מזכיר הממשלה, שלום שלמה, הודיע אתמול (שני) לשר האוצר אביגדור ליברמן ושרת החינוך יפעת שאשא ביטון שהסכם השכר עם הסתדרות המורים שנחתם בחמישי האחרון אינו חוקי, כל עוד לא הוגדר מקור תקציבי למימון תוספות השכר שנקבעו בו בסך 4.5 מיליארד שקלים. בכך הוא מסתמך על עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה. ראש הממשלה, יאיר לפיד, אמר הבוקר ש"ההסכם הזה בעיניי חוקי, ואנחנו תמיד נהיה נאמנים לחוק, ואם צריך תיקון פה תיקון שם, נעשה. אבל קודם כל צריך שהילדים ילכו לבית הספר".
במכתב, שנחשף ב'גלובס', כותב שלמה לשרים ש"כפי שנאמר לנו על-ידי היועצת המשפטית לממשלה, החתימה על ההסכם ללא שיש בבסיסו מקורות תקציביים, נוגדת את הוראות הדין. עד שלא יתבררו המקורות לסעיפי ההסכם שאמורים להתממש בשנת 2023 ואילך, לא יהיה ניתן לקיים את ההסכם. בכפוף לכך ולאחר האמור לעיל, ככל שיתברר כי לחלקים בהסכם או הנובעים ממנו יש מקור תקציבי בשנת 2023, ניתן ליישמם בהתאם".
הסכם השכר שנחתם בחמישי האחרון מעגן את ההבנות אליהן הגיעו הממונה על השכר במשרד האוצר קובי בר נתן ומזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד ב-31 באוגוסט, לפיהן יועלה שכרם של כלל המורים בדגש על מורים צעירים, יוגדלו הגמולים למורים על ביצוע תפקידים, לצד הסכמה לכניסת מורים בחוזים אישיים למערכת החינוך ושינוי לוח החופשות. בהסכם נקבע שהעלאת השכר תתבצע בפעימות, הראשונה מביניהן בינואר 2023 והשנייה בספטמבר 2023, וחלק מהתוספות בו יינתנו בשנים שלאחר מכן. עלות ההסכם בהבשלה מלאה מוערכת בכ-4.5 מיליארד שקלים בשנה.
חוק הנומרטור, אחד מהחוקים שמגבילים את הוצאות הממשלה, קובע שלכל החלטת ממשלה שיש לה עלויות כלכליות עתידיות, כולל הסכם שכר, יש להגדיר מקור תקציבי שישמש למימון ההחלטה. מקור זה יכול להיות הסטת כספים מסעיפי תקציב קיימים לטובת מימון ההחלטה, הגדלת מסים, או קיצוץ רוחבי בהוצאות הממשלה.
בתקציב המדינה הנוכחי לשנים 2021-2022 לא הוגדר סעיף תקציבי לתוספות שכר למורים, וזאת למרות שהסכם 'אופק חדש' של הסתדרות המורים הסתיים כבר ב-2019. לפיכך, כדי לאשר את ההסכם הממשלה נדרשת לאשר מקור תקציבי לביצועו הן בשנת 2022, אז ישולמו מקדמות לקראת ההסכם, והן בשנים שלאחר מכן, בהן עדיין לא אושר תקציב מדינה.
בפועל, הממשלה חתמה על ההסכם עם המורים אך לא קבעה עדיין את מקור המימון שלו, שככל הנראה צפוי להיות קיצוץ רוחבי. ייתכן שההימנעות מכך נובעת מרצון שלא לאשר בממשלה קיצוץ רוחבי בממשלה לפני הבחירות, או ממחלוקת על המימון. עם אישור ההסכם קראו שר הבריאות ניצן הורוביץ (מרצ) וחברת הכנסת נעמה לזימי (העבודה) שלא לממן את ההסכם מקיצוץ רוחבי אלא מעודפי גביית המסים שהצטברו בקופת המדינה בשנה הנוכחית.
גם אם ייקבע שההסכם ימומן מקיצוץ רוחבי, כשיאושר תקציב המדינה ל-2023 ניתן יהיה לבטל אותו ולהגדיר מחדש את סעיפי התקציב בהתאם למסגרת שתיקבע. עם זאת במציאות הפוליטית הנוכחית, ייתכן שישראל תפעל ללא ממשלה נבחרת שתעביר תקציב מדינה חדש, מה שיכניס את ישראל למציאות של 'תקציב המשכי' על בסיס תקציב המדינה של השנה הנוכחית.
לפיד: "ההסכם חוקי, אם צריך תיקון פה, תיקון שם, נעשה"
ראש הממשלה יאיר לפיד, אמר הבוקר בראיון לכאן ב' שהוא מתחייב לפעול במסגרת החוק. עוד אמר לפיד שכבר הוגדרו מקורות תקציביים לשנים הבאות להסכם וכרגע נבחנים המקורות התקציביים ל-2022. לדבריו, "ההסכם הזה בעיניי חוקי, ואנחנו תמיד נהיה נאמנים לחוק. אם צריך תיקון פה, תיקון שם, נעשה, אבל קודם כל צריך שהילדים ילכו לבית הספר ושנת הלימודים תיפתח כסדרה, וזה מה שעשינו."
לפיד הוסיף ש"כל הסכם בעולם צריך מקורות תקציביים. יש מקורות תקציבים ל-2023 ואילך, כי זה הסכם רב שנתי, אנחנו צריכים לסגור את נושא המקורות התקציביים לשנת 2022. סביב זה יש תמיד לחצים, זה בסדר גמור, אנחנו נפתור את זה. אני כן אומר, ודאי שאני לחצתי והייתי חלק מהמאמץ, יחד עם שר האוצר, לא מול שר האוצר, יחד עם שרת החינוך, לסגור את ההסכם עם המורים. זה תפקידו של ראש ממשלה. הילדים צריכים ללכת לבית ספר".
