לואיז אינסיו דה סילבה, המכונה לולה, השלים השבוע קאמבק מדהים, כאשר זכה מחדש בבחירות לנשיאות בברזיל. זוהי הזכייה השלישית בבחירות של מנהיג מפלגת הפועלים הברזילאית, הפעם לאחר שחרורו מהכלא ע"י בית המשפט העליון וביטול הרשעתו בעבירות שחיתות. כעת עומדת השאלה האם הוא יוכל לשחזר את הצלחתו בשתי הקדנציות הראשונות שלו, בהן הצליח לייצר צמיחה כלכלית ולצמצם דרמטית את ממדי העוני.
על אף שהסקרים חזו לו ניצחון מוחץ, רק יתרון דחוק של 1.8% בספירת הקולות הסופית אפשר לו להכניע את הנשיא היוצא מהימין הקיצוני, ז'איר בולסונארו. בחודשים שקדמו לבחירות, ובהתעלמות מוחלטת מהיתרון שהסקרים חזו ללולה, טען בולסונארו מספר פעמים שלולה יוכל לנצח רק בעזרת רמאות. אמירות אלו יצרו חשש שבולסונארו לא יקבל את דין הבוחר, ויסרב להעביר את השלטון ללולה.
ואכן, בעוד מנהיגי מדינות מרחבי העולם מתקשרים לברך את לולה, בולסונארו גזר על עצמו שתיקה. במקביל, תומכיו חסמו כבישים במטרופולינים הגדולים במדינה, בהבעת אי-אמון בתוצאות הבחירות המאכזבות מבחינתם. אולם לאחר כמעט 48 שעות של שתיקה, בולסונארו הפיג את החששות הללו בנאום שנאם ברביעי האחרון. הוא נמנע מלהכריז ישירות שהוא מכיר בתוצאות הבחירות, אך הבהיר שתהליך העברת השלטון יחל.
כעת העיניים נשואות למינויי הקבינט והצגת התכנית הכלכלית של לולה, עם דגש על מינוי שר האוצר. לולה כבר הבהיר שבניגוד לרצון השווקים, או במילים אחרות, תאגידי הענק הבינלאומיים, הוא לא ימנה לתפקיד טכנוקרט, אלא פוליטיקאי.
שנות הנשיאות של לולה: מדיניות סוציאל דמוקרטית, תוך שמירה על זהירות פיסקלית
לולה הוא סוציאליסט מוצהר, ממקימי מפלגת הפועלים בברזיל, פועל בתעשיית המתכת לשעבר ומנהיג איגודי עובדים. במהלך הדיקטטורה הצבאית בשנות ה-70 המאוחרות, הוא הוביל שביתות פועלים רחבות היקף. עם בחירתו לתפקיד הנשיא לראשונה, ב-2003, עוררו עמדותיו והרקע שלו בהלה בשווקים, ובריחת הון מאסיבית מברזיל הביאה לירידת ערך הריאל הברזילאי ב-35%.
אך במהלך שנותיו בשלטון, לולה הפגין יכולת מרשימה לקדם קווי מדיניות סוציאל-דמוקרטיים ובמקביל, לשמור על זהירות פיסקלית. בעזרת עודף תקציבי בשנתיים הראשונות לשלטונו, הוא זכה מחדש באמון השווקים כשברזיל שילמה את חובותיה של לקרן המטבע עד סוף 2005, שנתיים לפני תאריך הפדיון.
תכנית האצת הצמיחה, אותה הוביל יחד עם שר האוצר גווידו מנטגה, הצליחה להביא לצמיחה מהירה ויציבה. בממוצע, הכלכלה הברזילאית צמחה ב-4.5% לשנה בכהונתו, בין 2003 ל-2010.
התכנית כללה השקעות ממשלתיות בחידוש והרחבת הדרכים, שינוי והקטנת המיסוי, ומודרניזציה של סקטור האנרגיה. לצד צמיחה, לולה יצר תכניות סוציאליות שהוציאו מעל ל-20 מיליון ברזילאים מעוני חמור, והביאו את האו"ם להוריד את ברזיל ממפת הרעב שלו.
הצעד הראשון: תכנית שמיטת חובות למשקי בית עניים
כאמור, התכנית הכלכלית של לולה עוד לא הוצגה, אבל במהלך קמפיין הבחירות הוא הכריז שהעדיפות הראשונה שלו תהיה לסייע לשכבות העניות. היקף העוני בברזיל צמח רבות בעשור האחרון, כשהמדינה סבלה ממשבר כלכלי עמוק בין 2014 ל-2016, וממשבר הקורונה ב-2020. המדיניות של בולסונארו, שצידדה בעסקים, רק הוסיפה לכך.
כדי לסייע לשכבות העניות, לולה מתכנן להעלות את הקצבאות, ולהרחיב משמעותית את תכניות הדיור הציבורי.
מרכיב נוסף בתכניתו של לולה הוא להתחיל בתכנית שמיטת חובות. משקי בית עניים המצויים תחת חוב מתגלגל היא בעיה של ממש בברזיל. תחת רפורמה אינקלוסיבית שנועדה להנגשת שירותי אשראי גם לשכבות העניות, דבר חשוב לכשעצמו, הצליחו הבנקים בברזיל ללכוד אזרחים רבים בחוב טורפני עם שיעורי ריבית גבוהים במיוחד. חוסר היכולת לעמוד בתשלומי הריבית הגבוהים מחייב את משקי הבית לקחת עוד הלוואות ולשקוע בחובות נוספים. תכנית שמיטת החובות נועדה לחלץ משקי בית מהמצב הזה.
מעבר לסיוע לחלשים, לולה מאמין שצעדים אלו יגדילו את הצריכה בקרב האוכלוסיות הללו ובכך יביאו להאצת הצמיחה. הוא רוצה להפחית את הנטל שמעמיסים תשלומי ריבית ושכירות גבוהים על ההכנסה של משקי הבית העניים, ובכך להגדיל את הצריכה ועימה את הביקושים במשק.
על בסיס אותו היגיון, לולה מתכוון להסיר את שלל מיסי הצריכה המוטלים כיום בברזיל. במקביל, וכצעד מגבה למימון הצעדים הנ"ל, הוא מציע להעלות את המס על השכבות והחברות העשירות.
האסטרטגיה: מחסני מזון לאומיים, והתערבות בשער החליפין
לולה המשיך לתמוך במשק מעורב גם במהלך שנותיו מחוץ לתפקיד. לגישתו, יש חוסר חמור בהשקעות בברזיל, שלא ניתן למלא בלי התערבות ממשלתית. לגישתו, השוק הפרטי יגדיל את ההשקעות שלו בעקבות הביטחון שתספק ההשקעה הממשלתית.
ככלל, לולה מחזיק בגישה קיינסיאנית, לפיה תפקיד הממשלה לייצב את הכלכלה כדי ליצור אקלים אופטימלי להשקעות פרטיות. כאמצעים בולמי זעזועים ותנודתיות, המצע הכלכלי שלו כולל הקמת מחסני מזון לאומיים והתערבות בשער החליפין.
מחסני המזון הלאומיים יהוו אפשרות לממשלה להתערב בקביעת מחירי המזון במידה שהיא תזהה תנודתיות יתר. ההתערבות בשער החליפין נועדה לשרת מטרה זהה ביחס לשער המטבע. ברזיל ושאר מדינות אמריקה הלטינית סובלות מגמישות יתר של שער המטבע, כשירידות פתאומיות בשער המטבע מביאות לבריחת הון, עליות מחירים והתקפות ספקולנטים על המטבע.
גמישות היתר הזו היא תוצאה של הליברליזציה הפיננסית במסגרתה הוסר הפיקוח על תנועות הון, ונפסקה ההתערבות הממשלתית בשער המטבע. בעשורים האחרונים, מספר מדינות שסבלו ממשברים שנבעו מבריחת הון, כמו צ'ילה ודרום קוריאה, חידשו את הפיקוח על תנועות הון.
מעבר להעלאת המס על העשירים, מימון הצעדים של לולה בטווח הקצר יגיע מגיוס חוב. הוא מאמין שהצמיחה המוגברת תסייע לכך שבטווח הבינוני יישמר יחס בריא בין חוב לתוצר, והוא חוזר ומציין נקודה זו על מנת להשקיט את חששות השווקים ולמנוע בריחת הון ונפילה בשער החליפין של הריאל.
אולם מצע לחוד, ומעשים לחוד. לולה ייאלץ להתפשר על התכנית הכלכלית עם שותפיו לקואליציה הדמוקרטית, ויעבור עוד זמן בטרם תתבהר התכנית הכלכלית המלאה של הממשל החדש.
