מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש, אמר היום (רביעי) שתקופת ממשלת המעבר והיעדר תקציב המדינה פוגעת בתהליכי העבודה של המשרד. "התקופה הזאת של אי וודאות ממועד פיזור הכנסת עד מינוי הממשלה לאחר מכן, היא תקופה בעייתית בה נעצרים דברים. קשה מאוד להשיג תקציבים לדברים שרוצים לקדם, יש הרבה דברים שאסורים לעשות בתקופה כזאת. יש הקפאה בהרבה דברים שעושים."

אש, שדיבר בכנס רפואת ילדים, אמר ש"אנחנו מאוד מחכים לסיום התקופה הזאת ולהרכבת הממשלה ומקווים שתכהן במשך הזמן שהוקצב לה, כדי שתהיה רציפות ונוכל להוציא לפועל הרבה דברים".

אש מתייחס בין היתר להמלצות ועדה לצמצום אי השוויון במערכת הבריאות בראשות פרופ' נדב דוידוביץ', שכללו צעדים לביצוע מיידי שדורשים תקצוב כבר בתקציב 2023. בין הצעדים: הקמת מחלקת בריאות בכל רשות מקומית ובאשכולות האזוריים, יצירת תכנית לאומית למיצוי זכויות בריאות ועוד.

בכנס שהתקיים השבוע הביעו אש ובעלי תפקידים נוספים במערכת תסכול מכך שיישום ההמלצות יידחה, מכיוון שתקציב 2023 יאושר לכל המוקדם באפריל-מאי. עד אז, הממשלה תפעל בתקציב המשכי שבו בכל חודש יוכלו משרדי הממשלה להוציא 1 חלקי 12 מתקציב המשרד בשנה הקודמת, ויידרשו לאישור החשב הכללי במשרד האוצר על כל הוצאה שתחרוג מכך.

תהליך נוסף שנדחה בעקבות הכניסה לממשלת מעבר הוא המהלך של משרד הבריאות לקיצור תורנויות הרופאים המתמחים. המתווה שקבעה שרת הכלכלה ברביבאי נכנס לתוקף באפריל, אך לא יושם עקב מחלוקות בין משרדי הבריאות והכלכלה למשרד האוצר. משרד הבריאות יצר מתווה מעודכן, שהיה אמור להיכנס לתוקף בנובמבר, אך עקב הבחירות הורתה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לדחות את כניסתו לתוקף בכמעט שנה, לספטמבר 2023, כדי לאפשר לממשלה שתיבחר להיערך אליו.

אש הייחס למחלת הקורונה, שמהווה אתגר למערכת הבריאות בחורף הקרוב לצד נגיפי השפעת. "המחלה בוודאי כאן, המגפה בוודאי לא בשיאה, התמודדנו עם מורכבות גדולה לאורך הדרך ועדיין יש בימים האחרונים כ-1,500 מאומתים ליום כאשר ברור שהמחלה הרבה יותר מפושטת. ההדבקה נמצאת בעליה ואנחנו בפתיחת החורף. אבל למדנו לחיות עם זה, האומיקרון והחיסונים עשו שינוי משמעותי, ואנחנו בשלב שמתמודדים עם התחלואה הזאת. נערכנו לשפעת, לקורונה ולנגיף RSV. צפויים חודשים לא פשוטים של עומסים במרפאות הקהילה, אבל אני מקווה שנעבור את החורף בשלום."

אש הוסיף ש"יש חשיבות בהתחסנות לשפעת, מצב ההתחסנות לא מדהים. התחסנו מעל מיליון איש, אבל היינו רוצים יותר, וזה נכון גם לגבי ילדים."

על השפעות הקורונה אמר: "יש פערי בריאות ופערים אחרים שנוצרו. השקעה בתהליכי בריאות ובדיקות סקר נפגעה, יש פערים שצריך להשלים. ויש דברים אחרים שצצו, ביניהם מצוקות בריאות הנפש בקרב בני נוער. הירידה בחיסוני השגרה מאוד מדאיגה אותנו. התחסנות השגרה היא הכלי היחידה שבידנו להגן מפני מחלת הפוליו". ראשת חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס, אמרה ש-100 אלף ילדים בישראל לא מחוסנים לנגיף הפוליו.