בארגונים המפעילים את מעונות היום המפוקחים לגיל הרך מאוכזבים ממהלך העברת הארגונים לאחריות משרד החינוך, ורואים בו כישלון, לאחר שלא סיפק פתרון לבעיות הכלכליות שהמעונות מתמודדים איתם. התסכול הזה הוא מה שעומד מאחורי דרישת מפלגת יהדות התורה במשא ומתן הקואליציוני להוציא את מעונות היום מאחריות משרד החינוך ולהחזיר אותם לאחריות זרוע העבודה במשרד הכלכלה, כפי שהיה עד ינואר השנה.

יו"ר יהדות התורה, הרב יצחק גולדקנופף, לאחר מפגש עם נשיא המדינה בהתייעצויות לאחר בחירות 2022 (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

המשמעות היא שהדרישה שהציג יו"ר יהדות התורה, הרב יצחק גולדקנופף, לבטל את העברת המעונות למשרד החינוך מבוססת על תסכול מהשטח של הארגונים המפעילים את המעונות, לאו דווקא החרדיים שבהם. עם זאת, בארגונים ישנן עמדות שונות לגבי הפתרון הרצוי.

"יש כאוס שלם"

בפורום הארגונים המפעילים את המעונות המפוקחים אמרו ל'דבר' שהם לא מעוניינים בהחזרת המעונות ממשרד למשרד, אלא בהקמת גוף מתכלל לנושא החינוך לגיל הרך. "הפורום דורש הקמת רשות לאומית לגיל הרך כי המעבר למשרד החינוך נכשל", נמסר מהפורום, "כרגע תקצוב במשרד הכלכלה, שכר הלימוד בועדת המחירים באוצר, הפיקוח והפדגוגיה במשרד החינוך, יש כאוס שלם. אנחנו רואים את המעבר למשרד החינוך בשלב זה ככישלון. רוצים רשות עצמאית שתתכלל הכול".

פורום הארגונים המפעילים את מעונות היום המפוקחים כולל את נעמת, ויצו, אמונה, נאות מרגלית, נשי חירות ועוד שורה של ארגונים. בראשו עומד ליאור גבאי, מנכ"ל רשת נאות מרגלית שהיא רשת חרדית. בפנייה ליו"ר יהדות התורה, הרב יצחק גולדקנופף, לקבלת פרטים על הרקע לדרישתו בנושא המעונות, אנשי צוותו הפנו אותנו אל גבאי. אך מבדיקת דבר עולה שגם ארגונים נוספים המפעילים מעונות יום מתוסכלים מכך שהמעבר למשרד החינוך לא כלל מענה למשבר איתו הם מתמודדים בשנים האחרונות.

הדרישה להעביר את האחריות על מעונות היום למשרד החינוך הועלתה כבר מזה שנים ארוכות, בנימוק שהמעונות הם 'נטע זר' בזרוע העבודה של משרד הכלכלה שליבת תפקידה הם הסדרה ופיקוח של שוק העבודה, לעומת האפשרות ליצור רצף חינוכי מגיל לידה ועד אוניברסיטה באחריות משרד החינוך.

חיזקו את המטה והפיקוח, לא הגדילו תקינה ותקציבים

בינואר האחרון אישרה ממשלת בנט-לפיד את ההעברה למשרד החינוך, והיא לוותה במספר מהלכים מיידיים של חיזוק המטה והפיקוח על פעילות המעונות: בהם הגדלת מספר המפקחים על המעונות, כולל פיקוח פדגוגי, תכניות הכשרה והשתלמויות למטפלות, ומינוי מנהלי חינוך לגיל הרך ברשויות המקומיות. לצד זאת התחייבה שרת החינוך יפעת שאשא ביטון להגדיל את תקינת המטפלות במעונות, כלומר שמספר הילדים על כל מטפלת יקטן.

שר האוצר אביגדור ליברמן (מימין) שרת החינוך יפעת שאשא ביטון ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי בהצגת הרפורמה בחינוך בגיל הרך (צילום: עודד קרני/לעמ)

במעונות היום המפוקחים מטופלים כ-120 אלף תינוקות ופעוטות, שהם כרבע מהילדים בגילי לידה עד שלוש בישראל. הבעיה הקריטית ביותר שאיתה הם מתמודדים היא התקצוב שלהם. המחיר שמותר למעונות לגבות מההורים נקבע על ידי הממשלה, באמצעות ועדה משותפת למשרדי האוצר והכלכלה (והחל מינואר האחרון גם משרד החינוך). כבר יותר משנה שבארגונים זועקים על כך שנוסחת המחיר לא עודכנה מזה עשור, מה שמונע מהם להעלות את שכר המטפלות ויוצר משבר כוח אדם חמור, ומקשה על עמידה בהוצאות השוטפות.

בעקבות מאבק שהובילו הארגונים באוקטובר שעבר, וכלל גם שביתה, סוכם שוועדת המחירים תכונס מחדש ותבחן את העלאת המחיר. בפועל הוועדה כונסה והמליצה על העלאת המחיר, אך המלצותיה לא אושרו עד היום. הסיבה היא שבארגונים, וגם במשרד החינוך, דרשו שהעלאת המחיר לא תושת על ההורים, אלא שהממשלה תכניס את היד לכיס ותסבסד אותו, כחלק מהסבסודים שכבר קיימים כיום למעונות המפוקחים בסך כמיליארד שקלים, וניתנים לפי קריטריוני זכאות שמתעדפים הורים עובדים בשכר נמוך ונתמכי רווחה.

האחריות על הסבסודים נמצאת במשרדי הכלכלה והאוצר, ועד כה הדרישה לא התקבלה, כך שבפועל משבר כוח האדם נמשך והארגונים מתקשים לשרוד כלכלית. בחודש שעבר הם עתרו לבג"ץ בדרישה ליישם את העלאת המחירים.

גם ההבטחה להגדיל את תקינת המטפלות לא יושמה. כדי להגדיל את התקינה נדרשת העלאה נוספת של מחיר המעונות והיא אף נבחנה על ידי ועדת המחירים, אך עקב המחלוקת בנושא הסבסודים היא לא יצאה לפועל. בכל מקרה, ללא הגדלת שכר משמעותית, המעונות מתקשים לאייש גם את התקינה הקיימת.

ההישג המשמעותי בעקבות הרפורמה הוא כאמור חיזוק מערך הפיקוח על מעונות היום, בעקבות שורה של מקרי התעללות בפעוטות בשנים האחרונות. ארגונים שנאבקים בתופעת ההתעללות הביעו חשש שהוצאת המעונות ממשרד החינוך תחליש הפיקוח עליהם. עם זאת, התשתית החוקית לפיקוח אינה קשורה לאחריות משרד החינוך. החוק המחייב התקנת מצלמות במעונות, וההגדרות של תנאי סף מינימליים למעון החלו עוד לפני המעבר למשרד החינוך. הם מתקיימים מכוח חוקים שחוקקה הכנסת, כך שמבחינה פורמלית, הממשלה מחויבת ליישם אותם בכל מקרה.

גם המעונות הפרטיים במצוקה

לצד הארגונים המפוקחים נמצאים גם מעונות היום הפרטיים, שגם הם נמצאים במצוקה שהחריפה מאז הקורונה. שורה של חוקים חדשים שמאפשרים להעמיק את הפיקוח על המעונות, בהם חובת התקנת מצלמות, נקבעו כך שבעלי המעונות נאלצים לשאת ברוב ההוצאות. זאת לצד הנזקים הכלכליים מהסגרים הארוכים. יו"ר ארגון המעונות הפרטיים אמר בקיץ בשיחה עם דבר שמעונות רבים נמצאים בסכנת סגירה עקב חוסר כדאיות כלכלית להפעיל אותם.

שינוי המשרד לא מבטיח פתרון לבעיות

בכל מקרה, לכלל הגורמים ברור העברת האחריות בין משרד למשרד היא לא מה שפתר או יפתור את בעיות העומק של מערכת החינוך לגיל הרך בישראל. נדרש קשב לצרכים בשטח, כדי למנוע מהמעונות לקרוס, וזה בדיוק מה שלא קרה בשנה האחרונה שבה היו המעונות באחריות משרד החינוך. כמובן שיש לכך גם קשר לממשלת המעבר, אך גם לפני הכרזת הבחירות לא נראתה נמרצות יתר מצד הממשלה לטיפול בנושא.

זה גם הזמן להזכיר לראש הממשלה המיועד נתניהו יישם את הבטחת הבחירות שלו לחינוך חינם מגיל לידה בישראל. היישום שלה, בעלות מיליארדי שקלים, חשוב הרבה יותר מאשר שם המשרד הממשלתי שיהיה אחראי על כך.