האסופה "מחזור 95", שמאגדת שירים ופרוזה שעוסקים ברצח רבין, יצאה החודש לאור במלאת 27 שנים לרצח. עם כותבי השירים באסופה נמנים אגי משעול, ג'ימבו ג'יי, גלית דהן קרליבך, מאיר ויזלטיר, מתי שמואלוף ועוד. זו האסופה השנייה שיוצאת תחת השם "מחזור 95" בהוצאת דרור לנפש. הראשונה יצאה ב-2013, בעריכת ברק סלע, אלון בר וירדן בן צור.

העורכים מתכוונים להוציא מדי כמה שנים אסופה שמשקפת את הלך הרוח של החברה הישראלית ביחס לרצח. "האסופה יצאה ב-2013 בעקבות הרגשת העורכים שחסרות בתרבות הישראלית התייחסויות ישירות לרצח רבין", אומרת ל'דבר' דפנה ברשילון, מעורכי האסופה. "יש את הסרט 'ימים נוראים' שיצא לא מזמן, יש קצת שירים, יש יצירות שבהן הרצח הוא ברקע של ההתרחשות, כמו הסדרה 'פלורנטין'. אבל חסרות בתרבות שלנו התייחסויות ישירות לרצח ולטראומה הקשה והנוראית בעקבותיו".

לדבריה, הרעיון ב-2013 היה לאגד שירים שפורסמו כבר באסופות אחרות או בכתבי עת. "כמעט לא נכתבו שירים במיוחד לאסופה. בינתיים, בשלוש שנים האחרונות התחלנו לעבוד על הוצאה מחודשת כד לתת מקום לעוד קולות ומבטים שונים על הסיפור. זה כולל אנשים שהיו חלק מהציבור הימני והציונות הדתית או שהם עדיין חלק מהם, צעירים שנולדו מעט אחרי הרצח או היו ילדים מאוד קטנים, או התייחסות בשירים מהתרבות הפופולרית כמו השיר של ג'ימבו ג'יי".

למה קראתם לספר "מחזור 95"?
"יש שתי משמעויות: אחת זה מחזור 95 – אנחנו הדור הזה, במובן של קלאס אוף 95. המבע השני זה מחזור ביהדות. משהו שחוזרים אליו כל פעם, כמו מחזור החגים, והכריכה מרפררת לזה.

"הרעיון שלנו הוא להוסיף כל מחזור עוד קולות, עוד מבעים, להביא תמונה כמה שיותר רחבה של החברה הישראלית ואיך היא מתמודדת עם הטראומה הזאת. למשל השיר של עדן אביטבול, זה קול שאנחנו, בתרבות הישראלית איך שנתפס רצח רבין פחות מתייחסים אליו. וזה חשוב לתת לו מקום באבל הלאומי, בטראומה הלאומית. זה דבר חי וחשוב שזה ישקף את מהי ישראל בהווה".

"אין מה לעשות, בן גביר היה שם גם אם הוא אומר שהוא בן אדם אחר"

ד"ר אילן ברקוביץ', משורר ובעל המדור 'משורר בשטח' בעיתון הארץ כתב את אחרית הדבר לאסופה. הוא כתב את הטקסט לפני כשנתיים בשיאן של ההפגנות נגד נתניהו. קריאה של אחרית הדבר השבוע, אחרי הבחירות, נותנת משמעות נוספת וסמלית למילים. "זה היה סיכון להפוך את אחרית הדבר לאקטואלית", אומר ברקוביץ', "אבל הנה, איתמר בן גביר ככל הנראה הולך להיות שר".

ד"ר אילן ברקוביץ'. ""זה היה סיכון להפוך את אחרית הדבר לאקטואלית, אבל הנה, איתמר בן גביר ככל הנראה הולך להיות שר" (צילום: דפנה בר)

באחרית הדבר כותב ברקוביץ': "השירים והסיפורים בקובץ זה כוללים או מזכירים עשרות ביטויים שכבר הפכו למטבעות לשון בכל מה שקשור ברצח רבין, כמו למשל 'ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה', התאריך עצמו, '4 בנובמבר 1995', המנהיגים הפוליטיים שעמדו על המרפסת בכיכר ציון, ההפגנה ברעננה, בן עוולה, בוגד, נוער הנֵרות, פסטיבל רבין, פולסא דנורא, לא נשכח ולא נסלח, יונת השלום, השאלה 'איפה היית כשרבין נרצח', 'שיר לשלום' מאת יענקל'ה רוטבליט בביצוע מירי אלוני, שרבין שר על הבמה בעצרת שבסופה נרצח ודף מילותיו נמצא מוכתם בדמו בכיס חולצתו, כיכר מלכי ישראל, קירות כיכר רבין, דין מוסר ודין רודף ועוד. אף שחלפו כבר שנות דור מאז המאורע הטראומטי, היצירות מצליחות להחיות את מטבעות הלשון הללו והן לא נותרות בגדר מטאפורות שחוקות".

האסופה "מחזור 95". ד"ר אילן ברקוביץ': "הספרות עוד לא עברה את התהליך של הזיכוך וחשבון הנפש"

השבוע אומר ברקוביץ': "שמתי לב שאין התייחסות בכלל לבן גביר, לסמל של הרכב של רבין, ואז פתאום זה בא לנו לתוך הפרצוף, וזה יהיה עכשיו בשיח".

מה המקום של הרצח בספרות? האם לדעתך יש עוד מה לכתוב ולחדש?
"זאת כבר מהדורה שנייה שיצאה, והנושא עצמו עוד לא מוצה. גם בגלל העלייה של הימין הקיצוני שלקח חלק בהסתה, ואין מה לעשות, בן גביר היה שם גם אם הוא אומר שהוא בן אדם אחר. הספרות עוד לא עברה את התהליך של הזיכוך וחשבון הנפש. אני לא בטוח שהם (הימין) יעשו את זה".

האם האסופה משקפת חיבור בחברה הישראלית, או שזו פלטפורמה שיש בה דעות שונות שמונחות אחת ליד השנייה?
"אני יודע שהוצאת דרור לנפש רואה את הרצח כמקום שאפשר ללמוד ממנו. אני עוד לא רואה שזה יוצר קשרים. הקיטוב הקצין עוד יותר. יש יצירות, כמו שירים של עדן אביטבול, צור ארליך, חנן בולר וסיפורים של גלית דהן קרליבך, שמנסים להראות את הצד השני, כמו שכביכול טוענת מוריה הר (בשיר "יפתח בדורו"), שהימין המתנחלי הואשם ברצח. שמנו את זה באסופה אחת, אבל השאלה אם בשטח עצמו הדיון הוא באמת פתוח ואפשר לדבר, ולא ישר האשמות וכל צד מסתגר במחנה שלו. לדעתי, הספרות לא אמורה להיות גשר, היא צריכה לפעמים לשקף את מה שקורה".

ברקוביץ' מתייחס לחיבור בין חלקי החברה השונים: "מוריה הר כותבת על המורה שאומר לתלמידה: 'אתם (הימין המתנחלי) רצחתם אותו', אז ברור שברמה העובדתית הוא מעליל עליה, כי זה ברור שיש רוצח אחד. אבל ברמה המטאפורית והכללית, היה גל כזה של הסתה מחנאית שאי אפשר להתעלם ממנו.

"עכשיו דמיינתי מה היה קורה אם לפיד היה זוכה בבחירות והיה מדבר על חזון שתי המדינות כמו שהוא עשה לפני הבחירות. הוא גם היה סופג גלי הסתה. זה שיח לא שוויוני. בשיר היא משווה בין הרוצח בן העוולה למורה שגם הוא בן עוולה, אבל הוא לא. הוא נושא איתו כאב. יש פה שיח שיכול להיות מכבד, והצד השני, אם זה לא מתאים לו, שובר את הכלים".

איך לדעתך תיראה הספרות העתידית על הרצח? התחלף כבר דור, יש אנשים שנולדו אחרי הרצח ולא חוו את התקופה ההיא בעצמם.
"הבת שלי בשבוע הבא תהיה בטקס של הצופים. היא תציג את נאומה של נועה בן ארצי. היא בת 14, אז היא לא חוותה את זה כמו שאני שראיתי את זה בשידור חי, אז כבר נוצר ריחוק. גם בשפה, שאומרים שרבין מת ולא נרצח. כל מי שהוא בן הדור שלי ורואה את איתמר בן גביר לא יכול לנתק את זה. אז הספרות כן תמשיך לעסוק בזה.

"הצד השני לא מתנצל ויש תיאוריות קונספירציה. הספרות תמשיך עם זה כי היא לא שלמה. כבר עכשיו נכתבים טקסטים שקשורים לזה. אפילו אני עצמי בספר החדש שלי מצאתי את עצמי כותב שיר בעקבות השלט 'שמאלנים בוגדים', וזאת הפעם הראשונה שאני כותב שיר בנושא, גם בעקבות הספר".

ברקוביץ' מפנה לאחד השירים מהאסופה, 'רבין (25 שנים מאז)' של ענת לבני. "היא ממש מרפררת לרוצח עצמו. עדיין מחייך מי שמחייך אחרון, שזה הרוצח. זה לא ייאמן, גם בן גביר ייצג אותו כעורך דין בשלב מסוים. זה מקרה קלאסי של הרצחת וגם ירשת, אפילו יותר מהעלייה של נתניהו ב-1996. למרות הכעס העצום מצד השמאל על נתניהו שהיה על המרפסת והנהיג את ההסתה, בן גביר נתפס יותר כסמל. זה שהוא יהיה שר לא יעבור בשקט בכלל על ידי הציבור".

האסופה "מחזור 95" יצאה לאור בהוצאת דרור לנפש, בעריכת דפנה ברשילון, אלון בר, ד"ר אילן יוסף ברקוביץ' ודני אפרתי. ניתן לרכוש את הספר כאן.