משאל עם שנערך במדינת אילינוי בארצות הברית עיגן את הזכות להצטרף לאיגוד מקצועי כזכות חוקתית. מנגד, במשאל עם שנערך בטנסי עוגנה בחוקה דווקא הזכות שלא לשלם דמי טיפול לאיגוד עובדים, גם במידה ונהנים מהסכם קיבוצי המיטיב את תנאי העבודה.

בנברסקה הוחלט במשאל העם כי שכר המינימום במדינה יעלה בהדרגה מ-9 דולרים ל-15 דולרים עד שנת 2026. המהלך זכה לתמיכת 58% מהמצביעים. שכר המינימום יעלה באופן הדרגתי, ב-1.5 דולר מדי שנה. בוושינגטון הבירה, בה נקבע בעבר שכר מינימום נפרד לעובדים המקבלים גם טיפים כגון מלצרים – הוחלט להשוות שכר מינימום זה (העומד כיום על 5.35 דולר לשעה) לשכר המינימום הכללי העומד על 16.1 דולרים לשעה – עד שנת 2027. ההצעה נתמכה על ידי למעלה מ-74% מהמצביעים, כארבע שנים לאחר שמועצת העיר דחתה תוכנית דומה.

במדינת נבאדה עומדת למשאל עם ההפרדה בין שכר המינימום לעובדים עם ובלי ביטוח בריאות. ההפרדה בין שני סוגי שכר המינימום נקבעה במשאל עם ב-2006, וכיום שכר המינימום במדינה עומד על 9.5 דולרים לשעה לעובד עם ביטוח בריאות ו-10.5 דולרים לשעה לעובד ללא ביטוח בריאות.

כבר בשנת 2019 עבר חוק הצפוי להעלות את השכר באופן הדרגתי ל-11 ו-12 דולרים בהתאמה, באופן הדרגתי עד שנת 2024, וכן לקבוע מנגנון אוטומטי לעדכון שכר המינימום בהמשך בהתאם לאינפלציה. משאל העם הנוכחי, מבקש לבטח את ההפרדה בין שני שכרי המינימום ולקבוע שכר מינימום כללי של 12 דולרים במדינה, מהלך הנתמך על ידי ארגוני העובדים במדינה. לעת עתה, לאחר ספירת כ-80% מהקולות מסתמן רוב של 54% להצעה, אולם הספירה עדיין נמשכת.

קרוב ל-59% מהמצביעים באילינוי הצביעו כאמור בתמיכה להפיכת הזכות למשא ומתן קיבוצי על שכר, שעות ותנאי עבודה, כך פורסם ברשת AP לאחר ספירת 90% מהקולות.

"בהתבסס על ספירת הקולות הנוכחית והנתונים הפנימיים של הקמפיין שלנו, ברור שהתיקון לזכויות עובדים יעבור", אמרה סמנתה מקליין, מנהלת הקמפיין לקידום התיקון. "אנו מאמינים בתוקף כי לאחר ספירת כל קול, התיקון יאושר ברוב מוחץ של מצביעי אילינוי". עובדים ממערך כיבוי האש ואיגוד האחיות במדינה מסרו לעיתון ה-Sun-Times כי התיקון החדש יעניק להם עמדה טובה יותר יותר לדרוש ההדרכה, ציוד, עומסי עבודה מציאותיים ושיפור במצבת כוח האדם.

על פי הדיווחים שהוגשו למדינה, השקיעו ארגוני העובדים במדינה בהובלת פדרציית האיגודים AFL-CIO ופדרציית העבודה של שיקגו, המייצגים כ-1.4 מיליון עובדים במדינה, למעלה מ-11 מיליון דולרים בקמפיין לקידום ההצעה. בקמפיין המתנגד לתיקון הושקעה תרומה בודדת על סך מיליון דולרים מצד ריצ'רד אויהליין, מנכ"ל חברת הספנות יוליין ותורם גדול למפלגה הרפובליקנית. בעבר עיגנו כבר מדינות אחרות, ניו-יורק, מיזורי והוואי, את הזכות להתאגדות ולניהול מו"מ קיבוצי בחוקותיהן – אולם אילינוי היא המדינה הראשונה בה התיקון מתקבל בעקבות משאל עם.

ב-27 מדינות החוק מתמקד דווקא בלאסור תשלום חודשי לאיגודים

עם זאת, ב-27 מדינות אחרות בארה"ב נחקקו לאורך השנים חוקים תחת השם המטעה 'הזכות לעבוד', המעגנים דווקא את ה'זכות' שלא להיות חברים באיגוד מקצועי ולא לשלם לו דמי חבר – גם במידה ונהנים מהסכמים קיבוציים. במדינת טנסי עוגן חוק ברוח זו כבר לפני 75 שנים, וכעת במסגרת משאל העם שנערך במדינה הוחלט בתמיכת 70% מהמצביעים לעגנו גם כחלק מחוקת המדינה – דבר שיקשה לשנות חוק זה בעתיד על ידי הרשות המחוקקת במדינה. מלבד טנסי, ישנן בארה"ב עוד תשע מדינות שגישה זו מעוגנת בחוקתן.

החוקים המכונים 'הזכות לעבוד' מחלישים את האיגודים המקצועיים בארה"ב באופן משמעותי שכן הם מחלישים את כוחם הכלכלי, ומייצרים לעובדים תמריץ שלילי לחברות בהם – שכן גם בהנחה שהושג הסכם קיבוצי במקום העבודה, יכולים העובדים לבחור להינות מפירותיו מבלי לשלם דמי חבר או דמי טיפול לאיגוד. חקיקה זו מתווספת לחקיקות נוספות שנועדו להקשות על עובדים להתארגן בארה"ב לרבות הדרישה לעריכת הצבעה במקומות העבודה על מנת להקים ועד עובדים חדש.

כתוצאה מחקיקות אלו, ארה"ב היא בין המדינות ששיעור העובדים החברים באיגודים מקצועיים בהן הוא מהנמוך בעולם המערבי ועומד על 10.3% בלבד, ושיעור העובדים המכוסים בהסכמים קיבוציים עומד על 12.1% בלבד – זאת לעומת ממוצע של 23% חברות באיגוד מקצועי ו-60% מהעובדים המכוסים בהסכמים קיבוציים ומנגנונים אחרים של משא ומתן קיבוצי במדינות האיחוד האירופי למשל.

עם זאת, בשנים האחרונות ישנה תנופת התאגדות חדשה בארצות הברית הבאה לידי ביטוי בהתארגנות וניסיונות התארגנות של עובדים בין היתר ברשתות ענק דוגמת אמזון, סטארבקס ו-וולמרט. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן אף הצהיר כי הממשל בראשותו מבקש לקדם את חיזוק האיגודים המקצועיים במדינה התורמים לדבריו ליציבותה ולצמצום מגמות של אי שוויון. הצעת חוק דמוקרטית שהוגשה בקונגרס, ואשר אושרה בבית הנבחרים האמריקני בשנה שעברה אך נתקעה בסנאט, מבקשת לבטל חוקים אלו במדינות ארה"ב הפוגעים בארגוני העובדים (תחת הכותרת 'הזכות לעבוד').