הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי האמריקאי, אישר בפעם הרביעית ברציפות העלאה של 75 נקודות בסיס בשיעור הריבית. בכך שיעור הריבית הגיע ל-4.00%-3.75% להלוואות לטווח קצר, השיעור הגבוה ביותר מאז טרום המשבר הפיננסי העולמי ב-2008.
על פי התחזיות, עליות הריבית הבאות של הפד יהיו פחות גדולות מתוך התחשבות בהאטה הכלכלית העולמית. רמז לכיוון זה הגיע בהצהרת הבנק, בה נאמר שייקחו בחשבון את ההשפעות של הצמצום המוניטרי המצטבר על התפתחויות כלכליות ופיננסיות.
מדיניות הריבית הניצית של הפדרל ריזרב גוררת ביקורות נוכח הירידה בפעילות הכלכלית. בתחילת אוקטובר, אמרה ראש קרן המטבע הבינלאומית, קריסטלינה גאורגייבה, ששליש מהכלכלות יסבלו מצמצום בשני רבעונים לפחות ב-2023.
הכלכלה האמריקנית קפאה בשני הרבעונים הראשונים של 2022 ונהנתה מצמיחה של 2.6% ברבעון השלישי. אולם הצמיחה נעזרה רבות ברכיבים תנודתיים כמו ייצוא ומלאי.
הכלכלן דין בייקר, שהתפרסם כאחד מהכלכלנים הבודדים שחזו את המשבר הכלכלי ב-2008, אמר לקראת ההחלטה שההאטה בעליית השכר אומרת שהבנק המרכזי השיג את מטרתו ושהוא צריך להפסיק עם העלאות הריבית. בייקר הצביע על כך שגם הגדילה בכמות המשרות קטנה ושככלל שוק העבודה במצב טוב ויציב.
העלאת הריבית בארה"ב יוצרת גם נזק סביבתי כשהיא מושכת הון ממדינות מתפתחות ומביאה להתחזקות הדולר. על מנת להילחם בבריחת ההון המדינות המתפתחות נאלצות להעלות אף הן את שיעורי הריבית ובכך לפגוע ברמת הביקושים המקומית.
מדיניות הריבית של בנק ישראל נצמדת לרוב לריבית האמריקנית, ולאחר שעלתה לפני כחודש אף היא בשיעור של 0.75% לרמה של 2.75%, לא מן הנמנע שהיא תעלה שוב, אולי אף בשיעור דומה.
הפעם האחרונה שהריבית עמדה על 4% ומעלה הייתה בדצמבר 2007, כחלק מתהליך של הורדת הריבית, שעמדה רק שנה וחצי קודם לכן על 5.25%.
