60.5% מהמצביעים בבחירות הקרובות מצפים מהממשלה הבאה לטפל בהתייקרות מוצרי המזון, 49% מצפים שתטפל במחירי הדיור, ו-38.7% מעוניינים שתוריד מסים – כך עולה מסקר 'דבר' לקראת הבחירות שנערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה (ראו פירוט על הסקר בתחתית הכתבה).

23% מהישראלים שציינו מפלגה שיצביעו לה רואים בכלכלה סוגיה ש"מאוד משפיעה" על בחירתם, אך התשובה לשאלה זו משתנה בפילוח לפי מחנות פוליטיים – בקרב מצביעי מפלגות מהגוש שמתנגד לנתניהו בראשות הממשלה 27.3% רואים בכלכלה שיקול מרכזי, לעומת 16.1% בגוש שתומך בנתניהו.

הסקר חושף תמונה מפורטת של מצוקות חברתיות שהציבור הישראלי מתמודד איתן ומונחות לפתחן של הכנסת והממשלה הבאה. לצד זאת עולה ממנו שהסוגיות הכלכליות משתקפות רק באופן חלקי בהחלטה למי להצביע. כמחצית מהמצביעים (49.1%) ציינו שהם מוטרדים מאוד מסוגיות כלכליות, אך ניצחון הגוש שהם תומכים בו חשוב להם יותר.

תומכי שני הגושים מסכימים: מחירי המזון והדיור הם הסוגיות החשובות לפתחה של הממשלה הבאה

לפי הסקר, הסוגיה הכלכלית-חברתית שהחלק הגדול ביותר מהציבור מצפה מהממשלה הבאה לפתור אותה היא התייקרות מוצרי המזון (60.5%), ולאחריה מחירי הדיור (49%) והמסים הגבוהים (38.7%).

נושאים נוספים שהציבור מצפה מהממשלה הבאה לשפר הם רמת הביטחון האישי (28.4%), שחיקת השכר (28%), עומסי התנועה בכבישים (22.0%), מצוקה של אנשים שחיים בעוני (20.6%), רמת השירות במערכת הבריאות (15.0%), עלויות החינוך – תשלומי הורים בגן ובבית הספר, מעון יום, חוגים, ציוד לבית הספר (13.4%), איכות הסביבה (7.0%), רמת השירות בתחבורה הציבורית (6.0%), הצפיפות בכיתות (4.1%) והשירות לאזרח במשרדי הממשלה (2.7%). בשאלה זו כל משתתף היה יכול לבחור עד 3 סוגיות.

הסוגיות הכלכליות-חברתיות שהכי חשוב שהממשלה הבאה תטפל בהן (עיצוב: דבר)

בפילוח הצבעה לפי גושים פוליטיים, לא נמצאו הבדלים ניכרים בבעיות שמטרידות את תומכי שני הגושים. דירוג הבעיות השונות לפתחה של הממשלה הבאה היה זהה בשתי הקבוצות. עם זאת, שיעור גבוה יותר של תומכי גוש נתניהו הציבו את נושא הדיור כנושא מרכזי (52.6% לעומת 43% מתומכי גוש מתנגדי נתניהו).

ההוצאות המכבידות ביותר: דיור, מזון וחשבונות

עבור 37.5% מהנשאלים, הוצאות הדיור (משכנתה / שכירת דירה) הן המכבידות ביותר מבין ההוצאות החודשיות. 23.7% השיבו שההוצאה המכבידה ביותר עבורם היא קניות מזון לבית, לעומת הוצאות הבית – חשבון המים, הארנונה והחשמל (19.3%), תחבורה – דלק, אחזקת רכב, תחבורה ציבורית (7.4%), הוצאות חינוך – מעונות, תשלומי הורים, ציוד לביה"ס, חוגים (4.9%), הוצאות על בריאות (3.5%) והוצאות תקשורת – סלולר, טלפון ואינטרנט (0.6%).

ההוצאה החודשית המכבידה ביותר (עיצוב: דבר)

יותר מצביעים כלכליים 'מובהקים' בגוש מתנגדי נתניהו: 27.3% לעומת 16.1%

מבין משתתפי הסקר, 81.2% השיבו שיש מפלגה שיצביעו לה אילו הבחירות לכנסת היו נערכות היום, לעומת 9.9% שעדיין לא החליטו, 7.2% שלא יצביעו או ישימו פתק לבן, ו-1.6% סירבו להשיב.

מבין מי שתמכו באחת מהמפלגות, 44.3% השיבו ששיקולים כלכליים "די משפיעים" על בחירתם ו-23% השיבו שהשיקולים הכלכליים "מאוד משפיעים" על הבחירה, כלומר, עבור 67.3% מהמצביעים שתמכו במפלגה, השיקול הכלכלי דומיננטי יחסית. 20.8% השיבו שהשיקולים הכלכליים "לא כל כך משפיעים" על בחירתם ו-12% בלבד אמרו שהם "כלל לא משפיעים".

עד כמה שיקולים כלכליים משפיעים על בחירתך במפלגה? כלל המשיבים, ולפי גושים (עיצוב: דבר)

בפילוח לפי תמיכה בגושים פוליטיים עולה שבקרב מצביעי המפלגות של גוש מתנגדי נתניהו (יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו, העבודה, מרצ, ורע"ם) השיקולים הכלכליים דומיננטיים יותר בבחירה למי להצביע: 27.3% השיבו שהשיקול הכלכלי "מאוד משפיע" על הצבעתם, לעומת 16.1% ממצביעי מפלגות גוש נתניהו (הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית והבית היהודי). בגוש מתנגדי נתניהו 70.3 אמרו שהנושאים הכלכליים מאוד משפיעים או די משפיעים, לעומת 62.6 בגוש תומכי נתניהו.

שאלה נוספת בסקר בחנה את מקומם של הנושאים הכלכליים בשיקולי ההצבעה מול הרצון בניצחון הגוש הפוליטי בו המצביע תומך. 49.1% מהמשיבים הזדהו עם המשפט "הנושא הכלכלי מדיר שינה מעיני, אבל יותר חשוב לי שהגוש הפוליטי שאני מזוהה איתו ינצח": 15.2% השיבו שהם "מאוד מסכימים" ו-33.9% "די מסכימים". 36.2% אמרו שאינם מסכימים להיגד זה, ו-14.8% אמרו שכלל אינם מסכימים.

"הנושא הכלכלי מדיר שינה מעיני, אבל יותר חשוב לי שהגוש הפוליטי שאני מזוהה איתו ינצח" (עיצוב: דבר)

העדפת הגוש הפוליטי על פני שיקולים כלכליים היתה דומיננטית באופן ניכר בקרב תומכי גוש נתניהו: 67.4% מתומכי המפלגות בגוש זה אמרו שהם מאוד מסכימים (24.8%) או די מסכימים עם המשפט שהוצג בפיסקה הקודמת (42.6%), לעומת 44.2% ממצביעי גוש מתנגדי נתניהו (9.3% מאוד מסכימים, 34.9% די מסכימים). בקרב המתלבטים, 21.5% אמרו שהם מאוד מסכימים או די מסכימים שיעדיפו את הגוש הפוליטי על שיקולים כלכליים.

המפלגות שתומכים בעמדותיהן הכלכליות, אך לא מצביעים להן

נתון שמספק זווית נוספת על מקומו של השיקול הכלכלי בהצבעה הוא ש-53.6% מהנשאלים השיבו שישנה מפלגה שהם מזדהים עם עמדותיה הכלכליות, אך אינם מתכוונים להצביע לה. התופעה הזו שכיחה בהרבה בקרב גוש מתנגדי נתניהו: 67.5% נקבו במפלגה כזו, לעומת 47.6% מתומכי מפלגות גוש נתניהו.

מבין כלל הנשאלים, 8.8% אמרו שהם מזדהים עם העמדות הכלכליות של המפלגה הכלכלית בראשות פרופ' ירון זליכה; 7.6% אמרו זאת לגבי הליכוד; 4.7% אמרו זאת לגבי מפלגת העבודה; 4.5% אמרו זאת לגבי מפלגת חופש כלכלי בראשות אביר קארה; ו-3.9% אמרו זאת לגבי צעירים בוערים בראשות הדר מוכתר. מפלגות נוספות שהוזכרו על ידי המשיבים היו יש עתיד (3.5%), הציונות הדתית וישראל ביתנו (3.3%), וש"ס (2.9%). יתר המפלגות זכו לתמיכה של פחות מ-2%.

המפלגות שתומכים בעמדותיהן הכלכליות, אך לא מצביעים להן. 'הכלכלית' של זליכה מפתיעה (עיצוב: דבר)

בקרב מצביעי מפלגות גוש נתניהו, המפלגה המובילה בשאלה זו (הזדהות כלכלית ללא הצבעה) היתה הליכוד עם 9.1%, ולאחריה המפלגה הכלכלית של זליכה עם 7.4%. בקרב גוש מתנגדי נתניהו, שיעור המזדהים אך לא מצביעים עם מפלגתו של זליכה עומד על 14.5%, פער של פי שניים מגוש תומכי נתניהו, ולאחריה מפלגת העבודה עם 11%.

מה המצב הכלכלי בישראל? מצביעי גוש נתניהו והצעירים רואים תמונה קודרת יותר

59% מהנשאלים סבורים שהמצב הכלכלי של אזרחי ישראל גרוע (47.7%) או גרוע מאוד (11.3%), לעומת 41.1% שסבורים שהוא טוב (39.5%) או טוב מאוד (1.6% בלבד). תומכי גוש נתניהו רואים תמונה קודרת יותר של המציאות הכלכלית מגוש מתנגדי נתניהו: 60.5% מהם סבורים שהמצב גרוע או גרוע מאוד, לעומת 50.6% ממתנגדי נתניהו. בקרב המתלבטים והלא-מצביעים, שיעור המעריכים את המצב הכלכלי כגרוע או גרוע מאוד הוא הגבוה ביותר: 69.8%.

עוד עולה מהסקר שצעירים תופסים את המצב הכלכלי בישראל כגרוע יותר מאשר מבוגרים. 63.1% מבני 18-34 השיבו שהמצב הכלכלי גרוע עד גרוע מאוד, לעומת 57.4% מבני 35-54, ו-51.8% מבני 55 ומעלה. נקודה מעניינת שעולה מפילוח התשובות לפי גיל (אך אנקדוטלית מבחינת טעות הדגימה) היא שאף משתתף מקבוצת הגיל 35-54 לא הגדיר את המצב הכלכלי כ"טוב מאוד", לעומת 2.8% מבני 18-34 ו-2.4% שהגדירו אותו כך.

כצפוי, ככל שההכנסה עולה, התפישה על המצב הכלכלי בישראל נעשית חיובית יותר. בקרב משיבים שהכנסתם מתחת לממוצע, 66.3% השיבו שהמצב הכלכלי גרוע או גרוע מאוד; בקרב משיבים עם הכנסה ממוצעת, 52.3% סבורים שהמצב גרוע או גרוע מאוד; ובקרב משיבים עם הכנסה גבוהה מהממוצע, 50% סבורים שהמצב גרוע או גרוע מאוד.

תומכי כל גוש משוכנעים: הגוש שלנו יסייע יותר לעניים

לשאלה איזה גוש פוליטי יהיה מחויב יותר לאנשים החיים בעוני, עולה רוב מובהק לגוש נתניהו: 31.9% השיבו שגוש זה יהיה מחויב יותר לעניים, לעומת 22.6% שסבורים שגוש מתנגדי נתניהו יסייע להם יותר. 14.2% השיבו ששני הגושים יסייעו לעניים באותה מידה, 17.7% השיבו שאף אחד מהם, ו-13.6% השיבו שאינם יודעים.

איזה גוש לדעתך יהיה מחויב יותר לאנשים החיים בעוני? (עיצוב: דבר)

מתברר שהתמיכה בגושים היא מרכיב קריטי במענה על השאלה: בגוש נתניהו, 61.3% סבורים שגוש זה יהיה מחויב יותר לעניים, ורק 3.5% סבורים שהגוש האחר יהיה מחויב יותר). בגוש מתנגדי נתניהו, 52.9% סבורים שהגוש בו הם תומכים יהיה מחויב יותר לעניים, ו-7% סבורים שהגוש האחר יהיה מחויב יותר. בקרב המתלבטים, 19.6% סבורים שגוש מתנגדי נתניהו יהיה מחויב יותר לעניים, לעומת 7.8% שסבורים שגוש נתניהו יהיה מחויב יותר.

בשאלה איזה גוש פוליטי יהיה מחויב יותר לשיפור מצבם של אנשים עם הכנסה גבוהה, מתקבלת תמונה צמודה יותר. מבין כלל הנשאלים, 25.9% סבורים שגוש נתניהו יהיה מחויב יותר לאנשים עם הכנסה גבוהה, לעומת 18.7% שסבורים שגוש מתנגדי נתניהו. 18.3% השיבו ששני הגושים יהיו מחויבים באותה מידה, 17.5% אמרו שאף אחד מהם ו-19.6% השיבו שאינם יודעים.

איזה גוש לדעתך יהיה מחויב יותר לאנשים עם הכנסות גבוהות? (עיצוב: דבר)

אך הפילוח לגושים השונים אינו כה מובהק. שיעור גבוה מהמשיבים בשני הגושים סבור שגוש נתניהו יהיה זה שיסייע למבוססים יותר (30% בגוש נתניהו, 28.5% בגוש מתנגדי נתניהו). ומנגד, בשני הגושים יש שיעור דומה ונמוך יותר שסבור שגוש מתנגדי נתניהו יהיה מחויב יותר לבעלי ההכנסות הגבוהות (23% בגוש נתניהו ו-20.3% בגוש מתנגדי נתניהו). ובקרב המתלבטים? 17.6% מהם סבורים שגוש נתניהו יהיה מחויב יותר לבעלי ההכנסה הגבוהה, ו-9.8% סבורים שגוש מתנגדי נתניהו יהיה מחויב יותר.

מדגם, מונחים והערות מתודיות

הסקר נערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה, כסקר אינטרנטי בקרב 514 משיבים בגילאי 18 ומעלה, המהווים מדגם ארצי ומייצג של האוכלוסייה במדינת ישראל (יהודים וערבים כחלקם באוכלוסייה). הוא בוצע בתאריכים 25-27 באוקטובר 2022. טווח השגיאה הסטטיסטית המרבית בנסיבות דגימה זו הוא 4.33%, ברמת מובהקות סטטיסטית של 95%.

המשיבים נשאלו בין היתר לאיזו מפלגה יצביעו, אך התשובות לשאלה זו שימשו לניתוח העמדות ביחס לסוגיות הכלכליות. לכן, התפלגות התשובות לא תפורסם כאן, וזאת בין היתר מכיוון שמדגם הסקר (שכלל השבה אינטרנטית בלבד) אינו מדויק מספיק לצורך התפלגות המנדטים.

המפלגות השונות חולקו לגושים לפי החלוקה הפוליטית בכנסת האחרונה: גוש המפלגות התומכות בנתניהו – הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית, אליהם צורפה גם הבית היהודי בראשות שקד; וגוש המפלגות המרכיבות את הממשלה הנוכחית – יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו, העבודה, מרצ ורע"ם. לשם קיצור, גוש זה כונה 'גוש מתנגדי נתניהו', על אף שתיאור זה אינו מדויק, מכיוון שרע"ם שותפה בממשלה הנוכחית אך אינה מתנגדת לשותפות עם נתניהו. כמו כן, הנתונים בפילוח לגושים לא כללו משיבים שמתלבטים, אלא רק משיבים שנקבו במפלגה שמשתייכת לאחד מגושים אלו.