דו"ח חדש של מכון המחקר NEF (הקרן הכלכלית החדשה) מראה כי מדיניות הצנע שנכפתה על ידי החוקים הפיסקליים באיחוד האירופי עיכבה את שיקום הכלכלה האירופית לאחר משבר 2008. בכך, הצנע התקציבי הפך את אזרחי האיחוד האירופי לעניים בכ-2,891 אירו לשנה, בממוצע.

כותבי הדו"ח מסבירים שעם התפרצות המשבר הפיננסי העולמי ב-2008, שהחל בארצות הברית והתפשט בעיקר לאירופה, נקטו מדינות האיחוד במדיניות צנע תקציבית שהפכה את המשבר הפיננסי העולמי למשבר כלכלי מקומי באירופה.

הבסיס למדיניות זו מצוי ב'ברית הצמיחה והייצוב', מסגרת החוקים הפיסקליים של האיחוד שמגבילה גירעונות תקציביים ל-3% מהתוצר וחוב ציבורי ל-60% מהתוצר. לכן, במקום להרחיב את הוצאות המדינה, כמו שהתאוריה הכלכלית ממליצה בתקופות האטה, וכמו שביצעו שלל מדינות ברחבי העולם כמו ארה"ב וסין, האיחוד האירופי התמיד באיפוק תקציבי.

אחד מממצאי הדו"ח מעלה כי החוקים הפיסקליים כשלו בשמירה על חוב ציבורי ברמה נמוכה. הצנע התקציבי הפך את ההאטה למשבר עמוק והביא לירידה דרמטית בתוצר.

בזמן שההשקעות והצריכה במגזר הפרטי בשפל, ההוצאה הציבורית נחוצה במיוחד כדי לשמור על רמת ביקושים. הדו"ח מצביע על קורלציה חזקה בין צמצום תקציבי בתקופה שלאחר פרוץ המשבר לירידה בפעילות הכלכלית.

מכיוון שהחוב הציבורי נמדד כיחס לתוצר, צמיחה בריאה של התוצר מהווה גורם חשוב למניעת התנפחות החוב הציבורי. לכן, שמירה על פעילות כלכלית בריאה מועילה גם בהקשר של החוב הציבורי.

הדו"ח מציין שהצנע האירופי פגע גם ברמת ההשקעות במעבר לאנרגיה ירוקה ובשירותים הציבוריים. הוא מראה שההשקעה הציבורית באיחוד האירופי כמעט קפאה לאחר המשבר, אם היא הייתה ממשיכה במגמה הגדילה שקדמה ל-2008, היא הייתה גדולה היום בכ-600 מיליארד אירו לשנה. לפי הוועדה האירופית, המימון החסר למעבר של אירופה לאנרגיות ירוקות לפי היעדים שהציבה, עומד על 490 מיליארד אירו לשנה.

האירופאים מודאגים, מוציאים פחות ורוצים הרחבה תקציבית

כותבי הדו"ח השוו את מגמת הצמיחה של ההכנסה הפנויה של אזרחי האיחוד לפני המשבר ואחריו ומצאו פער של 2,891 אירו לאזרח, בממוצע. ביחס להשקעה בשירותים הציבוריים, הנקיטה בצמצום תקציבי נוכח המשבר צמצמה את ההשקעה לאזרח בכ-1,000 אירו.

אל ניתוח ההשפעה הכלכלית הצטרף בדו"ח סקר שבוחן את עמדותיהם של אזרחי האיחוד בנוגע למדיניות הצנע. יותר מ-70% מהמשיבים ציינו שהם מודאגים ממדיניות הצנע וכי הם לא מבינים את החוקים העומדים מאחוריה.

כמעט שני שליש השיבו שלצורך הוצאות מסוימות, חינוך, רווחה, בריאות ותעסוקה, יש להגמיש את החוקים כדי לאפשר את הרחבת ההוצאה. 57% ענו שיש להגדיל את ההשקעה בכדי להילחם בשינוי האקלימי.

70% מהנשאלים השיבו כי השמירה על רמות חוב נמוכה חשובה בעיניהם, אך ממצא מעניין נוסף בסקר הוא שאזרחי אירופה אינם מבינים את מסגרת החוקים הפיסקלית. רק 10% מהמשיבים ענו שהם מבינים את החוקים היטב בעוד 57% ענו שהם אינם מבינים.