מפלגת העבודה מבקשת להשקיע כבר היום 80 מיליארד שקלים שנמצאים בקופת האוצר להרחבה משמעותית של ההוצאה הציבורית, ולבטל את הכללים שמגבילים את הגידול בתקציב המדינה – כך עולה מהמצע הכלכלי של המפלגה שפורסם אתמול (שלישי), וגובש על ידי צוות בהובלת ראש רשות התחרות לשעבר, מיכל הלפרין. לפי ניתוח שנכלל במצע, הפער בין ההשקעה הציבורית האזרחית בין ישראל למדינות OECD עומד על 100 מיליארד שקלים.

המסמך מצביע על כך שלקראת סוף 2022 יצטברו בקופת האוצר מעל ל-80 מיליארד שקלים שיגיעו מהכנסות גבוהות מהצפוי, ועודפים שמקורם בתת ביצוע במשרדי הממשלה השונים. לכספים אלו אין ייעוד מכוון, ובמפלגה דורשים לנתב אותם להרחבת ההשקעה הציבורית.

בפירוט ההוצאות החברתיות, העבודה מצהירה שתקדם את העלאת שכר המינימום ל-7,000 שקלים ואת קיצור שבוע העבודה ל-40 שעות, לצד הוספה הדרגתית של 10 ימי חופשה בשנה.

עוד מתחייבת המפלגה לרגולציה קשיחה על שוק השכירות, ומיזם לבנייה של 150 אלף דירות להשכרה לטווח ארוך במחירים בהישג יד, הרחבת חוק חינוך חינם לגילאי לידה עד 3, ביטול תשלומי ההורים בבתי הספר, העלאת קצבת הזקנה לגובה שכר מינימום, ויצירת מנגנון ביטוח סיעודי ממלכתי.

מדובר בהצעה הנועזת ביותר להרחבה תקציבית משמעותית מזה שנים רבות, לצד קריאותיה של נגידת בנק ישראל לשעבר קרנית פלוג, להגדיל את ההוצאה החברתית, בדגש על תשתיות, בכ-120 מיליארד שקלים.

מול הטענות של שר האוצר אביגדור ליברמן ובכירי משרדו במהלך השנה האחרונה, לפיהן עודפי התקציב בשנה הנוכחית הם חד פעמיים ונדרשים לכיסוי הגרעון, במפלגת העבודה מסבירים שהעודפים הם רב פעמיים וחוזרים משנה לשנה; שהגרעון בסוף 2022 נמוך מהתחזית; ושיחס החוב-תוצר של ישראל, העומד על 65%, הוא מהנמוכים במדינות ה-OECD. לכן מדגישים במפלגת העבודה שאין דחיפות לשימוש בכספי העודפים לצורך החזרי חובות מוקדמים: "מדובר בסכומי עתק, שאינם מושקעים באזרחים ובאזרחיות באופן אסטרטגי וחשוב".

במפלגת העבודה מדגישים למעלה משני עשורים שישראל נמצאת בתחתית מדרג מדינות ה-OECD בשיעורי ההשקעה הציבורית ביחס לתוצר. על פי ה-OECD, ישראל מוציאה כ- 32.9% מהתוצר שלה על הוצאות ציבוריות, שהן כלל ההוצאה הממשלתית פחות החזרי חוב וריבית, וללא ההוצאה הצבאית. הממוצע ב-OECD עומד על כ-40% – פער שכדי להשלימו תידרש ישראל להגדיל את השקעתה השנתית במאה מיליארד שקלים.

המצע לא מסתיים במספרים, וקורא לשינוי מהותי של שלושת הכללים הפיסקליים (כלל ההוצאה, יעד רגרעון והנומרטור) המגבילים את ההוצאה הממשלתית בישראל, כדי שאפשר יהיה להמשיך את ההגדלה ההדרגתית בהשקעות בהמשך. נוסף על כך, המפלגה קוראת ליצירת מנגנון העברה אוטומטי של עודפי תקציב כך שיישארו במשרדים עצמם, בניגוד למצב היום, בו הם חוזרים אוטומטית לקופת האוצר בסוף כל שנה. המצע קורא גם ליצירת קרן קבועה שתנתב את עודפי הכנסות המדינה להשקעה ישירה בצרכים אזרחיים.