מיצוי הקיבולת במאגרי הגז והביקוש ליצוא דוחפים את מחירי הגז בישראל כלפי מעלה – כך קובעת ועדת המחירים במשרד האוצר שמפקחת על מתווה הגז. לפי הוועדה, כניסת מאגר לוויתן לשוק הורידה מחירים באופן זמני, אך עליית מחירי החשמל וירידה בתחרות בשוק המקומי תורמים לעליית מחירי הגז. המשמעות היא שלמרות פעילותם של שלושה מאגרי גז, אין תחרות משוכללת בשוק הגז בישראל.
ועדת המחירים פרסמה השבוע, סיכום דיון מינואר 2022 בנושא פיקוח על מחירי הגז. הוועדה, בראשות יובל טלר חסון ממשרד האוצר ונציגים נוספים ממשרדי הגז והאנרגיה, התכנסה לדון בשוק הגז המקומי, לאחר תום "תקופת המעבר" במתווה הגז הממשלתי משנת 2015, שייצר מנגנון הדומה לפיקוח מחירים בשוק המקומי ליצרני חשמל פרטיים.
לפי נתוני רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה, כניסת מאגר לוויתן לשוק בשנת 2020 הורידה את מחירי הגז ב11.9% ליצרנים פרטיים. הירידה הגבוהה ביותר נרשמה בתעשייה, מ-5.1 דולר ליחידת חום עד לקרוב ל-4 דולר בלבד.
לפי נתוני רשות הגז, בין ינואר 2021 לאוקטובר 2021, 37% מתפוקת הגז בישראל הלכה ליצוא, 26% מהגז נמכר ליצרני חשמל פרטיים, 23% נמכר לחברת החשמל, 9% נמכר ליצרני קו גנרציה (תעשייה + חשמל), 5% נמכר לתעשייה ו1% למשווקי גז ללקוחות קטנים. באותה תקופה, מאגר תמר סיפק 61% מהגז לשוק המקומי, לעומת 39% ממאגר לוויתן. בתחום היצוא, מאגר לוויתן סיפק 86%, ואילו מאגר תמר רק 14%.
הוועדה לא המליצה על פיקוח מחירים בשוק המקומי
מאז ועד היום גבר הביקוש לגז ישראלי ע"י מצרים וירדן, כדרך לייצא אותו לאחר מכן לאירופה, במחירים גבוהים בהרבה. במצב זה אין לחברות הגז אינטרס להתחרות על מחיר נמוך בשוק המקומי, כשכל כושר ההולכה של הגז ליצוא, דרך צנרת EMG למצרים ודרך הצינור לירדן, מנוצל בעדיפות ראשונה.
לפי הוועדה, "קיים חשש שבטווח הזמן הקצר תיפסק ירידת המחירים במשק ואף שהמגמה תתהפך ומחירי גז טבעי יעלו". מדובר בדיון מתחילת השנה, שרק התפרסם לאחרונה. כיום ידוע שחשש זה התממש, באמצעות הצמדה למחיר ייצור החשמל או הצמדה למחיר הנפט, שעלו שניהם במהלך השנה.
הוועדה מציינת מגמה של ירידה בלחץ התחרותי מכמה גורמים: סיום תקופת המעבר של מתווה הגז וביטול מחיר התקרה לגז, הגידול בביקוש לגז מלקוחות מחו"ל, והתקרבות למיצוי כושר האספקה של גז ממאגרי הגז כיום. מאגר כריש שחובר לאחרונה, החל לפעול על בסיס חוזים שנחתמו לפני זמן רב, וגם הוא מוגבל בקיבולת הפנויה שלו.
לטענת הוועדה, חיבור לוויתן וכריש לרשת הגז הישראלית חיוניים מאוד לביטחון האנרגטי, אך אינם מספיקים ליצירת תחרות ושוק הגז נמצא כיום במצב של אוליגופול של שברון, ניו מד אנרג'י (בשליטה עקיפה של יצחק תשובה) ואנרג'יאן.
אף על פי כן, הוועדה לא המליצה על הנהגת פיקוח מחירים בשוק המקומי, כחלופה למנגנון תקרת המחיר ליצרנים פרטיים שפעל עד שנת 2022 , אלא רק על המשך מעקב על רמות המחירים בשוק. הוועדה אמורה להתכנס שוב במחצית הראשונה של שנת 2023, ולבחון גם את רווחיות ספקי הגז.
בגלל ההצמדה: עלייה במחיר הנפט והפחם מעלה את מחיר הגז
31% מאספקת הגז בשוק המקומי צמודה לעלות ייצור החשמל של חברת החשמל, 44% מהגז נמכר במחיר קבוע, 18% נמכר לפי מדרגות צריכה ו-7% לפי הצמד אחרת. עליית מחירי הנפט ומחיר החשמל, גרמו להתייקרות מחירי הגז בשוק המקומי, בהתאם להצמדות. כך יוצא שעליית מחיר הנפט בעולם, כמו גם הזינוק במחירי הפחם, מגדילים את רווחי חברות הגז, ללא כל שינוי מהותי במבנה ההוצאות שלהן.
עוד נמצא כי משווקי הגז הטבעי לצרכנים קטנים, משווקים גז בהפרש ממוצע של 20% בין מחיר הרכישה למחיר המכירה. שוק זה נשלט ע"י שלושה משווקים גדולים, המחזיקים ב89% מהשוק, ו5 נוספים, המחזיקים 11% מהשוק בלבד.
רק 4% מהגז בשוק המקומי נמכר הסכמי SPOT, זמניים, ו96% מהגז נמכר הסכמים ארוכי טווח. מבנה שוק זה, הוא אחד הגורמים ליציבות יחסית של מחירי הגז בישראל. בהשוואה, באירופה שוק ה SPOT הוא השוק העיקרי. בשיטה זו יש הפחתה במחיר כשהשוק תקין, אך בתנאי מחסור בגז מאז החלה הפלישה של רוסיה לאוקראינה, מחירי הגז קפצו במאות אחוזים, ללא חזרה לשיווי המשקל שקדם למלחמה.
