78% מהנערות, ו-70% מכלל בני הנוער הצהירו כי היו מעוניינים לשנות משהו מגופם, כך עולה מסקר שקיימה תנועת ויצ"ו העולמית לקראת כנס בנושא דימוי גוף שנערך בשיתוף מכללת בית ברל ביום שני. עוד חשף הסקר כי 50% מהנוער מציין את הרשתות החברתיות כגורם משפיע על דימוי הגוף שלהם וכגורם בעל אמות מידה שהם אינם עומדים בו.

במסגרת הכנס, הציגה החוקרת, ענבר מיכלזון דרורי, מחקר בו חשפה שנערות ממעמד נמוך סובלות מדיכוי יתר עקב מיניותן מאשר נערות במעמד גבוה. לפי דוגמה מהמחקר, נערה מלוד קישרה בין הטרדה מינית שעברה ברחוב לבין תמונה שהעלתה לאינסטגרם בה הצטלמה עם בנים. זאת לעומת נערה מרמת אביב המעלה תמונות שלה מתרגלת יוגה בבגד ים.

מיכלזון דרורי מסבירה את הפער, בכך שהתפיסה הרווחת בקרב נערות ממעמד בינוני גבוה היא פוסט פמיניזם, כלומר שמאבק הנשים צלח ואין מאבק כוח בין נשים לגברים ועל כן הן פשוט יכולות להיות מי שהן. מחקרה של מיכלזון דרורי כלל מעקב אחר שלושים חשבונות אינסטגרם של נערות מלוד מודיעין ורמת אביב, ראיונות עמן וקבוצות מיקוד.

"המטרה שלי היא שהתלמידים יהיו מודעים למשא ומתן שאנחנו מקיימים עם הגוף והצרכים שלו"

בכנס מלבד המחקרים התאורטיים, הוצגו התנסויות מהשטח, כמו הוראת תחום המיניות והמגדר כחלק ממערכת החינוך. טל שרון ברנע מורה למיניות ומגדר בבית הספר 'אורט סינגלובסקי' מתארת את המסר המרכזי אותו היא מנחילה לתלמידיה, "אני וגופי חד הם. כשאנחנו נולדים אין הפרדה בין הנפש לבין הגוף וככל שאנחנו גדלים אנחנו מפרידים בין הנפש לגוף ונוצר למעשה יחס דכאני כלפי הגוף שלנו.

"המטרה שלי היא שהתלמידים והתלמידות יהיו מודעים למשא ומתן שאנחנו מקיימים עם הגוף והצרכים שלו." היא אומרת ומספקת דוגמה מהכיתה, "דיברנו עם תלמידות על היחס של החברה ושלהן לווסת דרך הפרסומת של תחתוני מודיבודי בה מראים את דם הווסת בצבע שלו ולא בצבע כחול"

אחת המטלות ששרון ברנע נתנה לתלמידים היא רפלקציה על ההתפתחות הביולוגית שהם עברו עד כה, "המטרה היא להנכיח את הגוף שלהם כמקור ידע. פעם ישבתי עם תלמידות, ודיברנו על קרום פתח הנרתיק ועל כך שהוא מגיע במופעים שונים. אחת התלמידות הצביעה על אחת התמונות וסיפרה שככה זה אצלה."

"הודתי לה על השיתוף ושאלתי אותה אם היא רוצה לשתף איך היא יודעת. היא אמרה שהיא הסתכלה במראה והיא ראתה אותו. היא סיפרה שהיא הייתה עם ווסת ולא הצליחה להשתמש בטמפון. היא פנתה לאמא שלה וביחד הן פנו לרופא שקישר את הקושי עם הצורה של קרום הבתולין. בתהליך כירוגי פשוט הוא פתר את הבעיה. זה מדהים כי באותה מידה היא יכלה להתעלם."

שרון ברנע סוברת כי יש לחשוף את התלמידים לכל הידע הדרוש להם בשביל לקבל את ההחלטה הנכונה להם "אני מיידעת אותם ביתרונות ובחסרונות של כל אמצעי המניעה כדי שיקבלו את ההחלטה הנכונה עבורם." היא מציינת כי להתעלמות מהגוף יש מחירים כבדים, "הייתה לי פעם חניכה שגילתה שהיא בהריון בחודש שמיני".

יש משמעות לגוף עצמו בזמן השיעור, "אני שמה לב לשפת הגוף שלהן בזמן השיעור ומגיבה בהתאם. מלבד זאת חשוב שהאווירה תהיה נינוחה עם גוף רפוי". היא מציינת אמצעי חינוכי נוסף והוא לבקש מהתלמידים 'ייעוץ' על סיטואציות בהם בני נוער אחרים נמצאים, "זו הזרה שנותנת מקום לתלמידים להביע את דעתם מבלי להיות מחויבים בחשיפת החיים שלהם. הזרה זו גם מגבירה את שריר האמפתיה שלהם."

מלבד הכנס תנועת ויצ"ו פיתחה מעבירה סדנאות העוסקות במחזור החודשי ובתפיסות החברתיות על נושא זה. מעבר לסדנאות ויצ"ו פיתחה אתר, שמטרתו חיזוק דימוי גוף חיובי אצל נערות באמצעות שיח קבוצתי וחברתי, הן בפעילות חינוכית ישירה (סדנאות והרצאות) והן בפעילות חינוכית עקיפה (רשתות חברתיות).

אניטה פרידמן יו"ר ויצ"ו אמרה בנאומה כי "ההתמודדות היא של כל נער ונערה בפני עצמו, השאיפה לשלמות הערצה לזוהר והרצון לשפר את עצמך הוא לא קצה הרצף, אחריו מגיעות הפרעות אכילה, אנורקסיה ועוד,  באמצעות אגף החינוך העברנו הרצאות וסדנאות ברחבי הארץ וגם ברשתות החברתיות לחיזוק דימוי הגוף אצל נערות ונערים".