שעון החורף יתחיל בלילה שבין שבת לראשון. בשעה 2:00 לפנות בוקר יש להזיז את המחוגים שעה אחת אחורה לשעה 1:00. בזאת, יסתיים שעון הקיץ, שנמשך השנה 219 ימים.
שעון החורף והקיץ נקבעו על פי גרסתו האחרונה של "חוק הזמן" מ-1992, שתוקן ב-2013. החוק קובע כי "בכל שנה, בתקופה שמיום שישי שלפני יום ראשון האחרון של חודש מרץ בשעה 2:00, עד יום ראשון האחרון בחודש אוקטובר בשעה 2:00 יוקדם הזמן בישראל בשעה אחת נוספת, כך שיקדים את זמן יקום מתואם בשלוש שעות".
הזזת השעון בהתאם לעונות השנה נועדה להביא לחפיפה רבה ככל האפשר בין שעות הפעילות האנושית לבין שעות האור במהלך היממה, והיא מקובלת ברחבי העולם. תוך איזון, בישראל מתחשב החוק בצרכיהם של מתפללי שחרית ואלה המודאגים מחילול שבת במוצאי שבת ועוד כהנה ענייני הלכה ומסורת, ולכן תקופת שעון הקיץ בארץ קצרה במעט מאשר ברוב מדינות העולם בהם הוא נהוג.
את תיקון החוק שהביא להארכת שעון הקיץ יזמו עוד ב-2010 עשרים חברי כנסת בראשותו של ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ). בדברי ההסבר לחוק נמסר כי הפעלת שעון הקיץ חוסכת בחשמל ובכך שומרת על הסביבה. היא חוסכת למשק עשרות מיליוני שקלים, בין היתר עקב הגברת התפוקה. כמו כן שעון הקיץ מצמצם את מספר תאונות הדרכים וכן מאפשר לציבור הרחב – עובדים, משפחות ילדים – ליהנות משעת אור נוספות בחודשי הקיץ הארוכים.
רעיון הקדמת היום והתאמתו לשעות האור מיוחס לבנג'מין פרנקלין, שפרסם מכתב סאטירי בעניין בעיתון פריזאי בשנת 1784, בהיותו שגריר ארה"ב בצרפת. הראשון שהציע את הקדמת הזמן באמצעות הזזה מוסכמת של מחוזי השעון, היה המדען הניו זילנדי ג'ורג' ורנון הדסון, בשנת 1895. הוא המליץ לעשות כן כדי לחסוך באנרגיה באמצעות התאמה טובה יותר בין שעות הפעילות האנושית לשעות התאורה הטבעית.
מנכ"ל משרד הפנים יאיר הירש: ״שעון הקיץ שמסתיים בסוף השבוע נמשך השנה 210 יום, ושעת האור הנוספת בשעון הקיץ הארוך תרמה לאזרחי המדינה, לכלכלה ולמסחר. שעון החורף שיחל בסוף שבוע הקרוב יסתיים לקראת חג הפסח הבא. אני מאחל לאזרחי ישראל חורף טוב ובריא".
