"אני רואה קשר ישיר בין לקרוא לרופאים תליינים בחלוקים לבנים, לבין לקחת סכין ופטיש שניצלים ולהכניס לרופאה בראש, לאיים בסכין על פקח שבא לעשות ביקורת מזון, או לשים נפץ בפתח לשכת בריאות", כך אמרה היום (ראשון) ראשת חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס, במעגלי השיח של 'האסיפה הישראלית' לציון יום הזיכרון לרצח יצחק רבין.
באירוע, שנערך בכיכר הבימה בתל אביב, השתתפו אלפי בני נוער ומבוגרים, לצד שורת דוברים בהם העיתונאי וחוקר תנועת ש"ס ד"ר אבישי בן חיים, השר לשעבר ראלב מג'אדלה, אנשי תקשורת ופעילים חברתיים.
"כשרבין נרצח הייתי בלימודי רפואה, ותהיתי איך בכלל מטפלים בראש ממשלה", סיפרה אלרעי פרייס, "וחשבתי איזה נורא זה גם לצוות הרפואי עם כל מה שלמדת, עם כל הידע, לא להצליח להציל את ראש הממשלה שלך, שנרצח בגלל חילוקי דעות".
אלרעי פרייס התייחסה להטרדות ואיומים שעברה בשכונת מגוריה, ולהסתה נגדה ברשתות החברתיות מצד מתנגדים למדיניות ניהול משבר הקורונה. "העולמות של חופש הביטוי, של אלימות ובטחון פיזי ליוו אותי בשנה האחרונה. באופן אישי הדבר הזה הוא קשה."
"אני הגעתי לעבודה שלי מתוך שליחות, מתוך רצון לעשות טוב, להציל בני אדם. זה מה שלמדתי, זה מה שחונכתי. יש דברים שאפשר להסכים או לא להסכים, אבל להגיע למצב שבו אני יוצאת מהבית ונצמדים אלי, קוראים לי רוצחת, נאצית, מפרסמים שקרים על הילדים שלי ואת הפרטים שלהם, או אומרים עלי 'מי מתנגד להפוך אותה ללפיד בוער', וזה רק חלק מהציטוטים, זה משהו בלתי נסבל במדינה דמוקרטית".
לדבריה, "גם בית המשפט קבע שחופש ביטוי זה לא חופש ביזוי וחופש שיסוי, יש עוד דברים שעומדים מנגד. היו שיחות שדיברתי עם מתנגדי חיסונים על כל מיני דברים שהם רצו להעלות, למה עושים ככה או אחרת. אבל כשזה עובר את הקו לאלימות מילולית ואלימות פיזית, וכשמפחדים לצאת מהבית, זה משהו שלא יכול להיות."
היא הצביעה על הרשתות החברתיות כאמצעי שמלבה שנאה ודיסאינפורמציה. "אני לא יודעת אם זה יכול להיפתר. זה הולך ומחמיר, וזה מחמיר בעיניי בגלל הרשתות החברתיות. רשתות חברתיות זה דבר מופלא, אבל זה יכול להעצים שנאה ופשע, להפיץ שקרים ואין לזה גבולות. צריך לראות שהדבר הזה לא מוביל לפשיעה, לא יוביל לטרור, כי כרגע כל הזמן כשזה קורה אומרים חופש הביטוי, חופש הביטוי. צריך שהרשתות החברתיות לא יהיו מקום שמייצר אלימות מילולית ופיזית".
לשאלה מה לדעתה היה ניתן לעשות אחרת בניהול משבר הקורונה, ציינה אלרעי פרייס את הצורך בערוצי שיח עם הציבור. "היינו צריכים ליצור כלים לדבר עם הציבור", אמרה, "לא הסברה. לדבר איתו. אנחנו טובים בהסברה, יש מי שיגיד שאנחנו צריכים להשתפר, אבל צריך משהו דו כיווני. אני מומחית לבריאות הציבור, אבל אני מכירה גם רפואה פרטנית, שבה רופא יושב עם מטופל ומדבר איתו."
"צריך לזכור שה'ציבור' הוא לא ציבור אחד. לאנשים יש חששות ומצבים שונים, וצריך לדעת לדבר עם האנשים. בעיקר שיהיו מקומות שיהיה אפשר לשאול. עליתי לתכניות רדיו ועניתי לשאלות של אנשים, שאמרו שזה הסיר להם מועקה ושהיה להם איפה לשאול. את זה צריך לפתח".
"שיח פתוח הוא תנאי הכרחי לקיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית שבמרכזה ציונות"
האסיפה הישראלית מתקיימת זו השנה השביעית בהובלת קואליציית 'זוכרים את הרצח – נאבקים על הדמוקרטיה', שמורכבת מתנועות נוער, ארגונים חברתיים, מרכז יצחק רבין והקרן הקיימת לישראל. נושאי האסיפה משתנים משתנים מדי שנה. השנה בחרו המארגנים לעסוק ביוקר המחיה והשפעתו על ציבורים רבים בישראל, ובשיח המקטב והאלים כסכנה ממשית לדמוקרטיה הישראלית.
באסיפה התקיימו מעגלי שיח שהובילו על ידי אנשי תקשורת, חוקרים ופעילים חברתיים: ד"ר שרון אלרעי-פרייס, ראשת שירותי בריאות הציבור, ד"ר אבישי בן חיים, עיתונאי וחוקר תנועת ש"ס, ראלב מג'אדלה, שר המדע, התרבות והספורט לשעבר והשר הערבי הראשון בממשלת ישראל, פרופ' דני גוטווין, היסטוריון, עפרה לקס, עיתונאית ומרצה, רונית אלדובי ויוסי כהן מוועד הפעולה של גבעת עמל ב', נדב אייל, עיתונאי ופרשן, דני הירשברג, מזכ"ל רשת חינוך 'דעת' ומזכ"ל בני עקיבא לשעבר, יאיר שחל, ראש מח"ר במועצה אזורית מטה בנימין ומזכ"ל בני עקיבא לשעבר, המשורר אלי אליהו, ללי דרעי, עיתונאית בישראל היום ובערוץ 14, ראובן פינסקי, מנכ"ל הרשות לשירות לאומי-אזרחי, תהילה פרידמן, ח"כ לשעבר מטעם כחול לבן, אבי דבוש מתנועת הפריפריות ועמית בן צור, מנהל פורום ארלוזורוב ומכון המחקר יסודות.
מלבד האסיפה בתל אביב, התקיימו לאורך השבועיים האחרונים אסיפות ברחבי הארץ: בבאר שבע, בחיפה, בקרית טבעון, בראש העין, בראשון לציון, בקריות, בכפר סבא, בכרמיאל, ברחובות, בנוף הגליל, בירושלים, בנהריה, בפתח תקווה וברתמים.
קואליציית 'זוכרים את הרצח – נאבקים על הדמוקרטיה' מורכבת מתנועות הנוער בני עקיבא, הנוער העובד והלומד, הצופים, דרור ישראל, השומר הצעיר, המחנות העולים, מכבי צעיר, הנוער הלאומי-בית"ר, האיחוד החקלאי וארגונים נוספים בהם תנועת דרור ישראל, מרכז רבין וקק"ל. הקואליציה הובילה את עצרות הזיכרון לציון הרצח ב-2015-2011, כולל העצרת ה-20, שבה השתתפו יותר מ-100 אלף איש. לאחר מכן החליטה ליצור תהליך עומק ארוך טווח שיכלול סדרה של מפגשים בין כל חלקי החברה הישראלית, תחת השם "אסיפה ישראלית".
דליה רבין, יו"ר מרכז רבין אמרה לפני האירוע: "שיח פתוח הוא תנאי הכרחי לקיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית שבמרכזה ציונות. לצד זאת, אין מקום בחברה דמוקרטית לשיסוי, לאלימות ולקיצוניות מסוכנת שמאיימת עלינו מבפנים. גם השנה בחרתי להגיע לאסיפה הישראלית מתוך הבנה שזו העצרת שמייצגת יותר מכל את החזון והדרך של יצחק רבין. התפקיד של תנועות הנוער להתעמת עם הסוגיות הקשות ביותר בחברה הוא תפקיד חשוב וערכי, ואני מודה להן על שהן נושאות את לפיד הזיכרון ללא מורא וללא ציניות".
שרת החינוך, יפעת שאשא ביטון: "יום שבא להזכיר מה עלול לקרות בשיח מפלג, בשיסוי והסתה"
גם מערכת החינוך ציינה היום את יום הזיכרון ליצחק רבין ו-100 שנים להולדתו באירועי הנצחה, טקסי זיכרון, סדנאות מורשת ושיעורי חינוך בבתי הספר ובגני הילדים ברחבי הארץ. שיעורי החינוך יתמקדו בסיפורו של רבין, שהיה לוחם, מפקד ומנהיג, ובתרומתו למדינת ישראל ולחברה הישראלית.
נוסף על כך, יתקיימו בבתי הספר מפגשים בין תלמידים מזרמי חינוך שונים, ויתנהלו שיחות ודיונים על הדרכים להתמודדות עם משברים ומחלוקות בחברה דמוקרטית. הדיונים יתבססו על עקרונות וערכים שנמצאים בלב ליבה של תרבות פוליטית דמוקרטית: אחריות אישית ואזרחית, סובלנות, פלורליזם, כבוד לזולת, שלטון החוק, מנהיגות ומעורבות אזרחית.
אירועי יום הזיכרון נפתחו ביום חמישי האחרון בעצרת הנוער הממלכתית בהובלת מועצת התלמידים והנוער שהתקיימה במרכז רבין בתל אביב.
שרת החינוך, יפעת שאשא ביטון: ״יום זה הוא לא רק יום הזיכרון לרבין, האיש, המנהיג. זהו יום שבא להזכיר מה עלול לקרות בשיח מפלג, בשיסוי והסתה, במסרים רעילים, באובדן הסובלנות לדעות השונות, בפגיעה בערכי הדמוקרטיה. מדינת ישראל מתמודדת מיום הקמתה עם איומים מבחוץ, ולצערנו גם עם אלימות מבית שמתקיימת ברחוב, ברשתות החברתיות, ביד קלה מדי על המקלדת, במעשי אלימות, גזענות ושנאה כלפי האחר. ביום הזיכרון הזה עלינו לזכור שבידיים של כל אחת ואחד מאיתנו למנוע את הפגיעה באחר".
מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר: "מערכת החינוך מחויבת ליצור לתלמידיה בסיס ערכי משותף ולחנך אותם להתמודד עם מחלוקות בדרך שלא תוביל לפילוג, לשיסוע ולהתפוררות של החברה הישראלית, אלא בדרך שתעמיק את הבנה שעל אף השונות בינינו, כולנו שותפים לאותה הדרך וכולנו פועלים מתוך אהבה למולדת ודאגה לעתידנו".
