סקר חדש מגלה שינוי מגמה בקרב החברה הערבית, פחות משבוע לבחירות לכנסת ה-25. על-פי הסקר, שיעור ההצבעה של הציבור הערבי צפוי להיות 49%, גבוה במעט מהשיעור בבחירות הקודמות במרץ 2021 (44.6%) ודומה לאחוז ההצבעה בבחירות שנערכו באפריל 2019 (49.2%). בסקר דומה שנערך בחודש אוגוסט, לפני תחילת מערכת הבחירות, עמד שיעור ההצבעה הצפוי על 42%.

הסקר נערך ע"י מרכז משה דיין, תכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי באוניברסיטת תל אביב ומכון יאפא. הוא כלל כ-510 נשאלים מקרב אזרחי ישראל הערבים והתרחש בשבוע השלישי של חודש אוקטובר האחרון.

קלפי בבית צפפא, בבחירות לכנסת ה-24 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

שני הנימוקים העיקריים לעצם ההצבעה הם זכות אזרחית בסיסית שלא ניתן לוותר עליה (28.0%), והתחושה כי ההצבעה מאפשרת להשפיע פוליטית על המתרחש במדינה (27.9%). שיקולים נוספים היו החשש שהפלגות הערביות לא תעבורנה את אחוז החסימה, התקווה לעתיד טוב יותר והבעת האמון בנבחרי הציבור.

מאידך, בקרב הנשאלים שאינם מתכוונים להצביע, עלתה התחושה שחברי הכנסת הערבים לא יצליחו לקדם את האינטרסים של הציבור הערבי (30.5%). שלוש סיבות בולטות נוספות להימנעות מהצבעה הן התחושה כי אין שום מפלגה או מועמד המייצגים את הבוחר (19.2%), הכעס על הפילוג והפיצול בין המפלגות הערביות (16.7%) וחוסר עניין כללי בבחירות (14.6%). מיעוט מהנשאלים הביע התנגדות עקרונית להשתתפות בבחירות לכנסת (5.4%).

ראש תכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי, ד"ר אריק רודניצקי מדגיש ש"בניגוד גמור לתמונה שנצפתה לפני חודש, כאשר ברחוב הערבי שררה אדישות עמוקה כלפי הבחירות, הסקר הנוכחי משקף עניין הולך וגובר בקרב המצביעים הערבים להשתתף בבחירות".

בשיחה עם 'דבר' מוסיף רודניצקי שלהבנתו, הנימוקים להצבעה מעידים על החשיבות שמקנה הציבור הערבי לזכותו להצביע. "מימושה של זכות ההצבעה נתפס כדרך המלך להשפיע על המערכת הפוליטית, שהיא שווה לכל, ללא הבדל דת או לאום".

עם זאת הוא מציין ש"למרות העלייה בשיעורי ההצבעה, בראייה היסטורית אין כאן שינוי משמעותי. בבחירות 2015, בהן הרשימה המשותפת התמודדה לראשונה, שיעור ההצבעה בציבור הערבי עמד על 63.5%. כאן יש אמנם עלייה שעשויה להצביע על שינוי מגמה, אך יש להמתין ולהבין כמה יצביעו בפועל."

לדעתו של רודניצקי, יש לייחס את שינוי המגמה לפעולתן של המפלגות הערביות. לדבריו, "מאז פירוק הרשימה המשותפת, המפלגות עוסקות בקמפיין ממוקד לקהלי היעד שלהן, למשל באמצעות חוגי בית. אלו קמפיינים שקטים, שאינם גולשים להטחת האשמות בין המפלגות".

שליש מהציבור הערבי סבורים שאין כיום מועמד מתאים לתפקיד ראשות הממשלה

עוד עולה מהסקר כי חד"ש-תע"ל צפויה לעבור את אחוז החסימה. רע"ם שהיתה שותפה בקואליציה מתנדנדת על סף אחוז החסימה עם 3.7 מנדטים ובל"ד עלולה שלא לעבור את אחוז החסימה. באשר להצבעה למלגות יהודיות, מצביע הסקר כי מפלגת הליכוד עשויה לקבל 1.3 מנדטים מהמצביעים הערבים, מרצ – כחצי מנדט, ויש עתיד – 0.3 מנדט.

השיקולים המרכזיים לבחירת המפלגה הוא המצע הרעיוני של המפלגות (35.6%) ומיקום המועדים הערביים ברשימה (31.1%). נתון נוסף העולה הסקר הוא שכשליש מהציבור הערבי (34.2%) סבורים שאין כיום מועמד מתאים לתפקיד ראשות הממשלה. שתי הדמויות שנתפסות כתאימות לראשות הממשלה בקרב הנשאלים הם בנימין נתניהו (18.6%) ואחריו סאמי אבו שחאדה (6.6%).

חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, יושב ראש סיעת בל״ד (צילום: אתר הכנסת)

החוקרים מצביעים על כך שנתון זה אינו מעיד על המועמד הרצוי לראשות המשלה, אלא על המועמד המתאים בעיני הנשאלים. הערה זו עולה בקנה אחד עם הנתון כי לדעת 58.6% מהנשאלים אין הבדל בין המועמדים לראשות הממשלה מבחינת מדיניותם כלפי החברה הערבית. אך גם כאן 25.6% סבורים שנתניהו עשוי לאמץ מדיניות טובה יותר כלפי החברה הערבית לעומת לפיד (10.7%) וגנץ (5%).

לדברי רודניצקי, עולה מהסקר כי מרבית הצעירים תומכים במפלגת חד"ש-תע"ל, לעומת קהל מצביעיה של בל"ד שמאופיין בגיל מבוגר יותר. תומכיה של רע"ם נמצאים בכל שכבות הגיל. "רע"ם עובדת עם כל שכבות הגיל. חד"ש-תע"ל היא מפלגה מבוססת עם יכולת לגייס את הצעירים שמכירים את איין עודה ואחד טיבי כראשי הרשימה המשותפת. זה בעיקר עיד על המשבר של בל"ד שקהל תומכיה משכבר מתבגר השנים".

רודניצקי מציין ש"יש לקחת בחשבון כי כוחן האלקטורלי האמיתי של חלק מהמפלגות גדול יותר ממה שנמדד בסקר. למשל, רשימת חד"ש-תע"ל צפויה לקבל תמיכה גם מצד מצביעים ביישובים יהודיים, מה שכנראה יסייע לה לעבור בבטחה את אחוז החסימה, ואילו לרע"מ יש קהל תומכים נאמן – בעיקר בנגב – שיתגייס לטובתה ביום הבחירות, בדיוק כפי שקרה בבחירות הקודמות שנערכו במרץ 2021".

ח"כ אחמד טיבי (תע"ל) וח"כ איימן עודה (חד"ש) (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

"לפי שעה, בל"ד לא צפויה לעבור את אחוז החסימה, אולם אין ספק שהמפלגה הצליחה להגדיל במידה ניכרת את התמיכה העממית בה בתוך פרק זמן קצר יחסית, והיא נמצאת במומנטום חיובי", מוסיף רודניצקי. "יש לזקוף זאת לעובדה שמנהיג המפלגה, סאמי אבו שחאדה, זוכה בציבור הערבי להערכה שאינה נופלת – ואולי אף עולה – על ההערכה שלה זוכים ראשי המפלגות הערביות האחרות".

"הציבור הערבי אינו מתלהב מהניסיון הקואליציוני הקצר של רע"מ"

הממשלה היוצאת היא כידוע הממשלה הראשונה בה היתה מפלגת ערבית חברה בקואליציה. אך על פי הסקר, הציבור הערבי מעניק ציונים נמוכים לממשלה על תפקודה בכל הקשור למצב הכלכלי של החברה הערבית (1.57 בממוצע), ביחס לתחושת הביטחון האישי של האזרחים הערבים (1.43) וביחס לבעיות התכנון והבנייה ביישובים הערביים (1.42). על תפקודה של הממשלה בתחום היחסים בין הערבים ליהודים במדינה מעניק הציבור הערבי ציון גבוה מעט יותר (2.39), אך גם הוא נמוך. יש לציין כי תוצאות אלו נמוכות במידה ניכרת מסקר דומה שנערך בנובמבר 2021.

האכזבה של הציבור הערבי מתפקודה של ממשלת בנט-לפיד עולה בבירור מתוך הסקר. 40.9% סבורים כי מצבה של האוכלוסייה הערבית לאחר כהונת הממשלה, שכללה לראשונה מפלגה ערבית וחברים ערבים ממפלגות יהודיות, גרוע מבעבר; 24.7% סבורים כי המצב גרוע הרבה יותר מבעבר. בצד זאת, 44% סבורים כי מצבה של האוכלוסייה הערבית נותר ללא שינוי. רק 13% מהנשאלים סבורים כי מצבה של האוכלוסייה הערבית השתפר בעקבות כהונתה של ממשלת בנט-לפיד; מרביתם (10.8%) סבורים שהשיפור היה מועט.

מנסור עבאס, נפתלי בנט ויאיר לפיד, בחתימה על הצטרפותה של רע"ם לקואליציה (צילום: נוואף נבארי)

עם זאת מתברר כי שיעור לא מבוטל מהנשאלים (37.7%) סבורים כי שותפות רע"ם בקואליציה היתה ניסיון מוצלח בסך הכול. לעומת זאת, מחצית מהנשאלים (53.4%) סבורים כי מדובר בניסיון לא מוצלח; 31.3% מהם סבורים כי הניסיון מאוד לא מוצלח.

לגבי שותפות עתידית, 46.8% הנשאלים סבורים כי הצטרפות מפלגה ערבית לממשלה חיונית כדי להבטיח הישגים לציבור הערבי. 15.6% מסייגים את הסכמתם להצטרפות רק לממשלת מרכז-שמאל. מנגד, 22.3% סבורים שאין להסכים בשום תנאי להצטרפותה של מפלגה ערבית לממשלה או לתמיכה בה מבחוץ.

"למרות שההערכה של הציבור הערבי על תפקוד ממשלת בנט-לפיד אינה גבוהה, עדיין הציבור ברובו מבקש לראות מפלגה ערבית בקואליציה", אומר רודניצקי. "גם אם הציבור הערבי אינו מתלהב מהניסיון הקואליציוני הקצר של רע"מ, הוא לא פוסל ניסיון דומה בממשלה הבאה".

72.3% תומכים בהחזרת הרשימה המשותפת

שאלה נוספת שהסעירה את החברה הערבית במערכות הבחירות האחרונות היא שאלת האחדות. רוב מכריע בציבור הערבי (72.3%) תומך במהלך להקמתה מחדש של הרשימה המשותפת אחרי הבחירות אם מפלגה ערבית אחת או יותר לא תעבור את אחוז החסימה. רק 23.2% אינם תומכים במהלך כזה.

מהסקר עולה כי סדר היום של החברה הערבית לא השתנה בעקבות הבחירות. מרבית הנשאלים (73.1%) ציינו כי יש לפעול לגיבוש תוכנית אפקטיבית למאבק באלימות ובפשיעה בחברה הערבית. סוגיות בעלות חשיבות משנית הן תוכנית פיתוח כלכלית לאוכלוסייה הערבית (11.6%), טיפול בבעיות התכנון והבנייה ביישובים הערביים (7.6%) ותיקון חוקים מפלים כמו חוק הלאום וחוק קמיניץ (4.4%).

36.6% מהנשאלים חושב כי אין כיום שום גורם הדואג לקידום האינטרסים של הציבור הערבי. בכל זאת, 22.9% ממשתתפי הסקר סבורים כי חברי הכנסת הערבים מקדמים בצורה הטובה ביותר את האינטרסים של הציבור הערבי, ו-13.2% סבורים כי העמותות וארגוני החברה האזרחית הם הגופים העושים זאת. גופים אחרים זכו לאמון מועט בנושא, התנועה האסלאמית (6.3%), הממשלה (6.2%), הרשויות המקומיות הערביות (5.8%), ועדת המעקב העליונה (5.3%).