אחד מהנושאים העומדים במשא ומתן הקואליציוני הם משכורתם ומעמדם של המורים והגננות בחברה החרדית. תקצוב המוסדות החרדיים הוא בקשר ישיר עם אחוז לימודי הליבה הנלמדים במוסד החינוכי כאשר האפשרויות הן 55% תקצוב אל מול אחוז זהה של לימודי ליבה, 60% או 75%, ובקואליציה המסתמנת, נציגי המפלגות החרדיות ינסו להשוות את תקצוב המוסדות החרדיים והכלליים.
מערכת החינוך החרדית מופרדת לבנים ולבנות, והיא בעלת מבנה דומה עד חטיבת הביניים. בהמשך הבנות לומדות באולפנות, הדומות באופן הלימוד בהן לחטיבת ביניים ולתיכון, ובנים לומדים ב'ישיבה קטנה' שהוא גיל של חטיבת ביניים ולאחר מכן 'ישיבה גדולה' שהוא גיל תיכון עד נישואים או בישיבה תיכונית לגיל תיכון.
פערי שכר של 44% בין המורים בחינוך העל-יסודי
"תנאי עבודתם ושכרם של המורים והגננות החרדיות הוא נמוך יותר מעמיתיהם החילוניים והערבים", אומרת מיכל צ'רנוביצקי, חוקרת מקרן ברל כצנלסון שפרסמה מחקר בנושא בשנים האחרונות, בו נמצא פער של 44% בין שכרם של מורים חרדים בחינוך העל-יסודי לבין זה של מקביליהם בחינוך הממלכתי. פער זה מתקיים גם בבתי הספר היסודיים, בהם הוא עומד על 25%. "עם זאת, המורות והמורים המלמדים במסגרות המשלבות בגרות הם חלק מ'עוז לתמורה' ואילו המורים והגננות אינם חלק מאופק חדש", אומרת צ'רנוביצקי.
המורים והגננות החרדיות מצויים תחת ההסכמים הקיבוציים של ארגוני המורים למרות שאינם חברים בארגון, למעט 700 מורים מהזרם הממלכתי חרדי. לעובדה שאינם חלק מ'אופק חדש' יש השלכות ממשיות על המציאות. בהסכם הקיבוצי שנחתם בספטמבר האחרון גם הם מקבלים תוספת שכר, אבל עדיין שכרם יהיה נמוך בהשוואה למורים שב"אופק חדש".
"מלבד השכר הנמוך לעובדי ההוראה, כלל הגנים ובתי הספר החרדים אינם מקבלים את השינויים שנוצרו במערכת החינוך כפי ששאר מערכת החינוך קיבלה, כמו שעות פרטניות ושעות שהייה", מסבירה צ'רנוביצקי. "ההשפעה המידית היא פיחות בתקציב כך שגם בית ספר שמתוקצב ב-100% למעשה הוא מתוקצב פחות. בצורה הכי ישירה שיש גני ילדים שמסיימים ב-13:30 ולא ב-14:00 כמו ב'אופק חדש'. הווה אומר גננות לא מקבלות שכר על השעה הזאת והילדים וההורים מפסידים שעת לימודים".
בעוד שאצל מורים חילונים וערבים ההחלטה אם להיכנס ל'אופק חדש' הייתה פרטנית, עבור עובדי ההוראה בחברה החרדית, ההחלטה השפיעה כאמור על כולם. "הסיבה לכך היא שמשרד החינוך התנה את הכניסה לרפורמת 'אופק חדש' בהגברת הפיקוח בעיקר על לימודי הליבה, והרשתות הגדולות של בתי הספר היסודיים לא הסכימו. ואני שואלת מה הקשר? תמצאו דרכים אחרות להגברת הפיקוח על בתי הספר והגנים ואל תענישו את עובדי ההוראה והתלמידים".
המורים מפוטרים בכל שנה, הרשתות מקבלות את השכר המיועד לקיץ
צ'רנוביצקי אומרת שהפגיעות הנוספות בתנאי העסקתם של עובדי ההוראה החרדים לא השתנו מאז 2018, וכי רבים מהמורים בחברה החרדית לא מקבלים שכר ההולם את הוותק וההכשרה שלהם. אחת הסיבות לכך היא שבניגוד למורים בבתי הספר הממלכתיים, המורים במוסדות החרדיים מפוטרים בכל סוף שנת לימודים ומועסקים שוב בתחילת שנת הלימודים החדשה.
הסיבה לשיטה הבעייתית היא שכך העמותות מרוויחות מהמדינה שני חודשי שכר המועברים לה מהמדינה והעובדים מקבלים דמי אבטלה בחודשי הקיץ, שהם לרוב נמוכים יותר ממשכורתם. גם אם הם עובדים בחודשי הקיץ כמו מקביליהם בחינוך הממלכתי ב'בית הספר לחופש הגדול' הם לא יקבלו שכר כפול והעסקתם אינה וולונטרית כפי שמצוין בחוק. פגיעות נוספות קשורות למרכיבים בשכר כמו זכאות לימי מחלה, היעדר קרנות השלמות והימנעות מתשלום לקרן פנסיה.
