עשרות אלפי עולים שהגיעו לישראל מרוסיה ואוקראינה עד סוף ספטמבר יצביעו היום (שלישי) לראשונה בבחירות לכנסת. מדאגה למלחמה עד שמירה על האינטרסים של ישראל, מתמיכה בפליטים למדיניות מיטיבה עם עסקים – העולים החדשים, המצביעים החדשים, מספרים על הלבטים והשיקולים.

"המדינה צריכה לקדם תמיכה מערכתית בעולים ובפליטים"

רוסינה לקוח (30)  עלתה מרוסיה לפני המלחמה, אבל נעה בין המדינות וסופית החליטה להשתקע פה לאחרונה. "הנושא הכי חשוב לי הוא היחס למלחמה", היא אומרת. "מה שקרה למשפחתי, לחבריי ולי בחצי השנה האחרונה הפך את נושא המלחמה לרגיש".

לאחר התלבטות, החליטה שככל הנראה תצביע לפיד. "בתור יוצאת רוסיה, אני מבינה היטב מה זה אומר כשאדם אחד נמצא בשלטון זמן רב מדי. זה דבר נוראי וצריך לעצור אותו, ברוסיה כמו בכל מקום".

בקיץ היא התנדבה במשך חודשיים באירופה עם פליטים מאוקראינה וקיבלה פרספקטיבה רחבה יותר על היחס של המדינות לנושא הפליטים. "פגשתי באירופה תופעה שבה מצד אחד המדינות אומרות שהן עושות הכול עבור הפליטים, אבל המתנדבים עושים הכול. לכן המדינה צריכה לקדם תמיכה מערכתית בעולים ובפליטים. פחות ביקורת ושיפוטיות ויותר עזרה סוציאלית".

"בתור יוצאת רוסיה, אני מבינה היטב מה זה אומר כשאדם אחד נמצא בשלטון זמן רב מדי. זה דבר נוראי וצריך לעצור אותו, ברוסיה כמו בכל מקום"

היא מצפה מהפוליטיקאים שייצאו נגד האגרסיביות הצבאית של רוסיה ויביעו סולידריות גבוהה יותר עם אוקראינה. "כרוסייה אני לא רוצה להגיד שרוסיה תיחרב והאנשים בה יסבלו, אבל ככל שלרוסיה יהיו פחות בעלי ברית בעולם – כך ייטב לעולם".

"אני מעדיף לבחור במפלגה שתקל על היכולת לעשות עסקים"

דימה קאז'דן (42) הגיע עם אשתו ובנו בסוף מאי ממוסקבה, וגר בחיפה. בימים האחרונים התעמק רבות במצעים השונים. "ראיתי סרטוני בחירות ביוטיוב, קראתי מאמרים על פוליטיקה והתייעצתי עם אחי, שגר פה כבר 20 שנה".

בבחירות ברוסיה לא העניק חשיבות רבה למצעי המפלגות או הגישה שלהן. כדי להתמודד עם ריבוי המפלגות הישראליות, פנה לשיטת הניפוי. "לא התכוונתי להצביע למפלגות הערביות או כאלו שמסתכנות בלא לעבור את אחוז החסימה. אני גם לא מתחבר לאג'נדה של השמאל ואני לא אוהב את אביגדור ליברמן – ככה שנשאר רק הליכוד".

"אני גם לא מתחבר לאג'נדה של השמאל ואני לא אוהב את אביגדור ליברמן – ככה שנשאר רק הליכוד"

הוא לא יצביע מחל בזכות נתניהו, אלא משום שהוא רוצה לראות ממשלה עם מפלגה דומיננטית גדולה שתביא ליציבות שלטונית. "ליכוד גדול יאפשר את זה שהם לא יצטרכו לשחד בכל מיני כספים מפלגות קטנות כדי להרכיב ממשלה".

במוסקבה קאז'דן עבד בתחום ייבוא משקאות חריפים יוקרתיים, והוא מקווה בהמשך להיכנס לתחום בישראל. "לא ברור לי ריבוי המכסים, האיסורים והמסים השונים במדינה הזו, שמקשים על מסחר עם מדינות אחרות. גם המערכת הבנקאית ומדיניות המימון כאן בעייתית – אלו דברים שמאוד מטרידים אותי כאיש עסקים, בעיקר כי בעיות מהסוג הזה לא היו קיימות ברוסיה".

אף שהליכוד הניף במשך שנים את הדגל הליברלי, קאז'דן למד שתחת תקופת שלטונו לא נעשה הרבה. "אמרו לי שהם לא עשו דבר בעניין כשהיו בשלטון", הוא צוחק. "בכללי, עניין התחבורה הציבורית בשבת ושהעסקים יעבדו מאוד חשובים לי כאיש עסקים וכאזרח. הקמפיין של ליברמן שם דגש על תמיכה ועזרה לעולים, אבל אני לא צריך אותה, לא חושב שצריך להרגיל אנשים לכך שהמדינה תיתן להם משהו. אני מעדיף לבחור במפלגה שתקל על היכולת לעשות עסקים".

לטענתו, מדיניות הקליטה והטיפול בפליטים בישראל מספקת, ולא דורשת שיפורים נוספים. "אני מאוד מרוצה מהמדיניות הנוכחית, שלא תומכת באופן מוצהר באוקראינה או יוצאת באופן חריף נגד רוסיה. האינטרסים של המדינה שלנו קודמים".

"אני מביט על הכול באופטימיות"

אלכסנדר גלדקיס (40) הגיע עם אשתו ובנו בקיץ ומתגורר בקריית ים. בהכשרתו הוא מטפל שיקומי, אבל בינתיים עובד זמנית בסוכנות לנדל"ן. בחודש האחרון עקב באדיקות אחרי ח"כ אלכס קושניר מישראל ביתנו. הבלוג ועמוד הטלגרם ברוסית של קושניר הם מערוצי התמיכה והעזרה הפופולריים ביותר בקרב העולים החדשים, וקושניר עצמו הוא מהפוליטיקאים המוכרים ביותר בסביבה הזו.

"נפגשתי איתו בשיחה בחיפה ונותר לי הרושם שהמפלגה שלו עוזרת הכי הרבה לעולים", הוא אומר. "אצביע עבורם כמעט בוודאות, אף שאני לא יודע בעל פה את כל המצע שלהם, וקשה לי להשוות אותו לאחרים". בדבר אחד גלדקיס בטוח: לנתניהו הוא לא יצביע לעולם, בגלל החברות שלו עם פוטין. "רוב האזרחים ברוסיה שמבקרים את השלטון יודעים על ההיכרות של נתניהו עם פוטין ולא אוהבים את זה".

"אצביע לישראל ביתנו כמעט בוודאות, אף שאני לא יודע בעל פה את כל המצע שלהם, וקשה לי להשוות אותו לאחרים"

הוא בארץ רק כמה חודשים, ומרגיש שישראל עושה עבורו מעל ומעבר. "הטבות, הנחות, מענקים, עזרה בחיפוש עבודה ומוסדות חינוכיים לילדים – את כל זה יש לי. אם יש משהו אחד שהפוליטיקה והמדיניות צריכות לעשות, זה לעזור לעולים להשתלב.

"אותי אישית מעניינים ההיבטים הכלכליים: הגבולות עם לבנון, מחזור העסקים עם אירופה, השווקים במזרח ופתיחת חברות חדשות. אני מביט על הכול באופטימיות. התחרות שתעלה תשנה את השוק וזה יוביל להורדת מחירים".

"קשה לי עם האמירות שישראל צריכה לתמוך יותר באוקראינה"

סשה רצקו (29) עלתה לארץ מלביב ימים ספורים אחרי תחילת המלחמה, ועדיין עוברת על המצעים. כמו רבים, היא הלכה לכנסים הפוליטיים של ישראל ביתנו, אבל לא התרשמה במיוחד. "הרבה מאוד דיבורים ופופוליזם שקשור בעיקר בזה שכולם שבויים של השפה הרוסית".

אף שהנושא הכלכלי הוא הבעייתי ביותר עבורה כיום, היא מתקשה להעריך את יוקר המחיה, כי רוב הזמן היא משווה את המחירים והשכר לחיים באוקראינה. "אני מבינה שהמחירים עולים", היא אומרת, "אבל באוקראינה המשכורות וההכנסות שונות. אין לי יכולת להבחין או להשוות. אולי אדם שהתכונן לעלייה ועשה השוואות היה יודע להגיד יותר".

"בכנסים של ישראל ביתנו היו הרבה מאוד דיבורים ופופוליזם שקשור בעיקר בזה שכולם שבויים של השפה הרוסית"

היא חוותה את ההפגזות על עירה ועל קרוביה, אבל חושבת שישראל צריכה לפעול קודם כל לפי האינטרסים הביטחוניים והכלכליים שלה. "לדעתי היחס של השלטונות כלפי אוקראינה הוא יחסית חיובי, אבל קשה לי להבין את הביקורת שאני שומעת, בעיקר מעולים חדשים כמוני, שישראל צריכה לתמוך באוקראינה יותר. אוקראינה עושה הכול לדאוג לעצמה – אין שום סיבה שישראל לא תפעל באותו אופן מחשבה".

"הרבה עולים נשארו עם מעט מאוד וצריכים עזרה"

מיכאל קומוק (70) הוא אזרח ישראל כבר חמש שנים, אבל את השנים האחרונות העביר בעיקר בעיר מליטופול בדרום אוקראינה. שם הוא מחזיק הוצאה לאור גדולה ונחשבת. עם תחילת הכיבוש נחטף על ידי הכוחות הרוסיים והעסק שלו הוחרם. בהתערבות ישראלית אינטנסיבית שוחרר, והגיע לארץ ב-16 בספטמבר. הוא לא הצליח להירשם בפנקס הבוחרים, אבל דעותיו ברורות. "אני מצדד גדול בהחלפה שלטונית, ולדעתי נתניהו לא צריך להיות יותר בפוליטיקה", הוא אומר. "חוץ מזה, אני לא אדם דתי, ולכן לא אצביע לשום מפלגה שקשורה לדתיים. גם לא לערבים. כאדם בעל נסיון ארוך שנים בסוציאליזם הסובייטי, לא אצביע לשמאל".

ישראל ביתנו היא המפלגה שרוב חבריו של קומוק מצביעים לה. "דיברתי רבות עם קושניר ויבגני סובה, והם הותירו עליי רושם טוב. במפלגה של לפיד אני יודע לספר שיואל רזבוזוב עזר לנו מאוד בלהוציא אותנו מאוקראינה ומהאזורים הכבושים. אני לא לחלוטין מבין מה זה המחנה הממלכתי, אבל חבר טוב שלי מעריך מאוד את גנץ".

לדבריו, הטראומה של המלחמה הפכה את סוגיית הביטחון האישי לנושא הכי אקטואלי בקרב העולים מאוקראינה. "זה הכול כי ראינו וחווינו את המלחמה על בשרנו", הוא מסביר. סוגיה נוספת שמציקה לו היא הביטחון הכלכלי. באוקראינה נחשב לאדם אמיד, אבל כאן הוא נדרש לתמיכת המדינה. "הרבה אנשים נשארו עם מעט מאוד וצריכים עזרה. אבל העלייה שלנו, עליית החירום, תתרום הרבה מאוד למדינה בהמשך".

"דיברתי רבות עם קושניר ויבגני סובה, והם הותירו עליי רושם טוב. במפלגה של לפיד אני יודע לספר שיואל רזבוזוב עזר לנו מאוד בלהוציא אותנו מאוקראינה ומהאזורים הכבושים"

בשנות ה-90 קומוק הרבה לבקר בישראל ולכתוב על הפוליטיקה שלה. אז, דמותו של נתניהו הצעיר הותירה עליו רושם רב. למרות הכבוד וההערכה שהיו לו כלפי שמעון פרס ויצחק רבין, ממקימי המדינה, הרוח הצעירה של נתניהו בישרה, לדבריו, עידן חדש בפוליטיקה הישראלית.

"באוקראינה יש שינוי אליטות פוליטיות מהותי כיום", הוא אומר. "גם אם זלנסקי הגיע בלי שום ניסיון, לאנשים נמאס מהפוליטיקאים הישנים, ואנשים מעל גיל 60 לא יגיעו יותר לשלטון. שינוי דומה חייב להתרחש גם בישראל. עכשיו הכול התהפך ונתניהו הוא המנהיג הוותיק. לפוליטיקאים קשה להגיד שצריך לסיים – אבל ההתחדשות הזו נדרשת".