תוצאות ההצבעה של תלמידי חטיבת הביניים בבית הספר 'תיכונט' בתל אביב נחשפו אתמול (שני) באופן הוויזואלי ביותר: 120 תלמידי כיתה ט' חולקו לקבוצות לפי גודלה היחסי של כל מפלגה, ולבשו חולצה בצבע שסימל את המפלגה. אבל ההצבעה היתה רק חלק אחד בתהליך הלמידה על הבחירות בבית הספר, ששיאו היה בנסיון להגיע להסכמות על הקמת קואליציה.

"במערכת בחירות חמישית בשלוש וחצי שנים, השאלה היא לא מה כל מפלגה מציעה, אלא מי יצליח להרכיב ממשלה", אומר אביתר קופנהגן, מורה לאזרחות זו השנה התשיעית ויוזם הפרויקט, "זה מה שרצינו להדגים לתלמידים".

"היה לנו חשוב לנצל את ההזדמנות כדי ללמוד סוגיות משמעותיות"

לפני ההצבעה בבית הספר, המורים העבירו לתלמידים שיעורים ועודדו אותם להיעזר ב'מצפן' של אתר מאקו. זהו משחק בחירות אינטראקטיבי, שמאפשר למשתתף להזין את עמדותיו בסוגיות שונות, ולהתאים לו את המפלגה שקרובה אליהן ביותר.

"התלמידים שלנו לא יודעים דברים בסיסים, והתקשורת מתעסקת באמירות הצהובות של המתמודדים", אומר קופנהגן, "היה לנו חשוב לנצל את ההזדמנות בשביל ללמוד סוגיות משמעותיות, כמו תחבורה ציבורית בשבת והרפורמה בבתי המשפט. לא קיימנו דיון עמוק על הסוגיות האלה, כי בנקודה הנוכחית של תחילת השנה וארבעים ילד בכיתה זה עוד לא אפשרי, וזו מטרה שלנו להמשך השנה."

לדבריו, "יותר מלמידה על הבחירות או המפלגות השונות, התלמידים קיבלו כלים לבחון את המציאות, לדעת להגיד מה הם חושבים."

"הקורונה דחפה את התלמידים להיות בעלי עמדה על הפוליטיקה"

קופנהגן מספר שהתלמידים הביעו עניין רב בפרויקט, יותר מבשנים קודמות. הוא מייחס את השינוי הזה לשנתיים של מגפת הקורונה. "ברמה הראשונית התלמידים התלהבו מלמידה על סוגיות קונקרטיות מהחיים שלהם. אבל ברובד עמוק יותר, שנתיים שבהן מה שרואים בחדשות בטלוויזיה משפיע ישירות על החיים שלהם, ברמה של אם הם ילכו או לא ילכו לבית ספר או לא, וההורים שלהם באותה נקודת מוצא כמוהם, דחפו אותם להיות בעלי עמדה על הפוליטיקה".

נועה צ'ייטן ואביתר קופנהגן (צילום: אלבום פרטי)

צ'ייטן מציינת שהפרויקט הוא דוגמה לעבודה משותפת של החינוך החברתי ומורי האזרחות. "החומר הוא לימודי אזרחות, אבל אופני הלמידה הם חברתיים. נוסף לכך, מי שהעביר את השיעורים לקראת ההצבעה הם מחנכי הכיתות. זו נקודה ראויה לציון, כיוון שזה אינו מראה נפוץ בבתי ספר וחבל, כי זה הופך את הלמידה למשמעותית יותר".

כמו בבחירות אמיתיות

את ההצבעה בחטיבת הביניים הובילה קבוצה של 12 תלמידי כיתה ט' שהתנדבו לכך, ולמדו בפירוט את תהליך ההצבעה. "למדנו על משמעות החשאיות מצד אחד, וגודל הפרגוד הנכון מצד שני", מספרת צ'יטן, "לאחר מכן התלמידים התחלקו לזוגות וכל זוג היה אחראי על חלק אחר בהצבעה: הפרגוד, השגת הרשימות והדפסתן, פתקי ההצבעה ותיבת ההצבעה עצמה.

"הם היו עצמאיים לחלוטין בניהול ההצבעה, הסבירו לתלמידים האחרים מה לעשות וניהלו את הרשימות", אמרה צ'ייטן, "גם את ספירת הקולות הם ניהלו כמו בבחירות אמיתיות, ספירה בקול רם וכמה פעמים. בסוף חילקנו את הקולות למנדטים, ואחוז החסימה היה כיסא אחד".

שלו פרידמן. "היינו צריכים בערך 3,000 פתקים" (צילום: אלבום פרטי)

ההשתתפות בצוות המוביל דרשה משלו פרידמן, תלמיד כיתה ט' להגדיל ראש ולמצוא פתרונות לבעיות. "בשלב מסוים הגיליוטינה שאיתה חתכנו את הפתקים התקלקלה. הסתכלתי סביבי והבנתי שאנחנו מעט אנשים בשביל לגזור את כל הפתקים, אז ביקשתי אישור מהמורים לקרוא לעשרים תלמידים נוספים שיבואו ויגזרו את פתקי ההצבעה, כי היינו צריכים בערך 3,000 פתקים. בתהליך ההצבעה עצמו תדרכתי את שאר התלמידים איך מצביעים, וסימנתי ברשימות מי הצביע. חוץ מזה בניתי את המצגת ותפעלתי את המוזיקה באירוע הסיום".

"הבנו שצריך להצביע לפי הדעות שלנו, ולא לפי מה שלימדו אותנו בבית"

תהליך הבחירות של תלמידי התיכון בבית הספר כלל העמקה בעמדות המפלגות השונות. "רצינו להפוך את השיח הפוליטי והמפלגתי למורכב יותר", מספר גיל חן, רכז אזרחות בתיכון, "בחלק הראשון כל קבוצת תלמידים בחרה סוגיה פוליטית שמעניינת אותה, ולמדה את העמדה של מפלגה גדולה דרך המצע, ודרך הצעות החוק או החוקים שהמפלגה חוקקה בנושא. קבוצת התלמידים חקרה את ההיסטוריה של המפלגה, ואת עמדתן של שתי מפלגות קטנות. לאחר מכן הם עיבדו את הממצאים לפוסטרים".

אירוע הבחירות לתלמידי התיכון בתיכונט (צילום: תיכונט)

הקבוצה של אורי פלמון מעוז, תלמיד כיתה י"ב, בחרו בזכויות כלכליות של חיילים פעילים ומשוחררים. "זו סוגיה קרובה לליבי, כי כולנו חווים את יוקר המחיה, וכולנו מכירים חיילים בודדים שלא סוגרים את החודש. הייתה גם הרפורמה של ממדים ללימודים, אז ידענו מאיפה להתחיל. משמעותי בעיניי שהמורים נתנו לנו לבחור את הסוגיה ולא אמרו לנו על מה לעשות".

פוסטר עמדות מפלגות בנושא תחבורה ציבורית בשבת, שהכינה קבוצת תלמידים בתיכונט תל אביב

השלב הבא היה כינוס שכבתי באולם, שכלל הצגה חווייתית של עמדות המפלגות מול עמדות התלמידים. "הקראנו את הסוגיות, וכל תלמיד נעמד במשבצת המתארת את העמדה שלו בסוגיה", מספר חן, "לאחר מכן נכתב במצגת איזו מפלגה אוחזת בכל עמדה. כך למשל התלמידים גילו שרע"ם והמפלגות של הציונות הדתית אוחזות בעמדות דומות בנוגע לקהילת הלהט"ב, ולהבדיל, למפלגות החרדיות ולמפלגות השמאל יש עמדות דומות בסוגיות כלכליות מסוימות".

פלמון מעוז מתאר חוויה דומה. "אני לא ידעתי שיש סוגיות שאני מסכים עם מרצ, או עם יש עתיד. זה גרם לנו להבין שצריך להצביע לפי הדעות שלנו ולא לפי מה שלימדו אותנו בבית".

לדברי חן, "אחת התלמידות ניגשה אליי בסוף האירוע, ואמרה לי שהיא עד עכשיו חשבה שהיא תצביע לבן גביר, אבל היא מבינה שהיא לא מאמינה בדעות שלו, ואולי היא בכלל שמאלנית".