עשרות נערים בחולצות בית ספר, יחד עם המורים שלהם, עמדו בשבוע שעבר בדממה ברחבת המרכז המסחרי בקריית שמונה. אחד מהם הדליק נר נשמה. ליד הנר הונח דף נייר לבן, עליו נכתב "לעילוי נשמת יואל בן בת-שבע, שנרצח על ידי נערים", ובתחתיתו הפסוק מספר בראשית "כי בצלם אלוהים ברא אותו".
התלמידים משכבות י"א וי"ב בתיכון דנציגר בעיר הגיעו למקום שבו נרצח הנער יואל להנגהל בן ה-18, יום לפני ערב חג הסוכות, על ידי חבורת נערים תושבי האזור. הפעילות הזו היא אחת מתוך שורה של פעילויות והתערבויות חינוכיות שיזמו אנשי החינוך באזור הצפון, כדי להתמודד עם ההשלכות של האירוע הטראומתי והמורכב.
"שלחנו מכתבים לכלל ההורים בבתי הספר על הרצח, פתחנו בערב החג את בתי הספר לשעתיים הראשונות כדי שיהיה מקום למפגש עם התלמידים, והשיעורים הראשונים כשחזרו מחופשת הסוכות הוקדשו לנושא", מספרת ל'דבר' כנרת כהן אוחנה, מפקחת הייעוץ במחוז צפון של משרד החינוך, על ההתמודדות החינוכית בעקבות הרצח.
להנגהל בן ה-18 מקהילת בני המנשה עלה לארץ מהודו לפני פחות משנה. הוא התגורר עם משפחתו בנוף הגליל, ולמד בישיבה במעלות. הוא נדקר כשבילה עם חברתו בפיצריה בעיר, לאחר שהותקף על ידי קבוצת נערים וצעירים תושבי קרית שמונה ומחצור. אחד מהם נעצר בחשד לביצוע הרצח, ו-10 בני נוער וצעירים נוספים נעצרו בחשד למעורבות בו. עד היום, מעל שבועיים לאחר הרצח, המשטרה לא פענחה מי מהם אחראי לרצח.
"הבנו שיש פה מעגלי פגיעה רחבים"
"מהר מאוד הבנו שיש פה מעגלי פגיעה רחבים", מספרת כהן אוחנה, "בעקבות הודעה של אחת היועצות בקבוצת שלנו כינסנו את צוות החירום המחוזי שכולל את ראש המחוז אורנה שמחון, ואחרי זה התחלנו לפעול בכמה מישורים במקביל".
"הצוותים החינוכיים והיועצת המכירים את אחיו של לנגהל, שלומדים בנוף הגליל, נדרשו ללוות באופן רציף גם בזמן החג את התלמידים ומשפחתם", אומרת כהן אוחנה, "להבדיל, גם הצוותים החינוכיים והיועצת המכירים תלמידים מקרית שמונה ומחצור שנעצרו בעקבות המקרה נדרשו לעשות כן. מעגל פגיעה נוסף רחב יותר הוא חבריהם של אחיו של לנגהל, או תלמידים שנחשפו לסרטון הנורא שמתאר את דקירתו למוות, או תלמידים שחבריהם נעצרו, ועד כאלה שהמקרה נגע בהם בצורה כזאת או אחרת".
"הבנתי שיש צורך בשיתוף פעולה עם הגורמים החינוכיים ברשויות המקומיות", אומרת כהן אוחנה, "לדוגמה, העברתי הדרכה לעובדים הסוציאליים באחת הרשויות לבקשת מחלקת הרווחה, למרות שהם לא תחת אחריותי".
היא מספרת שכל רשות בחרה באופני פעולה שונים. כך למשל, בחצור הזמינו הרצאה על הסכנות שטמונות באלכוהול, ותלמידי בית הספר התיכון 'דנציגר' בקרית שמונה הקימו את פינת זיכרון במקום הרצח וערכו טקס.
כהן אוחנה מציינת שצוות החירום הכיר בחשיבותו של החינוך הבלתי פורמלי. "כיוון שהאירוע התרחש סמוך לחופשת סוכות, בה המדריכים של החינוך הבלתי פורמלי פוגשים ביתר שאת את התלמידים, הבנו שיש לרתום אותם דרך מנהל חברה ונוער".
"התלמידים בשיעורים שקיימנו גינו את האלימות", מספרת כהן אוחנה, "כדי להפוך את הדיון למורכב יותר, ניסינו להבין מה האחריות של אלו שעומדים מהצד, כלומר אינם שותפים לאלימות עצמה ואינם הקורבנות. האם יש להם אחריות למנוע את האלימות? נגענו גם בסרטון שהסתובב ברשתות החברתיות שתיעד את המקרה, ועל ההשפעה הישרה בבחירה שלהם להפיץ או לא להפיץ את הסרטון".
"התלמידים דיברו על כך שתחושת המוגנות שלהם נפגעה, וניסינו ביחד להבין מה הם יכולים לעשות בשביל שהסביבה שלהם תהפוך להיות מוגנת יותר. הצענו להם לפנות לעזרה ממבוגרים כשצריך, גם אם זה נתפס כ'הלשנה', והימנעות מהתנהגויות סיכוניות כמו שימוש יתר באלכוהול וסמים. היה לי חשוב שהם ידעו שאף ילד לא קם בבוקר ומחליט לרצוח".
במרכז ההדרכה 'המעורר' בנו מערך שיעור למורים ומורות בעקבות המקרה, שכולל היכרות עם קהילת בני המנשה אליה השתייך יואל להנגהל, וקורא להימנעות מאדישות. את השיעור ניתן להוריד בקישור הזה.