ועידת האקלים בשארם א שייח – "קופ 27", נפתחה היום (ראשון), 27 שנים לאחר קבלת ההחלטה התנעת התהליך העולמי להתמודדות עם שינוי האקלים. למעט ירידה קלה בשנת 2020 עקב מגיפת הקורונה, היקף פליטת גזי החממה לאטמוספירה עלה בעקביות. הסיבות העיקריות הן גידול מהיר בצריכת דלקים פוסיליים וגידול בביקוש למוצרי חלב ובשר. ישראל מגיעה לוועידה עם יתרונות גדולים בתחומי מים ופיתוחים טכנולוגיים מהותיים, אך ללא הישגים מרשימים ביעדי אקלים ישירים כמו פליטת גזי חממה לנפש, התייעלות אנרגטית וניצול אנרגיות מתחדשות. רק השנה צפוי להיפרץ היעד של יצור 10% מהחשמל מאנרגיות מתחדשות, שנתיים לאחר היעד הממשלתי לשנת 2020. 

השגריר גדעון בכר, השליח המיוחד לשינויי אקלים וקיימות מטעמם משרד החוץ, הוא האחראי על הייצוג של ישראל בוועידת האקלים ביחד עם משרדי הממשלה השונים. במשלחת השנה יש לישראל נציגות גדולה במיוחד, הן מצד משרדי הממשלה והן מצד ארגוני חברה אזרחית וחברות אזרחיות בעלות פיתוחים טכנולוגיים רלוונטיים להתמודדות עם משבר האקלים. בראיון שהתקיים היום טרם פתיחת הוועידה, הסביר בכר כי יש את תרומתה של ישראל להתמודדות עם משבר האקלים יש לבחון בראייה רחבה, לא רק לפי יעדים האקלים המקומיים. 

גדעון בכר, השליח המיוחד לשינויי אקלים וקיימות מטעם משרד החוץ (צילום: אלבום פרטי)

מה המטרות של הוועידה?

"אם היעד של מניעת התחממות גלובלית ממוצעת גבוהה מ-1.5 מעלות צלזיוס (מאז ראשית העידן התעשייתי, א.ר.) ישאר אפשרי זו תהיה הצלחה. אנחנו רוצים הצלחה בהגדלת המחויבות של מדינות העולם בהפחתת פליטות וחשוב לנו מאוד שההתחממות לא תחצה את הגבול הזה".

ומה המטרות הספציפיות של ישראל?

"להציג את התרומה של ישראל לטיפול במשבר האקלים העולמי, בתחום פתרונות מעשיים. חסרים הרבה מאוד פתרונות – גם להפחתת פליטות, וגם להסתגלות – או יצירת חוסן אקלימי. בישראל יש אקו סיסטם מטורף של חדשנות אקלימית שאנחנו רוצים לחשוף אותו לטובת העולם ולהגדיל את שיתופי הפעולה שלנו". 

מה יש לישראל להציע?

"יש לנו הישגים במשק המים, בחקלאות בתנאים צחיחים. אנחנו מחזיקים שיא עולמי בטיהור שפכים – אנחנו מטהרים 95% מכל השפכים ואפשר ללמוד מאיתנו. אנחנו מובילים בעולם במניעת אבדן מים במערכות מים עירוניות. אצלנו זה אחוזים בודדים בלבד. בחקלאות יש לנו שיא עולמי באחסון תבואות. כאשר מאחסנים תבואה בממגורה, חלק מהגרעינים נפגעים על ידי מחלות. אצלנו זה 0.5% אבדן בלבד. בשאר העולם זה בין 15 ל-30 אחוז".

אבל אלו הישגים יפים שלא קשורים ישירות למשבר האקלים

"יש לנו פתרונות בתחום תחליפי חלבון מהחי. אנחנו שניים בלבד לארצות הברית בהיקף חברות ההזנק וההשקעות, כאשר בשנה שעברה ההשקעות בתחום הזה עברו את המיליארד דולר בישראל. לפחות 20% מכל גזי החממה בעולם מגיעים ממשק החי. הדרישה לבשר וחלב ועוף רק הולכת וגדלה בעולם. לכן, יש כאלו כבר – בריאים וזולים, שאפשר לייצר בהרבה מקומות וזה יועיל מאוד באופן ישיר".

מה יהיה בביתן הישראלי? 

"הביתן שלנו יתמקד בחדשנות האקלימית הישראלית. אנחנו רוצים לחזור משארם עם כמה שיותר שיתופי פעולה אזוריים ובינלאומיים. בנינו תכנית שכולל 40 אירועים , שזה מדהים – 4 עד 5 אירועים בכל יום של משרדי הממשלה השונים והרבה אירועי חברה אזרחית. יש נוכחות של חברה אזרחית וסקטור פרטי מאוד גדולה בשארם. למכון היצוא יש אירוע גדול, לקהילת פלאנט-טק יש אירוע גדול ולעוד ארגונים". 

יש פער בין ההישגים הירודים והעניין האלקטורלי הנמוך בנושאי אקלים בישראל לבין התמונה שאתה מתאר צמיחה מואצת של טכנולוגיות אקלים

"דברים משתנים בישראל, ההשתתפות הרחבה בישראל מעידה על זה שאצל מקבלי ההחלטות בתחומים הכלכליים, בחברה הישראלית ובתקשורת מבינים שדברים משתנים וצריך ללמוד ולהכיר. התקווה שלנו היא שההשתתפות הזו תהיה מוצלחת. מי שמשתתף ילמד היטב את הנושאים ויהיו לנו שגרירי אקלים ושליחי אקלים בחברה ובסקטור הפרטי".

למה לא מיישמים את כל הרעיונות הטובים האלה בישראל?

"בוא נעשה הפרדה בין מה שקורה בישראל לבין תרומתה של ישראל לעולם. בזירה המקומית, אני מסכים שישראל צריכה יעדים יותר שאפתניים לקיזוז פליטות וגם מעבר לקיזוז פליטות, זו נקודה מאוד חשובה, היא חייבת להיערך למשבר, לעליית פני הים, לסופות חול, לגלי חום, להפחתה של המשקעים. כשאנחנו מסתכלים בינלאומית, אנחנו מבינים שיש לנו נכס ביד – הנסיון הישראלי. אין אף מדינה שיכולה לבוא ולהציג מגוון כל כך גדול של פתרונות טכנולוגיים כמו ישראל וזו התרומה שלנו. לכן, באותו זמן שאנחנו צריכים לעשות מאמצים של הפחתת פליטות בישראל, להיערך למשבר האקלים בישראל, עלינו גם לבוא ולהסתכל על התמונה הרחבה ולהציג את התרומה שלנו לעולם – והיא הפתרונות. חסרים פתרונות גם להסתגלות וגם להפחתה ומניעה".