האינפלציה זינקה בשנתיים בשנתיים האחרונות, ובמדינות רבות בעולם עליית השכר מתקשה להדביק את הקצב. לפי בדיקת 'דבר' המגמה בישראל מתונה ביחס לעולם בגלל אינפלציה נמוכה יחסית, אך עדיין מייצגת שחיקה ריאלית של כ-2%.

עליית המחירים אומנם תופסת תשומת לב רבה, אבל השינוי בשכר הריאלי, כלומר השינוי בשכר לעומת השינוי במחירים, משקף בצורה טובה יותר את השינוי ברמת החיים של הציבור. ירידה בשכר הריאלי משמעותה ירידה בכוח הקנייה של השכירים במשק – המשכורת שלהם קונה פחות מוצרים.

שחיקת השכר במגוון מדינות באירופה. גרפיקה: דבר

מבדיקת דבר עולה שירידת השכר הריאלי היא תופעה עולמית, אך ישנם פערים גדולים בין המדינות השונות. גם בישראל עליות המחירים הכריעו את העלאות השכר, עם ירידה של 1.7% בשכר הריאלי, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ירידה זו קטנה ממדינות אירופה וארה"ב שסובלות משיעורי אינפלציה גבוהים יותר.

נכון לחודש יולי, על אף השכר הממוצע עלה נומינלית ב-3.4%, הוא נשחק ריאלית ב-1.7% בעקבות שיעור אינפלציה של 5.2%.

ארה"ב: בין ביידן לפדרל ריזרב

בכלכלה הגדולה בעולם סוגיית שוק העבודה מעוררת מחלוקות. בעוד הנשיא ביידן מתגאה בשיעור האבטלה הנמוך באופן עקבי, כלכלנים רבים טוענים שהוא חייב לעלות על מנת לבלום את האינפלציה.

אין כמעט מחלוקת שמקור האינפלציה אינו בעליית השכר. לפי הלשכה לסטטיסטיקת עבודה בארה"ב, אם לוקחים בחשבון את הירידה בשעות העבודה, השכר הריאלי ירד ב-3.8% מספטמבר 2021 עד ספטמבר 2022.

חרף כך, הטענה שהדרך לבלימת האינפלציה עוברת בהגדלת שיעור אבטלה זוכה לתומכים רבים, לדוגמא, הכלכלן זוכה פרס הנובל פול קרוגמן. בהתאם לכך, הפדרל ריזרב בהובלת ג'רום פאוול נקט בסדרת העלאות ריבית אגרסיביות שנועדו להשיג את האבטלה המיוחלת.

ביידן פועל בכיוון ההפוך. הוא הגדיל את שכר המינימום הפדרלי ל-15$, הגדיל את תקציב ביטוח הבריאות בר ההשגה בכ-66 מיליארד דולר, ויצא עם תכנית לביטול חובות סטודנטים. הצעדים הללו תומכים את הפעילות הכלכלית ונתונים תחת התקפה מחברי המפלגה הרפובליקנית, הטוענים שפעולותיו המרחיבות של ביידן מתדלקות את האינפלציה.

השינוי בשכר לעומת השינוי במחירים במבחר מדינות. גרפיקה: דבר

צרפת: הירידה הציתה גל מחאות

תודות לעצמאות האנרגטית הכמעט מלאה שלה, צרפת היא המדינה האירופית עם שיעור האינפלציה הנמוך ביותר, 5.8% ביוני. חרף כך, וחרף מנגנון הצמדה של שכר המינימום למדד, המחירים עדיין עולים מהר מהשכר.

בהשוואה לרבעון המקביל ב-2021, עלו המשכורות בצרפת ב-2% ברבעון השני של 2022. זאת על אף ששכר המינימום הועלה ב-7% במצטבר בשנה האחרונה. אם כי נתון זה כולל בתוכו העלאות מן הרבעון השלישי, לגביו עדיין לא פורסמו נתוני שכר.

כמו בבריטניה, גם בצרפת עליות המחירים הציתו גל שביתות, כשאיגודי העובדים דורשים עליות שכר שיתאמו את המחירים העולים. גם בצרפת, עליות המחירים הוסיפו לתחושה נמשכת של חוסר הכרה בקרב העובדים, שהתפתחה בזמן המגיפה.

בסופו של דבר,  על אף שיעור אינפלציה יחסית נמוך, השכר הריאלי בצרפת נשחק משמעותית בכ-3.6%.

בריטניה: זינוק חד במחירים

בבריטניה, עליות המחירים הציתו גל שביתות וסכסוכי עבודה בהיקף שלא נראה שנים. כשלצד תוהו ובוהו פוליטי, ארגוני העובדים דורשים העלאות שכר שימתנו את שחיקת השכר נוכח האינפלציה הגואה.

בשיאה, הגיעה האינפלציה ל-10.1%. המשכורת אמנם עולות, אך לא מספיק כדי להדביק את עליות המחירים. על פי המשרד לסטטיסטיקה לאומית, השכר הריאלי נשחק ב-2.4%.

אולם לפי ראשי איגודי העובדים המצב חמור בהרבה. הם מקפידים להשתמש במדד ה-RPI, מדד מחירים נוסף המחושב בממלכה, שנכון לספטמבר, צמח ברמה שנתית ב-15.4%. עוד אומרים ראשי האיגודים שבמהלך המגיפה הם הסכימו להקפאות שכר מתוך אחריות לאומית, כלומר שחיקת השכר נמשכת עוד מ-2020.

עובדי ונהגי רשת הרכבות, עובדי הדואר, המרצים וצוותי האוניברסיטאות, עובדי פינוי אשפה וטייסי בריטיש אירוויס הם רק חלק מהדוגמאות בגל שביתות שחוצה תעשיות ומקיף מיליוני עובדים.

גרמניה: חוזרים לפחם

בניגוד לצרפת, גרמניה תלויה לחלוטין בייבוא אנרגיה, ובאופן ספציפי אספקת הגז שלה הגיע בשיעור גבוה דרך צינור הנורדסטרים מרוסיה. מצבה של גרמניה נהיה כה גרוע ששר האנרגיה ממפלגת הירוקים נאלץ להשיב את פעילות הפקת האנרגיה מפחם. שיטת הפקה מזהמת במיוחד.

השילוב של האינפלציה הקשה ועליות הריבית שנועדו להילחם בה, הביאו את הכלכלה הגרמנית לקיפאון. העובדה  שצמיחה קטנטנה של 0.1% ברבעון השני של 2022 עברה את ציפיות האנליסטים מספרת את הסיפור בכללותו.

עם אינפלציה דוהרת וכלכלה בולמת לא מפתיע שהשכר הריאלי בגרמניה יורד. נכון ליוני, השכר הנומינלי עלה ב-2.9% והמחירים ב-7.6%, מה שאומר שהשכר הריאלי ירד ביותר מ-4%.

הולנד: תכנית ממשלתית למאבק באינפלציה

הולנד נחשבת לאחת מהכלכלות החזקות והבריאות באירופה, עם עודף מסחרי, כלומר עודף ייצוא על ייבוא, של מעל 100 מיליארד דולר. אבל היא סובלת מאחד משיעורי האינפלציה הגבוהים באיחוד האירופי. בחודש ספטמבר, שיעור האינפלציה הגיע ל-17.1% ברמה שנתית.

שיעור האינפלציה החריג הופך את הפגיעה בעובדים לקשה במיוחד. על אף העלאה בשכר המינימום, הוא ירד ב-5% בשנה האחרונה. בממוצע, הפגיעה קשה עוד יותר. השכר השעתי בהולנד עלה רק ב-3.56% בשנה האחרונה, בשקלול עליות המחירים, הוא ירד ריאלית במעל 10%.

השחיקה הדרמטית מתרחשת חרף שיעור אבטלה נמוך, 3.8%, ויציב יחסית, ומפריכה את התפיסה לפיה שיעור אבטלה נמוך מביא לעליות מחירים.

בתקציב לשנת 2023 הממשלה ההולנדית תעלה את שכר המינימום ב-10% בניסיון לסייע לעובדים הפגיעים ביותר להתמודד עם המחירים המאמירים. בנוסף, הממשלה מתכננת להגביל את מחירי האנרגיה בתכנית שעלותה מוערכת ב-23.5 מיליארד אירו, שרובם ככולם יוקדשו לפיצוי חברות האנרגיה על הפער ממחיר היעד.

ארגנטינה: התרגלו לאינפלציה

בארגנטינה אינפלציה גבוהה היא דבר שבשגרה, כולל תקופות של אינפלציה דוהרת. גם הפעם, ארגנטינה היא מהמדינות עם שיעור עלית המחירים הגבוה ביותר, שהגיע בספטמבר ל-83%.

למרות סחרור המחירים, נכון לחודש יולי השכר הריאלי ירד רק ב-1.5% ברמה שנתית. ביולי האינפלציה עמדה על 71% ועליית השכר על 68.5%. כשערך הכסף יורד בקצב כה מסחרר, עובדים פשוט לא מוכנים לעבוד ללא העלאת שכר.

אחד מהגורמים המשמעותיים לאינפלציה הדוהרת הוא התנודתיות שער החליפין של הפסו אל מול הדולר, ממנה סובלת הכלכלה הארגנטינאית מאז שנות ה-90. תנועות הון פראיות אל ומחוץ למדינה יוצרות אי-יציבות חריפה בשער החליפין, המקרינה אל האינפלציה.

אל מול זה עומד בנק מרכזי נואש עם מלאי דולרים קטן מכדי לייצב את המטבע. בנוסף על כך, תנאים שכופה קרן המטבע כחלק משורת הלוואות במסגרת תכניות חילוץ לארגנטינה מונעים יישום מחודש של פיקוח על תנועות הון, כמו שיישמו בהצלחה בעשורים האחרונים מדינות כמו סין, דרום קוריאה, וצ'ילה.

כלכלנים צופים שעד סוף השנה שיעור האינפלציה במדינה יחצה את רף שלושת הספרות, מה שלא נראה מאז שנות ה-90 במדינה. למרות זאת, הכלכלה הארגנטינאית ממשיכה את ההתאוששות שלה מההתרסקות במהלך 2020, בקצב צמיחה מאט אך בריא.

בשני הרבעונים הראשונים של 2022, צמחה הכלכלה בכאחוז בכל רבעון. אולם התחזיות הפסימיות על האינפלציה מציבות סימני שאלה על המשך הצמיחה ועל היציבות היחסית של השכר.