרצ ועבאס זה סוגיות של דת ומדינה ונושאים תקציביים שכללו פגיעה בציבור החרדי". לדבריו, בתקציב הבא תכננו מפלגות הקואליציה לקצץ את תקציב הישיבות בשליש.

שילוט, ביקורי בית וקמפיין געוואלד

"אם משווים את הממשלה הזו לממשלה הקודמת שהייתה ללא חרדים ב-2015 בהובלת נתניהו – אני חושב שהקודמת הייתה גרועה יותר", אומר כהן. "היה בה למשל את חוק הגיוס שהממשלה הזו לא הספיקה לקדם. אבל התחושות היום בציבור הן יותר נגד הממשלה הזו, ומציירים את נתניהו כאילו אז נאלץ בעל כורחו לקדם מדיניות נגד החרדים. בבחירות הנוכחיות, התחושה היא שזה הפך לסיפור של הגוש האמוני מול הגוש הנגדי של לפיד, ליברמן, מיכאלי וגלאון. זה הגיע לנקודת קצה בכל שאלה ובכל דבר. מהכנסת חמץ לבתי החולים בפסח, דרך התחבורה הציבורית בשבת, ועד סוגיית המעונות".

ישראל כהן. "יש הבנה ברחוב החרדי שכל מה שקרה פה בשנה האחרונה לא היה בגלל בנט ולפיד, אלא בגלל 50-40 אלף חרדים שלא יצאו להצביע" (צילום: שלומי כהן)

צפוי שינוי בדפוסי ההצבעה של החרדים?
"הייתי אומר שיש הבנה ברחוב החרדי שכל מה שקרה פה בשנה האחרונה לא היה בגלל בנט ולפיד, אלא בגלל 50-40 אלף חרדים שלא יצאו להצביע", אומר מימרן. "יש קמפיין מאוד חזק היום לעידוד הצבעה, ומאוד אישי. נותנים תחושה מאוד לא נעימה למי שלא יילך להצביע, ואני מעריך שזה יוציא את האנשים לקלפיות". הקמפיין כולל לא רק שלטים ותשדירים, אלא גם מאמץ מרוכז מדלת לדלת ושיחות טלפוניות. "מנסים להגיע לקהלים שהיו מעט רדומים באמצעות קמפיין געוואלד. הרבנים, כולל כאלו שבמערכות בחירות קודמות היו פחות מעורבים – הפעם הם מאוד מעורבים. גם כאלו שהיו בעבר בסכסוכים – למשל הרב מאזוז, שנחשב לפטרון של אלי ישי, כתב אתמול מכתב והוציא קול קורא לתמוך בש"ס".

הצעירים החרדים נסחפים לבן גביר

השניים מסכימים ביניהם שמרבית הרחוב החרדי מצביע כמצוות רבניו למפלגות החרדיות. עם זאת, לדבריהם – ישנו סחף מסוים, בעיקר לכיוון של מפלגת הציונות הדתית, ובפרט של הזדהות צעירים חרדים עם רעיונותיו של ח"כ איתמר בן גביר.

"יש היום יותר אנשים ברשתות החברתיות ובאינטרנט", אומר כהן. "הציבור החרדי מונה כיום למעלה ממיליון נפש, ויש גם הרבה חרדים שמגדירים את עצמם מודרניים ומשתלבים בישראליות. זה בא לידי ביטוי גם בזליגה מסוימת למפלגות אחרות. היית מצפה שחרדים ישראלים שהשתלבו בצה"ל ובהיי-טק ונחשבים היום לאנשי המעמד הבינוני, ייטו יותר לדעות שמזוהות עם השמאל. יש גם מעט כאלו, אבל זה מעט מאוד. רוב החרדים היותר מודרניים שפתוחים לישראליות יותר מאמצים דווקא את העמדות של בן גביר וסמוטריץ', והמתונים מבניהם את אלו איילת שקד. זה התכנסות אולי סביב ערכים של שמרנות, ואולי גם רצון להשפיע על המדינה בדרך שלהם.

ח"כ איתמר בן גביר בשכונת שייח ג'ראח במזרח ירושלים. "רוב החרדים היותר מודרניים שפתוחים לישראליות יותר מאמצים דווקא את העמדות של בן גביר וסמוטריץ'" (צילום: אריה לייב אברמס/פלאש 90)

"בן גביר והחרדים הם לאו דווקא כוס התה אחד של השני. יש הבדלי השקפה אידיאולוגיים משמעותיים. הוא לאומני, והחרדים אף פעם לא היו לאומניים. הוא עולה להר הבית, שהחרדים רואים בזה כרת".

"הערבים הפרו את הברית הפוליטית עם החרדים"

מימרן טוען שהלאומנות היא לא האידיאולוגיה החרדית, אבל הטרור והפיגועים דוחפים אותם לשם. "בעבר הייתה ברית בין גפני לטיבי, בין דרעי ליתר המפלגות הערביות. היו כפרים ערביים שלמים שהצביעו ש"ס. הייתה הבנה בין המגזרים שהם במצב סוציואקונומי דומה, ציבורים שמרניים יחסית עם צרכים דומים. המפלגות החרדיות, למשל, היו אלו שמנעו בעבר את חקיקת חוק המואזין שעתיד היה לפגוע במוסלמים.

"הברית הזו החלה להתפרק מהרגע שבו מנסור עבאס החל להשתתף בהצבעות בנושאי הדת היהודית. מגיע למשל חוק הגיור, שקובע איזה סוג דיינים ועם איזו הכשרה יקבעו מי הוא יהודי, ומגיע וליד טהא הדתי, המוסלמי, ותומך בלפיד ובליברמן בחוק חילוני. תומכים ברפורמה בכשרות. זה דבר ששובר את הברית הזו. היו גם דברים נוספים, כמו חוק הגיוס שחברי הכנסת הערביים תמכו בו, למעט ח"כ רינאווי זועבי ממרצ".

לדבריו, הרחוב החרדי התאכזב לגלות שהתקשורת חיבקה את מפלגת רע"מ למרות המדיניות המגזרית שלה לקידום תקציבים לחברה הערבית, ולא ניהלה נגדה קמפיין בטענות שמופנות תדיר נגד חרדים, כמו הטענה שהחברה הערבית 'לא תורמת למדינה'. "לערבים זה עובר בקלות. גם הדבר הזה דחף הרבה צעירים לימין הקיצוני שאמר לעצמו – 'זה לא ליברמן, זה השמאל והערבים – אז אנחנו חזק בימין הקיצוני'".

נראה שהערבים תפסו את תפקיד 'לשון המאזניים' שבעבר היה שייך מסורתית לחרדים, והעניק להם הרבה כוח פוליטי. האם ההזדהות המוחלטת עם מחנה הימין לא מחלישה את המפלגות החרדיות?
כהן: "לדעתי הציבור הישראלי עדיין לא בשל להסתמכות על המפלגות הערביות. אולי רע"מ היא עוד צפרדע שאפשר לבלוע, אבל גם השמאל והמרכז מרגישים שייתכן ויצטרכו את החרדים. האם החרדים יעזבו את גוש הימין? קשה לדעת. זה בהחלט נהיה מורכב יותר וקשה יותר לעשות חיבורים עם דמויות כמו מרב מיכאלי או מתן כהנא. אבל לעולם לא צריך לומר לעולם לא. אם הגושים יהיו קרובים, בטח המפלגות החרדיות יצטרכו לעשות חושבים, אבל אני מאמין שינסו לשמר את גוש הימין".

מימרן טוען שהחרדים הפעם הם גם חלק מגוש הימין, ועדיין – גם לשון מאזניים. "למעט ליברמן, כולם מדברים על החרדים כעל בני שיח שמוזמנים לממשלה הבאה. גם המסרים של לפיד וגנץ מאוד מחבקים, ויש גם הבנה שאי אפשר ללכת שוב עם הערבים. החרדים לא עושים קונצים. אם הם איתך, הם איתך עד הסוף. לעומת זאת, הוכח שעד שכבר כן מצרפים מפלגה ערבית לקואליציה, אין לך לילה אחד שאפשר לישון בו בשקט. כל חוק שתעביר, אתה לא יודע מה תחליט מועצת השורא. השותפים החרדים הם שותפים קלאסיים שעושים איתם הסכם קואליציוני ומאותו רגע יש שקט".

ומה המפלגות החרדיות צפויות לדרוש עבור כניסה לממשלה?
כהן: "החרדים לא מאוד לאומנים. שינוי מערכת המשפט כן חשוב להם. הם לא רוצים שבג"ץ ישלוט פה. חשוב להם תקציבי הישיבות, שמירת עצמאות מערכת החינוך, שמירה על הפרהסיה הציבורית בשבת ועל הסטטוס קוו. אני חושב שגם נושא יוקר המחיה תפס מאוד בחברה החרדית, וש"ס בעיקר מאוד מתמקדת בו. זאת אולי נקודה שיכולה להיות חיבור ביניהם לבין מפלגות השמאל".

מימרן: "המפלגות החרדיות יבקשו לעשות מה שעשה מנסור עבאס עבור הערבים רק ליישובים החרדיים. אם עבאס קיבל את מה שקיבל עם 4 מנדטים, וישראל הראשונה קיבלה את זה בחום ובאהבה מתוך 'ריפוי ואיחוי', אין סיבה ש-17 מנדטים חרדיים לא ידרשו את אותן דרישות עבור האזרח החרדי. בעבר את ה-1.1 מיליון שקלים של הישיבות היינו עושים בשושו, לא בבסיס התקציב. עכשיו הערבים מדברים על עשרות מיליארדים בקול רם וזה נתן פרופורציות. מעבר לזה, תעבור פסקת התגברות. יש רשימה מסודרת של העתק-הדבק שהמפלגות החרדיות לקחו מהכנסת היוצאת".