הממשלה אישרה היום (חמישי) את בקשת משרד האוצר לביצוע קיצוץ רוחבי של כ-4.5 מיליארד ש"ח בתקציב 2023, בכדי להצביע על מקור תקציבי למימון הסכם השכר של הסתדרות המורים. הקיצוץ ייעשה לדרישת משרד המשפטים והייעוץ המשפטי במשרד האוצר, בהיעדר מקור תקציבי למימון הסכם השכר עם הסתדרות המורים , למרות עודפי גביית המסים הרבים בשנת 2022.

הקיצוץ המתוכנן כולל את כל משרדי הממשלה. הקיצוץ יכלול למעלה ממיליארד שקל ממשרד הביטחון, 177 מיליון שקל ממשרד הרווחה, רבע מיליארד שקל מהמשרד לביטחון הפנים, וקיצוצים רבים אחרים כדי לעמוד בהתחייבות למימון ההסכם עם המורים. 

מהסתדרות המורים נמסר: ״ממשלת ישראל הוכיחה היום שהחינוך הוא בראש סדר העדיפויות שלה. לאחר מו״מ אינטנסיבי של כשנה, עובדות ועובדי ההוראה יודעים היום שהממשלה עשתה כל מאמץ אפשרי לטובתם ולטובת ילדי ישראל. אנו מבקשים להודות לראש הממשלה, יאיר לפיד; לשרת החינוך, ד״ר יפעת שאשא ביטון; ולשר האוצר, אביגדור ליברמן – שלא ויתרו עלינו ולא על החינוך״.

שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: ״בתום שנה של עבודה מאומצת, מסביב לשעון, אישרנו את התקציב להסכם השכר. ההסכם הינו הכרח למדינה שמעמידה את הילדים והעתיד במרכזה ורואה בחינוך את הבסיס לחוסננו הלאומי, ופעלנו ללא לאות, כדי להביאו ליישום. מדובר בחובתנו המוסרית כממשלה וכמדינה, ואני מודה לחבריי לממשלה שהבינו את צו השעה ונרתמו למאמץ שהוא בעל חשיבות לאומית.״

לפי משרד ראש הממשלה, קיימת אפשרות לבצע "קיצוץ מותנה" – בו ההחלטה לקצץ תתקבל כעת ב-2022, אך במהלך 2023 ניתן יהיה לבטל אותה לאחר אישור תקציב המדינה הבא. הכספים המגיעים למורים על פי ההסכם עוד השנה, יוקצו מתוך מקורות משרד החינוך בעזרת הסטות בין סעיפים פנימיים בתקציבו.

שר האוצר אביגדור ליברמן אמר היום כי הקיצוץ צפוי להתבטל בעתיד, לאחר שתקום ממשלה, אף כי אגף התקציבים מתנגד לאישור הסכם השכר של המורים. לדברי ליברמן היום ברשת ב', "הגורם המקצועי הוא קובי בר נתן הממונה על השכר ולא אגף התקציבים. אני מכבד את פקידות המשרד, אני עבדתי עם הפקידות ולא אצל הפקידות".

עוד ציין ליברמן כי תקציב 2023 צפוי להתחיל כתקציב המשכי, ללא אישור תקציב באופן מסודר בכנסת. במצב זה, ממילא כלל המשרדים חווים קיצוץ בתקציב הפעולות שלהם, ואם תקציב 2023 יאושר בהמשך השנה, הוא יוכל לכלול גם את ביטול הקיצוץ וגם את הסכם השכר של המורים. במילים אחרות, ליברמן הודיע כי תקציב 2023 יורחב, אך אין כל ודאות שהממשלה שתקום תאמץ את כוונתו.

העבודה ומרצ הודיעו שיתנגדו, אך רק השר בר לב הצביע נגד

שרי מפלגת מרצ, ניצן הורוביץ ותמר זנדברג הודיעו כי הם מתנגדים לקיצוץ הרוחבי, וגם יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי הודיעה שמפלגתה תתנגד לו. אך בסופו של דבר, רק השר לביטחון עמר בר לב מהעבודה הצביע נגד הקיצוץ.

לדברי השר בר-לב: "אני כמובן תומך בהסכם שנחתם עם המורים, וסבור שמדובר בצעד חשוב מאוד אשר שם את המורה במרכז, כפי שצריך להיות. בד בבד, בימים בהם סוגיות ביטחון הפנים ותחושת הביטחון של אזרחים נמצאות – ובצדק – בראש סדר היום הציבורי… לא יכולתי להצביע בעד קיצוץ של כ-200 מיליון ש"ח מתקציב המשטרה בעת הזו, כחלק מהקיצוץ הרוחבי. משטרת ישראל קטנה על מדינת ישראל, על אחת כמה וכמה בימים אלו. ולכן, כאשר בקשתי להחריג את המשטרה מהקיצוץ לא נענתה, נאלצתי להצביע נגד הקיצוץ הרוחבי."

לפני ישיבת הממשלה אמרה יו"ר מפלגת העבודה, השרה מרב מיכאלי: "הקיצוץ הרוחבי מזכיר את הפתרונות האנטי-חברתיים והמנוכרים של נתניהו. אני מזכירה לראש הממשלה שהשיטות הקפיטליסטיות הללו הן שריסקו את המערכות החברתיות של מדינת ישראל.

"קיצוץ רוחבי משמעו שאנשים יחכו לאוטובוסים שלא יגיעו, שלמשטרה יהיו פחות משאבים להיאבק בפשיעה, שהתור לבדיקות בקופות-החולים יהיה ארוך יותר, שהקשישים לא יקבלו מענה – לא ניתן לזה יד. המורות והמורים חייבים לקבל את עליית השכר שהובטחה, ואפשר למצוא לזה פתרונות אחרים שלא דרך קיצוץ רוחבי אכזרי ומיותר". 

לדברי השרים הורוביץ וזנדברג: "בעידן של עודף תקציבי, קיצוץ רוחבי הוא עוול מוסרי כלפי השירותים הציבוריים, שנמצאים גם היום בהזנחה כרונית. זו איוולת כלכלית. אנו מברכים על הסכם המורים החשוב, אך לא ניתן יד לפגיעה ביתר השירותים החברתיים. קיצוץ רוחבי משמעותו פגיעה אנושה בשירותי הבריאות לציבור, בסביבה וברווחה, דווקא בעידן שבו התקציבים החברתיים מתוחים עד הקצה, וזאת כאשר באוצר הצטברו עודפי גבייה אדירים. נתנגד לקיצוץ בכל תוקף". 

לפי חברת הכנסת נעמה לזימי, "במשרד האוצר יש רזרבות וכספים שמופקדים בכל מיני קרנות. אפשר להשתמש בעודפי הגביה ובכספים הללו כמקור תקציבי בדיוק כמו שבאוצר מצאו מקור תקציבי למימון קליטת העלייה ללא קיצוץ רוחבי". 

כללי התקציב בישראל מנציחים מדיניות של קיצוצים 

הכלל התקציבי הכי משמעותי שמקשה על הממשלה לקבל החלטות בעלות משמעות תקציבית הוא תקרת ההוצאה. לפי כלל זה, בכל שנה ההוצאה הכוללת של הממשלה לא יכולה לגדול מעבר לשיעור מוגדר. כל הוצאה נוספת מחייבת ביצוע קיצוץ בהיקף דומה בסעיפים אחרים. לכלל זה מצטרפים כלל מגבלת הגירעון הממשלתי וחוק ה"נומרטור" שמחייב את הממשלה לבצע את אותן התאמות גם כלפי 2 השנים התקציביות הבאות. בנוסף, סך גביית המסים הממשלתיים מכל הסוגים נמוך יחסית בהשוואה לממוצע המדינות המפותחות, מה שכופה על הממשלה גמישות נמוכה בעריכת שינויים בתקציב.  

לפי עמדת אגף התקציבים בראשות יוגב גרדוס, הסכם השכר עם המורים "נדיב מדי" והוא מפרט את ההכבדה שהוא יטיל על התקציב ההמשכי של 2023. לפי עמדת האגף הבראשותו, הסכם זה לבדו מכסה 31% מהגידול התקציבי המותר ב2023 בהתחשב במגבלת הגירעון ותקרת ההוצאה, גם במצב של אישור תקציב בכנסת כנדרש. מימוש ההסכם יתפוס 50% מהגידול המותר במסגרת תקציב המשכי. ליברמן הדגיש כי הוא דוחה את עמדת אגף התקציבים כי מדובר ב"הסכם טוב שעבדנו עליו למעלה משנה ומאפשר להביא אלפי מורים מהחוץ למערכת החינוך, מהאקדמיה, מההיי-טק ומהתעשיה" 

מצע מפלגת העבודה פורסם השבוע ובו כוונה להגדיל באופן משמעותי את ההוצאה הציבורית, כולל ההצעה לשנות את הכללים המגבילים את הממשלה ביכולת לבצע הוצאות נוספות. ללא שינוי מעין זה, מימוש הסכם השכר של מורי הסתדרות המורים יאלץ ביצוע קיצוץ כלשהו בסעיפים אחרים.