אלפים השתתפו בצעדת האקלים הבוקר (שישי) בתל אביב, רק 9 ימים לפני ועידת האקלים הבינלאומית של האו"ם בשארם א-שייח. את המצעד יזמו והפיקו שורה של ארגונים, בהם החברה להגנה הטבע, מגמה ירוקה, גרינפיס, אדם, טבע ודין ועוד.
האירוע התחיל ברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות, בפעילויות חינוכיות, דוכנים ומיצגים, המשיך בעצרת מרכזית, שלאחריה יצאו המשתתפים לצעידה רגלית, מרחוב שאול המלך, לכיוון מרכז שרונה."פעם אמרו שהמאבק על האקלים היא עבור הדורות הבאים אבל כבר היום אנחנו סובלים בעיקר בארץ חמה כמו שלנו", אמרה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג (מרצ). "השנה התחלנו להילחם בפלסטיק, עצרנו את עסקת קצא"א ושיקמנו נחלים. אבל הדבר הכי חשוב שעשינו הוא בתחום החינוך: התחלנו מהלך עם תנועות וארגוני הנוער שגייסו רכזי קיימות ואקלים. גם במערכת החינוך הפורמאלית החל מהשנה כל תלמיד ותלמידה לומדים על משבר האקלים – בהיבטים של מדע, כלכלה, אמנות ותרבות. זה דבר חשוב מאוד".
"הנוער מבין שקורה פה משהו, שיקרה בדור שלהם"
השרה זנדברג קראה לבני הנוער שבבתי הספר שלהם טרם התחילו בהוראת הנושא, לדבר עם הסגל החינוכי ולדרוש זאת. "המדע אומר שבכוחנו לשנות אם נתחיל בכך עכשיו. אז ההגעה שלכם לכאן זה צעד קטן בשינוי וביחד נעשה עוד צעדים רבים וגדולים".
מרבית המשתתפים באירוע הם בני נוער, חלקם הגדול הגיע במסגרת משלחות של בתי ספר, תנועות וארגוני נוער המשתתפים באירוע. "הגענו לכאן כ-30 חבר'ה מקן טייבה כי חשוב לנו להעביר את המסר של חשיבות שמירת הסביבה", אמרה ל'דבר' מונא חאג׳ יחיא, רכזת קן טייבה של הנוער העובד והלומד. "השמירה על הסביבה, על הטבע ועל כדור הארץ זה דבר בסיסי וחשוב לנו מאוד. אנחנו עוסקים בנושא הזה הרבה בפעילות בקן, בסדנאות, בשיחות עם חניכים. בקרוב אנחנו מתחילים פרוייקט גדול בקן של נטיעת של צמחים ועצים מקומיים בסביבת היישוב".
"המשבר הזה הוא המשבר של כולנו, לא משנה מאיזו מפלגה וקהילה" אמרו רז אמסילי ואפיק אלקובי מתנועת הצופים. "הגיע הזמן לקחת אחריות על המעשים שלנו. אנחנו מאמינים באחריות אישית וחברתית. השנה לראשונה הוגדר לראשונה משבר האקלים כאיום אסטרטגי על מדינת ישראל". לדבריהם אחת ההחלטות שהתקבלו בתנועת הצופים בעקבות כך היא להוריד את בשר הבקר מהתפריט של פעילויות התנועה לאור תביעת הרגל הפחמנית של תעשיית הבקר.
איתי הכהן, מורה ממקימי ארגון מורות ומורים למען האקלים, אמר "לפני כמה חודשים באמת התחילו ללמד, אבל עושים את זה מאוד מהר ולא מספיק מקצועי, בלי מספיק הכשרה למורים. יש פה משבר שמערער את הקרקע מתחת לתרבות שלנו ולא כך מתייחסים לזה. מתייחסים רק לזיהום האוויר וזהו. פתרון משבר האקלים דורש שינויים משמעותיים, אזרחיים, פוליטיים, כלכליים ותרבותיים ולדברים הללו משרד החינוך עדיין לא חותר".
לדבריו, במפגש עם תלמידים יש להתמקד בחיפוש משותף של פתרונות. "הנוער יותר קשוב לזה. הם צעירים אז הדיסק שלהם פחות מלא בשטויות. הם מבינים שקורה פה משהו ושהוא יקרה בדור שלהם. אבל אני לא רוצה שהם ירגישו שזו רק האחריות שלהם לעשות את השינוי, זו האחריות שלנו יחד איתם, להיות איתם וללוות אותם. זה לא כל כך נעים אבל חלק מהמשבר הוא תוצר של הדור שלי והדורות הקודמים".
ח"כ פרופ' אלון טל (המחנה הממלכתי), שהיה ממקימי הארגונים "אדם טבע ודין", "מכון הערבה" ו"צפוף", אמר בצעדה כי "על ישראל להתגייס במלוא המרץ למאמץ הבינלאומי. בממשלה הבאה, חייבים להעביר חוק אקלים שאפתני ולקדם מוכנות לפגעי משבר האקלים".
נכון, חוק האקלים לא מספיק שאפתני ועבר רק קריאה ראשונה, ההתחייבויות של ישראל צנועות מידי, אין גוף מתכלל והמפלגות לא עושות מספיק.
מצד שני התקדמנו המון: משבר האקלים הוא קונצנזוס מדעי. תוכניות פעולה נכתבות ומיושמות.
בואו מחר למצעד האקלים להילחם על העתיד של כולנו! 10:00 במוזאון ת"א???? pic.twitter.com/1E10JoXRmR— אלון טל – Alon Tal (@AlonTal_MK) October 27, 2022
"ישראל הרבה יותר מושפעת משינויי אקלים"
ד"ר נירית לביא אלון ממרכז 'בידינו' בטכניון, המפתח תוכניות פדגוגיות בתחום הקיימות, אמרה כי היא מברכת על ההחלטה שכל תלמיד ילמד החל מהשנה 30 שעות שנתיות בנושא משבר האקלים. "אני גאה להיות חלק מהתהליך הזה שמפתח ומכשיר את המורים ואני מקווה שהתהליך הזה יהיה קצר ככל האפשר כדי שכל התלמידים והמורים שלא נמצאים פה היום ידעו על משבר האקלים, יהיה להם אכפת ונראה אותם כאן בשנה הבאה".ד"ר לביא אלון סיפקה נתונים על המשבר וסיפרה לקהל הצעיר כי ריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה השנה הוא 420 חלקיקים למיליון (PPM) לעומת 0.01 ערב המהפכה התעשייתית בשנת 1859. "הכמות הגדולה של גזי חממה באטמוספירה גרמה לעליה ממוצעת של מעלה אחת בעולם, בישראל אגב ישנה עליה ממוצעת של מעלה וחצי משום שהיא הרבה יותר רגישה ומושפעת משינויי אקלים".
טמפרטורת הים התיכון, לדבריה, עלתה ב-3 מעלות ב-30 השנים האחרונות, קצב התחממות גבוה פי 10 מזה של האוקיינוסים. "ב-2015 התחייבו המדינות בהסכם פריז להפחית את פליטת גזי החממה במטרה להגביל את התחממות כדור הארץ, בשאיפה להתחממות של מעלה וחצי. אבל היום אנחנו יודעים שקצב ההתחממות מוסיף להיות מהיר ואנו עלולים לעבור את היעד כבר בשנים הקרובות"
ד"ר לביא אלון סיפרה כי בהסכמי פריז התחייבה ישראל להפחית את הפליטות לנפש ב-26%, היעד הנמוך ביותר מכל מדינות ה-OECD, אך בו היא לא עמדה. "נכון להיום רק 7% מהאנרגיה של ישראל היא מתחדשת והיעד ל-2030 הוא 30% בלבד", אמרה לקהל. "ביוון לשם ההשוואה כבר כיום 46% מאספקת החשמל היא מאנרגיות מתחדשות. ישראל דורגה בשנת 2016 כמדינה העשירית ברשימת המדינות עם שיעור הפליטות הגבוה לנפש. השינוי בידיים שלנו".
