מחוץ לקלפי המרכזית בשכונת קריית היובל בירושלים יוצא גבר וצועק: "די כבר, חלאס, נמאס. נמאס! אי אפשר עם בחירות יותר". הקלפי הטרוגנית: חרדים, ציונות דתית, עולים מארצות הברית ורוסיה ומצביעי מחל ותיקים. "רק ליכוד! רק נתניהו!" עונה לו גברת מבוגרת שצועדת לתוך הקלפי.

מיכאל ונחמה קורסונסקי, פנסיונרים בני 75, עלו מדונבאס באוקראינה לפני 15 שנה. "המצב באוקראינה לא השפיע על הבחירות שלנו", אומרת קורסונסקי. "אני מקווה שרוסיה תפסיד, אבל המדינה שלנו צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות שלנו".

מיכאל ונחמה קורסונסקי. "אין חבר כנסת אחד שעסק בדיור הציבורי, גם לא הרוסים" (צילום: דוד טברסקי)

"אנחנו פשוט רוצים שזה יסתיים ומקווים שהדברים ישתנו הפעם", אומר קורסונסקי. "המצב הזה קשה, אבל עדיף מהמצב ברוסיה". הזוג קורסונסקי, מצביעי ימין ותיקים, טוענים שתוך 3 שנים הבחירות שלהם למפלגות השתנו, והביטחון האישי ירד. "זו המדינה שלנו, ומפחיד לראות מה שקורה בשטחים וגם בירושלים. בכל המדינה אולי המצב לא השתנה, אבל בירושלים הוא השתנה לרעה".

הפריע להם שרע"מ הייתה חלק מהקואליציה. "עכשיו רוצים עוד מפלגות ערביות בממשלה", אומר קורסונסקי. "אפשר להשתגע. בן גוריון והרצל היו חוטפים התקף לב אם היו בחיים".

הזוג עבר לאחרונה לגור בהוסטל לקשישים. בהיבט הכלכלי, מאוד מטריד אותם המצב בדיור הציבורי. "הפרמטרים פשוט לא הוגנים. קשה להיכנס לתור. העסק לא נמצא תחת פיקוח או שליטה, ולצערנו אין חבר כנסת אחד שעסק בדיור הציבורי, גם לא הרוסים".

"אנחנו לא אופטימיים, כי עוד חצי שנה שוב חוזרים"

מחוץ לקלפי עומדים אנה ואון, הורים צעירים, ומביטים על השלטים של אבי מעוז ובן גביר בעצבות. "יש תחושה קשה מאוד בבחירות האלו", אומרת אנה. "אנחנו לא אופטימיים, כי עוד חצי שנה שוב חוזרים. ההליך הדמוקרטי עצמו נשחק, לופ אינסופי שמדרדר למשהו שכבר לא יהיה דמוקרטיה. זה מעלה הרבה יותר חשש מבזבוז הכסף שקשור לבחירות". היא לא קראה הפעם מצעים של מפלגות. "חשובה לנו הדמות הליברלית והחופשית של המפלגה".

"שאלנו את הבת שלנו בי"ב מה היא מצביעה", אומר און. "היא אמרה 'רגע, נפתח את המצעים'. אבל הבן הצעיר, בן 14, חוזר הביתה עם סיסמאות גזעניות, ומגן על זכות החברים להיות גזענים. השיח עוד לפני הבחירות היה כזה".

הזוג מוטרד שיבטלו את בית המשפט ויאסרו על אזרחי מדינה לבחור את הממשלה. "היינו באיטליה בקיץ", מספרת אנה. "כלפי חוץ הכול טעים, הכול יפה, ואז פתאום הם בחרו בפשיזם. נולדתי ברוסיה, ואני זוכרת את הדיכוי, ולפעמים אני מרגישה שאנשים בישראל חיים טוב מדי, שלא מבינים איך זה כשהחרויות הבסיסיות נלקחות. זה מאוד שביר".

"אני באמת מרגישה שנהיה יותר קיצוני"

"מה שעצוב באמת הוא שהנכדה שלנו רק בת 4, ואלה הבחירות החמישיות שלה", אומרים דבורה ואשר וייל, זוג פנסיונרים תושבי השכונה. "אנחנו מרגישים חרדה עמוקה לגורל המדינה והמצב הדמוקרטי שלה", אומר וייל, "ואני מרגיש את זה במיוחד כשאני רואה שלטי בן גביר. זה מסכן באמת את שלום המדינה".

הזוג, עולים ותיקים מאנגליה, הצביעו שמאל כל חייהם. "באנגליה המצב גם השתגע, אבל יש מערכות שיודעות למתן קיצוניות", אומרת וייל. בארבע השנים האחרונות דפוס ההצבעה שלהם לא השתנה. "הביטחון תמיד במקום הראשון אצלנו, ואחרי זה החלוקה השוויונית בין הממשלה, הכנסת ובית המשפט. יש לי דאגה עמוקה שאולי אחרי היום זה כבר לא יהיה".

דבורה ואשר וייל. "הביטחון תמיד במקום הראשון אצלנו, ואחרי זה החלוקה השוויונית בין הממשלה, הכנסת ובית המשפט" (צילום: דוד טברסקי)

"מערכת המשפט הישראלית תמיד הצטיינה ביושר וכבוד", אומר וייל, "והיום יש פחד שיהרסו אותו".

בני הזוג מרגישים שעם הכניסה האפשרית של בן גביר לממשלה וקבלת תיק שר, מצב זכויות האדם במדינה ייפגע קשות. "עכשיו אני באמת מרגישה שנהיה יותר קיצוני", אומרת וייל, "כשמאיר כהנא נכנס לכנסת בשנות ה-80, הליכוד קם ויצא מהאולם כגוף אחד, והיום הכהניזם מתקבל לממשלה פשוט כדי שתהיה ממשלה".

"כל הפוליטיקאים אשמים בזה שהגענו למצב הזה"

בקלפי מחוץ לשכונת נחלאות, נאור, עדי, אליסף ונריה עדיין מתלבטים לאיזו מפלגת ימין להצביע. "די כבר, רוצים שתהיה הכרעה", אומר נריה. החברים מסכימים, אבל עדי דווקא נהנית מימי החופש. "לפיד מוביל אותנו לאבדון", אומר נריה. "זה בזבוז כספים. גם הקניות. אבל כל הפוליטיקאים אשמים בזה שהגענו למצב הזה".

"לדעתי זה התחיל בליברמן", אומרת עדי. "המרידה הראשונה שלו יצרה כדור שלג".

"ההליכה של בנט עם לפיד וזה שנהיה ראש ממשלה עם 6 מנדטים פגע בבוחרים שלו", אומר נאור. "אני בחרתי בו 4 פעמים, ואלו התחושות של הרבה מהסובבים אותי כלפי בנט. אני יודע שיש מצב שאיילת שקד לא תעבור את אחוז החסימה, אבל הציונות הדתית הביאה אנשים מתלהמים. אבי מעוז, הוא הגרוע מכולם והוא לא ראוי. את סמוטריץ' עוד איכשהו בלענו, אבל הציונות הדתית היא אלטרנטיבה קיצונית".

נריה (מימין), נאור, עדי ואליסף. "די כבר, רוצים שתהיה הכרעה" (צילום: דוד טברסקי)

מלבד נאור, החברים מצביעים לאיילת שקד, והם רואים בה כקול שקול לביבי. "אנחנו מצביעים לשקד מתוך מחשבה מודעת שיכול להיות שהיא לא עוברת והקול יכול ללכת לפח, אבל בסדר", אומרים החברים. "בנט הוא מגלומן של כוח שהוביל את שקד אחריו. שקד טעתה אבל מותר לפוליטיקאים לטעות. אבל אולי היא הייתה צריכה לחכות עוד קדנציה".

לדבריהם, מצב ביטחון הפנים בארץ חמור יותר מיוקר המחיה. "יש חוסר משילות בכל כך הרבה מקומות בארץ, יש מערב פרוע בנגב. זה התחיל עוד אצל בנט, אבל ההזנחה הייתה גם של ביבי".

הם מפחדים שלא תהיה הכרעה ולפיד ימשיך כראש ממשלת מעבר, אבל לא מתלהבים מקואליציית 61 לימין. "זה הרע במיעוטו. אנחנו חוששים ממפלגות ערביות ואנטי-ציוניות", אומר נאור. "איך יכולות להיות חברות כנסת שתומכות בטרור ומהללות שהידים וחבר כנסת יהודי שאומר שאדם שנהרג בחברון בפיגוע זה באשמתו?"

לרמי לא אכפת שיש בחירות בפעם החמישית. "זו הוכחה לדמוקרטיה, וזה דבר טוב. זו אפילו חוזקה". בתור סטודנט חרדי הוא מודאג מהיעדר שוויון ההזדמנויות לחרדים, שלדעתו החמיר בממשלה הנוכחית. "ליברמן אומר: 'אני אדאג לעבודות לחרדים', אבל איזה מין עבודות? יש המון אפליה, התחושה של חרדי צעיר אקדמאי היא שאומרים לך שאתה לא יודע". הפחד שלו הוא שליברמן יהיה אדם חזק בממשלה הבאה. "אם היית שומע מנהיג כמוהו במזרח אירופה היו אומרים בלי למצמץ: 'הוא אנטישמי'. זו בעיה שפוליטיקאים מימין ומשמאל לא מגנים את ההתבטאויות האלה".