ראשי רשויות בדואיות בנגב ומרכז עדאלה דורשים להקים לשכות תעסוקה ביישובים ובערים הבדואיים בנגב, נוסף על לשכת התעסוקה היחידה שקיימת כיום ברהט.
בכנס מחאה שקיימו בתל שבע ביום חמישי הדגיש איברהים אלהוואשלה, ראש מועצת נווה מדבר, שצריך לשנות את מקורות המחיה של התושבים, אבל אין תוכנית אסטרטגית בנושא. עמר אבו רקיק, ראש מועצת תל שבע, אמר שהבעיה היסודית היא מחסור בהזדמנויות תעסוקה.
חאבס אל עטאונה, ראש מועצת חורה: "נגיע לכל משרד ממשלתי רלוונטי כדי לקדם את עניין התעסוקה ביישובים שלנו. הדיון בעתירה בשבוע הבא הוא צעד בכיוון הנכון. כל משרדי הממשלה הגיעו למסקנה שיש הזנחה מתמשכת של יותר מ-70 שנה של החברה הבדואית. הבכירים בממשלה מודים שחייבים לפעול במיידי, ואנחנו דורשים להתחיל במעשים״.
אמיר בשאראת, יועץ ועד ראשי הרשויות הערביות: "צריך לארגן מאבק ציבורי ופוליטי נגד המדיניות המפלה של הממשלה כלפי האוכלוסיה הערבית בנגב, ולבוא בדרישות שמשלימות את הדרישה להקמת לשכות התעסוקה בנגב".
נאיף אבו עראר, ראש מועצת ערערה בנגב: "אני זוכר שבשנת 2000 הייתה החלטה להקים אזור תעשייה משותף בצומת שוקת, לקיה, חורה, מיתר ובני שמעון. עד היום זה לא התבצע". הוא האשים את הביורוקרטיה הממשלתית בהכשלת הפיתוח של מקורות תעסוקה. "מצאתי בתל אביב משקיע שרצה להקים מפעל שיכול להעסיק 200 נשים שממתינות לעבודה. הבניין קם, אבל אנחנו מחכים ארבע שנים לטופס 4, והנשים ממתינות".
מרואן אבו פריח, רכז סניף עדאלה בנגב: "יותר מ-53 שנה מאז הקמת תל שבע, אין לשכת תעסוקה כלל. האבטלה פוגעת באוכלוסייה הענייה והמובטלת במדינה, ומפלה במיוחד את הנשים הבדואיות, הקשישים והאנשים עם מוגבלות. במקביל, משקיעה המדינה מיליארדים בהקמת יישובים יהודיים חדשים בנגב, תוך פגיעה חברתית וכלכלית ביישובים הקיימים והחלשת חוסנם. כל השקעה כזו באה על חשבון הבדואים שנמצאים בחצר האחורית של המדינה מזה עשרות שנים".
אבראהים אלהוואשלה, ראש המועצה האזורית נווה מדבר: "מדובר באזרחים בדואים שעוברים שינוי באורח החיים שלהם, בתהליך הסדרת ההתיישבות של היישובים שלהם. כל עוד לא ידאגו למקומות עבודה, הסיטואציה תמשיך להיות מורכבת וקצב השינוי ימשיך עם הרבה אתגרים. לכן, צריך לדאוג במקביל ליצירת מקומות עבודה. היישובים במצב התהוות והקמה, לכן עדיין האזרחים לא מקבלים הרבה שירותים. בו זמנית, לוחצים על המועצות לגבות ארנונה. אנחנו מבינים שצריך לגבות ארנונה, אבל היות שעדיין מתקשים לממש את הגבייה, מאמינים עם הזמן שהנושא יסתדר".
נציגת מרכז עדאלה שהשתתפה בדיון, עו"ד סלאם ארשייד, שהגישה את העתירה יחד עם עו"ד נארימאן שחאדה זועבי ממרכז עדאלה, אמרה אחרי הכנס: "מכלול הקשיים והחסמים שהוצגו על ידי משתתפי השולחן העגול חשפו כשל מערכתי עמוק, המעיד על התעלמות מוחלטת של הרשויות מצרכיה וממאפייניה הייחודיים של האוכלוסייה שסובלת ממשבר התעסוקה החמור במדינה. לא ניתן להתקדם לעבר מציאת פתרונות בלי שהמדינה תפעיל לשכות תעסוקה שישרתו בצורה נאותה את תושבי היישובים הבדואים, על פי אמות המידה שהיא עצמה קבעה".
בעדאלה הדגישו שהדבר מקבל משנה תוקף כשמדובר בנשים הבדואיות שמתמודדות עם חסמים חברתיים ותרבותיים רבים בדרך למיצוי זכויותיהן והשתלבותן בשוק העבודה, וכן בכל האמור לאנשים עם מוגבלות מהחברה הבדואית בנגב. בעתירה נכתב: "הפנייתן של נשים ואנשים עם מוגבלות ללשכות תעסוקה לא נגישות, במיוחד עם המגבלות בניידות שלהם, מחמירה שבעתיים את מצבם, ותורמת, בין היתר, לתת-הייצוג שלהם בשוק העבודה ולתלותם הכלכלית המוחלטת באחרים".
העותרים הוסיפו שביישובים יהודיים רבים קטנים יותר, מבוססים יותר, עם שיעורי אבטלה נמוכים יותר ונגישים יותר ללשכות תעסוקה בערים הגדולות, קיימות לשכות תעסוקה מתפקדות שמשרתות את תושביהם. לפיכך, תבעו העותרים שהמדינה תדאג להקים לשכות תעסוקה נוספות ביישובים הבדואיים בנגב, ואף תקבע קריטריונים ענייניים, ברורים ואחידים בדבר ההחלטה היכן להקים לשכות תעסוקה בעתיד.
אגף התעסוקה המליץ למשרד הכלכלה להקים 5 לשכות תעסוקה ביישובים הבדואים בנגב. המדינה השיבה שהיא עתידה להקים לשכת תעסוקה אחת לבדואים בנגב. דיון נוסף בעתירה צפוי להתקיים ביום רביעי.
