דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון כ"ז בניסן תשפ"ד 05.05.24
19.9°תל אביב
  • 12.0°ירושלים
  • 19.9°תל אביב
  • 17.7°חיפה
  • 20.5°אשדוד
  • 17.3°באר שבע
  • 28.8°אילת
  • 20.9°טבריה
  • 13.4°צפת
  • 19.8°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תרבות ומורשת

המשפט הקדום ביותר שנכתב באלפבית התגלה בתל לכיש

הכתובת, כישוף נגד כינים בכנענית, התגלה במסרק עשוי שנהב | חוקרים מהאוניברסיטה העברית הצליחו לפענח את 17 האותיות העתיקות: "יהי רצון שהשנהב הזה יסלק את כיני השיער והזקן" | כתב האלפבית הומצא בסביבות 1,800 לפני הספירה והיווה תשתית לרוב השפות המודרניות בעולם

מסרק השנהב (צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות)
מסרק השנהב (צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות)
דבר
צרו קשר עם המערכת:

כישוף בכנענית נגד כינים על מסרק משנהב: המשפט הקדום ביותר שנכתב באלפבית התגלה בתל לכיש. חוקרי האוניברסיטה העברית חשפו ממצא ארכיאולוגי נדיר מהתקופה הכנענית התיכונה מדובר במשפט המלא הראשון שנמצא ונכתב באלפבית אי פעם.

האלפבית, שהומצא על ידי הכנענים בסביבות 1,800 לפני הספירה, היווה תשתית לרוב השפות המודרניות בעולם. בעבר נתגלו בארץ ישראל כתובות כנעניות של מילים ספורות בלבד, אך עד היום לא נמצאו כתובות בעלות משמעות ניכרת. במחקר חדש בהובלת פרופ' יוסי גרפינקל מהאוניברסיטה העברית, ובשיתוף חוקרים נוספים מהעברית, אוניברסיטת בן גוריון והאוניברסיטה הדוונטיסטית הדרומית שבארה"ב, נחשף מסרק שנהב קטן ששימש לסילוק כינים ועליו חריטה של משפט שלם בכנענית, הקדום ביותר שנמצא אי פעם, המבטא כישוף נגד כינים על שיער הראש והזקן. הממצאים פורסמו לאחרונה בכתב העת The Jerusalem Journal of Archaeology.

"האותיות נחקקו בצורה רדודה מאוד, ולא ניתן היה להבחין בהן" תצלום על האותיות הכנעניות בצד ימין (צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות)
"האותיות נחקקו בצורה רדודה מאוד, ולא ניתן היה להבחין בהן" תצלום על האותיות הכנעניות בצד ימין (צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות)

מסרק השנהב, שנחשף באתר החפירות הארכיאולוגי בתל לכיש, הוא בגודל של כ-3.5 סנטימטרים בסך הכל. "מבדיקת הממצא ניתן היה לראות ששיניו שבורות, אך השרידים מעידים שצד אחד כלל שיניים עבות ובצד השני היו שיניים דקות יותר", מספרת ד"ר מדלן מומצוגלו, מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית, שותפה למחקר, ומוסיפה, "כעת, רק כחמש שנים מאז הגילוי הראשוני שלו, כאשר המסרק נוקה והועבר לשימור, הצלחנו לגלות את הכתובת המוטבעת עליו, מכיוון שהאותיות נחקקו בצורה רדודה מאוד, ולא ניתן היה להבחין בהן". בנוסף לכך, החוקרים מעידים כי על גבי המסרק אף נשתמרו עקבות של כינים.

במחקר חומר הגלם, שנעשה על ידי פרופ' רבקה רבינוביץ מהאוניברסיטה העברית ופרופ' יובל גורן מאוניברסיטת בן גוריון הובהר שהמסרק נעשה על שנהב פיל. היבט זה חשוב כי בכתובת מופיעה המילה חט.

מבט אווירי של תל לכיש. בלכיש הכנענית נמצאו עד היום 10 כתובות כנעניות, יותר מכל אתר אחר בארץ (צילום:אמיל אלדג'ם)
מבט אווירי של תל לכיש. בלכיש הכנענית נמצאו עד היום 10 כתובות כנעניות, יותר מכל אתר אחר בארץ (צילום:אמיל אלדג'ם)

הכתובת הקדומה פוענחה ד"ר דניאל ווינשטוב מאוניברסיטת בן גוריון. הוא זיהה על המסרק 17 אותיות כנעניות עתיקות בצורתן, מהתקופה הראשונית מיד לאחר המצאת כתב האלפבית. מילים אילו מרכיבות את המשפט הבא בכנענית בת 3700 שנה: "יתש חט ז לקמל (כינים) שער וזקת (זקן)". משמעות הכתובת היא משפט כישוף שנועד 'לסלק' כינים משיער הראש והזקן, "יהי רצון שהשנהב הזה יסלק את כיני השיער והזקן".

לדברי פרופ' גרפינקל, "בעבר הקדום, השנהב היה חומר יקר מאוד, שיובא ממצרים, והמסרק היה חפץ יוקרתי ביותר. המסרק והכתובת מצביעים על כך שגם אנשים ממעמד חברתי גבוה סבלו מכינים".

פרופ' גרפינקל "גם אנשים ממעמד חברתי גבוה סבלו מכינים" (צילום: אוניברסיטה העברית)
פרופ' גרפינקל "גם אנשים ממעמד חברתי גבוה סבלו מכינים" (צילום: אוניברסיטה העברית)

בלכיש התקיימו בתקופה הכנענית ערי מדינה חשובות, ובתקופת מלכי יהודה לכיש הייתה העיר השנייה בחשיבותה בממלכה. האתר תל לכיש הוא גן לאומי ומתוחזק על ידי רשות הטבע והגנים. בלכיש הכנענית נמצאו עד היום 10 כתובות כנעניות, יותר מכל אתר אחר בארץ. זה היה המקום בו השתמשו ושימרו את האלפבית הקדום, שהפך מאוחר יותר לכתב רשמי של ממלכות תקופת הברזל, ובו כתבו את התנ"ך. כתב האלפבית עבר ליוונית, לטינית ולמרבית השפות בכל העולם, והוא התרומה האדירה של התרבות הכנענית לתולדות המין האנושי.

פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!