פורשי צבא הקבע שהשתלבו בשוק העבודה השתכרו בממוצע 21 אלף שקלים לחודש ב-2019, לפי סקירה שפרסמה היום (ראשון) הכלכלנית הראשית באוצר. בעשירון הנמוך עומד השכר הממוצע של אנשי הקבע המשוחררים על כ-3,500 שקלים, בעוד בעשירון העליון מגיע השכר עד 85 אלף שקלים ברוטו לחודש. מהעשירון השישי ומעלה משתכרים פורשי צבא הקבע שכר הגבוה מהשכר הממוצע במשק.

שיעור התעסוקה בקרב פורשי צבא קבע בגילי העבודה הוא 76.5%. באגף הכלכלנית לא מצאו פער גילים משמעותי בין פורשי צבא הקבע בגיל העבודה שהם מועסקים לבין אלה שאינם מועסקים. בניתוח לפי עשירוני פנסיה בלבד לא נמצאו פערים משמעותיים בשיעור פורשי צבא הקבע שהשתלבו בשוק העבודה. זאת, למעט שיעור נמוך יחסית בעשירון הנמוך ושיעור גבוה במיוחד בעשירון העליון. 64.6% מפורשי צבא הקבע בגילי העבודה הם שכירים, 10.5% הם עצמאים, 1.4% הם בעלי חברות שלא מושכים שכר מהחברה ו-23.5% אינם עובדים.

התפלגות ההכנסות מפנסיה צה"לית לפורשים (מקור: אגף הכלכלנית הראשית)

22.3% מפורשי הצבא העובדים מועסקים כשכירים במגזר הציבורי, רבים מהם במערכת הבריאות ובתעשייה הצבאית והאווירית. מקומות העבודה הציבוריים השכיחים ביותר שקולטים אנשי צבא קבע לשעבר הם התעשייה האווירית, עיריית תל אביב-יפו (כולל בית החולים איכילוב) ומשרד החינוך. נוסף על כך, נמצאה שכיחות יחסית גבוהה גם בקרב עובדי העיריות. רמות השכר של אנשי קבע לשעבר שעובדים במגזר הציבורי גבוהות משמעותית מאלו שנקלטו במגזר הפרטי, וכן מרמות השכר הממוצעות בקרב יתר העובדים באותם מקומות עבודה.

ככל שעולים לעשירוני הכנסה גבוהים יותר, הולך ויורד משקל רכיב הפנסיה הצה"לית בסך ההכנסה של פורשי צבא הקבע. בעשירון העליון של הכנסות משכר ופנסיה גם יחד, שבו הפנסיה הממוצעת עומדת על 23 אלף שקלים, רמה גבוהה ב-57% מהפנסיה הצה"לית הממוצעת, פנסיה זו היא כ-21.3% בלבד מסך ההכנסה של פורשי צבא הקבע.

הכנסתם הממוצעת של פורשים אלו משכר ופנסיה גם יחד מגיעה ל-108 אלף שקלים ברוטו לחודש.  מהעשירון השביעי (שבו עומדת ההכנסה החודשית משכר ופנסיה על 34 אלף שקלים) ומעלה, הפנסיה היא פחות ממחצית מסך ההכנסה משכר ופנסיה של פורשי צבא הקבע המועסקים. לעומת זאת, בחמשת העשירונים הנמוכים, שבהם נעה ההכנסה משכר ופנסיה בין 11.4 ל-24.5 אלף שקלים, הפנסיה היא 55%-70% מסך ההכנסה של פורשי צבא הקבע.

שווי הקצבה הממוצעת לתוחלת חיים של הפנסיה התקציבית של קציני צה"ל (ללא שווי פנסיית הגישור) עומדת על 7.8 מיליון שקלים, כשבקרב הנגדים שווי זה עומד על 1.6 מיליון שקלים, לפי דו"ח הממונה על השכר במשרד האוצר. סכומים אלו גבוהים ב-437% וב-304% בהתאמה, בהשוואה לממוצע בקרב כלל עובדי שירות המדינה. בקרב קציני צה"ל עומד גיל הפרישה הממוצע על 45 שנים, ואצל נגדים על קצת פחות מ-50 שנים. לעומת זאת, בכלל שירות המדינה עומד ממוצע גיל הפרישה על כ-64 שנים.

"ככל שהפנסיות הגבוהות יותר של פורשי צבא הקבע, ביחס לפנסיות של כלל פורשי שירות המדינה, נועדו לפצות על סיכויי השתלבות נמוכים בשוק העבודה עם תום שירות הקבע, הממצאים בעבודה זו מלמדים שדווקא הפנסיות הגבוהות משולמות למי שנהנים מרמות שכר גבוהות משמעותית מהממוצע במשק", נכתב במסקנות אגף הכלכלנית הראשית באוצר.

האגף הוסיף ששיעור גבוה של כמעט רבע מפורשי צבא הקבע שנקלטו בשוק העבודה מועסקים במגזר הציבורי, עם שכר ממוצע של 30 אלף שקלים ברוטו לחודש. קצבת הפנסיה שלהם לא נפגעת, מאחר שבוטל 'מנגנון קופה ציבורית', שקבע הפחתה בגובה הקצבה עבור גמלאים שהשתלבו בשירות המדינה ושכרם היה מעל רף מסוים שנקבע בחוק.