הדבר הראשון שעשיתי כשהגעתי לשטוקהולם היה ללכת לרחוב סוואווגן במרכז שטוקהולם. בדקות ההליכה הספורות מהתחנה המרכזית למקום, פטפטנו אני וחברי דיויד, תושב העיר זה שנים מספר, בדבר התיאוריות השונות לגבי הרצח שארע שם לפני שלושים שנה. פתאום נעצרנו, סתם ככה באמצע הרחוב הסואן ודיויד הפנה את מבטי מטה.

במקום בו אירע הדבר, על המדרכה עצמה, תחת רגליי, מרוצפת לוחית נחושת קטנה עם הכיתוב – במקום זה נרצח, ראש ממשלת שוודיה, אולוף פלמה, 28.02.1986.

לפני שלושים שנה, ב-28.2.86 יום שישי, יצא ראש ממשלת שוודיה אולוף פלמה ממשרדו אל עבר ביתו. בהגיעו שחרר את מאבטחיו הביתה. ליזבת' אשתו הציעה שיצאו לראות סרט עם בנם וחברתו. פלמה הסכים ויחד הם תפסו רכבת תחתית לגרנד סינמה.

בשעה אחת עשרה וחצי בליל יום שישי, כשהיו בדרכם חזרה הביתה מהסרט בדרכם לתחנת הרכבת התחתית, הגיח אדם מן החשכה וירה כדור אחד בליזבת' שסרט אותה בזרועה וכדור שני בעמוד השידרה של פלמה. עד ליום זה לא ידוע מי היה רוצחו ומה היו מניעיו.

פלמה כיהן כראש ממשלת שוודיה משנת 1969 עד 1976 ובהמשך נבחר לשתי קדנציות נוספות ב-1982 וב-1985. הוא עמד בראש מפלגת הסוציאל דמוקרטים לאחר מותו של טגה ארלנדר ב-1969 והפסדו בבחירות 1976 סיים תקופה של 40 שנים בהן הנהיגה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית את שוודיה.

במהלך 40 שנים אלו נבנתה בשוודיה מדינת רווחה לתפארת, המבוססת על מודל של תעסוקה מלאה, תרבות של הסכמה ופשרה בין התעשייה לעובדים ורעיון של היות המדינה השוודית "בית לעם".

פלמה עצמו נתפס כדמות שנויה במחלוקת במפלגה. בהגיעו ממשפחה ממעמד בינוני- גבוה הוא לא היה מנהיג הפועלים הטיפוסי, ואכן רק לאחר שטייל בדרום ארה"ב לאחר לימודיו, החל להתקרב למשנה סוציאליסטית.

"אני סוציאליסט דמוקרטי גאה. בחרתי בדרך זו כאשר נסעתי להודו וראיתי את העוני הנורא מעורבב בתוך כיסים של עושר עצום, בעת שנסעתי לארצות הברית וראיתי במובנים מסוימים עוני עוד יותר משפיל, כאשר, כאיש צעיר, נפגשתי עין בעין עם שעבוד קומוניסטי ועם הדיכוי והרדיפה הבלתי אנושיים במדינות הקומוניסטיות. וכשביקרתי במחנות ריכוז נאציים וראיתי ברשימות המוות את שמותיהם של סוציאל-דמוקרטים ו-מנהיגי איגודים מקצועיים".

פלמה בדיבייט טלוויזיוני לקראת בחירות 1982

הנאום המלא עם כתוביות  לאנגלית:

שנות כהונתו האחרונות היו סוערות הן מבחינת מדיניות הפנים והן מבחינת מדיניות החוץ. שוודיה הייתה שרויה במשבר כלכלי והפתרונות של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית נתפסו כ"על סף הקומוניסטיות" על ידי גורמי תעשייה ומפלגות הימין. בו בעת, שוודיה ופלמה במיוחד נודעו בזכות מדיניות חוץ ביקורתית, מתערבת וחוצת מחנות. זכור במיוחד נאומו של פלמה ב-1972 כנגד הפצצות ארה"ב בוויאטנם, נאום בו השווה בין הפצצות אלו לבין זוועות היסטוריות אחרות וביניהן טרבלינקה. לאחר נאומו קראה ארה"ב לשגרירה לעזוב את שוודיה.

"זוועות רבות כאלו הונצחו בהיסטוריה של העת האחרונה. לעתים קרובות הם מזוהים בשם – גרניקה, הכפר אורדור, באבי יאר, קאטין, לידיצה, שרפוויל, טרבלינקה. האלימות ניצחה. אבל בדברי הימים הבאים גינו את העבריינים. עתה שם חדש יתווסף לרשימה – האנוי חג המולד 1972".

אולוף פלמה 1972   

הנאום המלא עם כתוביות באנגלית:

ב-30 השנים האחרונות נחקרו עשרות כיווני חקירה ותועדו יותר מ-100 חשודים ברציחתו.

אחד מכיווני החקירה הראשונים היו "הכיוון הכורדי". נטען שאיראן הורתה ב-1985 למחתרת הכורדית (PKK) לרצוח את פלמה מכיוון שסירב למכור לאירנים מערכת הגנת טילים שוודית והתבטא בפומבי כנגד משטרו של ח'ומייני. בנוסף לכך פלמה היה מרכזי בהכנסת ה-PKK לרשימת ארגוני הטרור. עוד ב-2001 יצאה משלחת שוודית לכלא לראיין את מנהיג המחתרת עבדוללה אג'לאן בנוגע לאפשרות שתא נפרד בראשות אשתו לשעבר הוציא לפועל את הרצח.

כיוון נוסף שנחקר היה ה"כיוון הדרום אפריקאי". פלמה היה בין המבקרים הגדולים והחריפים ביותר של משטר האפרטהייד. הוא נודע בקשרים קרובים עם מנהיג מפלגת ה-ANC אוליבר טמבו. נאומו האחרון, שבוע לפני הירצחו, התמקד בצורך בהרחבת הפעילות של אומות העולם לסיום משטר האפרטהייד.

"מכאן האמת המרה שהאפרטהייד בדרום אפריקה אינו עובר תהליך רפורמה כמו שהמשטר מנסה לטעון במסעות הפרסום שלו. משטר אפרטהייד לא ניתן לתקן – אלא רק לבטלו לאלתר. "

אולוף פלמה בפני הפרלמנט השוודי תחת הכותרת "אם העולם יחליט לחסל את האפרטהייד, האפרטהייד יסתיים באחת". 21.2.86 

החשד למעורבותה של דרום אפריקה ברצח עלה ביתר שאת בשנת 1996 כאשר יוג'ין דה קוק, שוטר בכיר בתקופת האפרטהייד, העיד בפני בית משפט בפרטוריה, דרום אפריקה וציין בשמו של קרייג ויליאמסון, שוטר לשעבר ומרגל דרום אפריקאי כמצבע הרצח. לאחר מכן העיד הממונה על ויליאמסון, יוהנס קודזי, כי מבצע הרצח הינו אנתוני וייט, אדם נוסף בעל קשרים ידועים לשירות החשאי הדרום אפריקאי. המניע המרכזי שצויין היה ששוודיה העבירה כספים רבים ל-ANC בדרכים חשאיות דרך ברית המועצות. כיוון זה נחלש אף הוא, אך לא לפני שגם לדרום אפריקה הגיעו חוקרים שוודים לחקור אותו בשלהי 1996.

כאמור, שנות השמונים התאפיינו במשבר כלכלי חמור ובמתח שיא בתולדות הפוליטיקה השוודית. פלמה החזיק בתפיסה איתנה בדבר חשיבות המאבק באבטלה ושימור המודל של תעסוקה מלאה. בנאום מ-1983 באוניברסיטת הרווארד בנושא "תעסוקה ומדיניות רווחתית" אמר:

"אני מאמין כי אבטלה המונית בסופו של דבר תהווה איום על סוג הדמוקרטיה הפתוחה שבה אנחנו דוגלים. דמוקרטיה אמיתית לא תשרוד בטווח הארוך במדינות בעלות רמות גבוהות של אבטלה. האבטלה פוגעת במרקם החברתי עליה דמוקרטיה צריכה להיבנות."

בניסיון להתמודד עם הצורך בשחיקת שכרם של השכירים במשק השוודי ועל מנת למנוע פיטורים נרחבים, הובילה הממשלה חקיקה של חוק הנקרא "קרנות השקעה של מרוויחי המשכורת". חוק זה יצר קרנות בשליטת איגודי העובדים, אליהן ייכנסו כספים ממשכורתם של כלל מרוויחי השכר במשק, אך יותר חשוב מכך, החוק גם קבע שלכל חבר וחברה במשק השוודי יהיה סף עליון של רווחים ושכל מה שמעל סף זה ייכנס גם הוא לקרן זו. הכספים מקרנות אלו יושקעו במשק השוודי בחזרה בניסיון להבטיח המשך צמיחה ואת חיסול האיום בפיטורים ואבטלה.

חוק זה לתפישתם של התעשיינים השוודים, מפלגות הימין ובעלי המעמדות הגבוהים, הפר את הסטטוס קוו בין היוזמה הפרטית לבין מדינת רווחה לכלל האוכלוסייה, אותו "בית לעם" השוודי.

אי ההסכמה ואף השנאה לפלמה הייתה כל כך עמוקה עד שבתקופה זו נטבע מושג הנקרא "שנאת פלמה", שתיאר שנאה עזה במיוחד.

אנה, מחנכת בבית ספר תיכון בשטוקהולם, סיפרה לי שכילדה לא ידעה איך פלמה נראה משום שסבה שכל כך שנא אותו, היה מכבה את הטלוויזיה בכל פעם שפניו הופיעו על המרקע.

האדם היחיד שהורשע אי פעם ברצח אולוף פלמה היה שוודי בשם כריסטר פטרסון. פטרסון היה עבריין ואלכוהליסט שזוהה במסדר זיהוי על ידי ליזבת', אשתו של פלמה. הוא הורשע ב-1988 אך לאחר שנה זוכה מכיוון שהתביעה התקשתה להציג מניע לרצח ולא מצאה את כלי הנשק. בנוסף, החשיפה בדבר האופן הרשלני בו טיפלה המשטרה במסדר הזיהוי של פטרסון, הובילה אף היא לביטול ההאשמות נגדו.

כאמור, לפני כחודש ביקרתי בשטוקהולם. ניסיתי להבין את השלכות הרצח של פלמה על החברה השוודית, את האופן שבו זוכרים ומציינים את שארע, את הלקחים שהופקו והאם האירוע נתפס עד היום כאירוע מכונן בתולדות המדינה.

בשוודיה אין יום זיכרון ממלכתי לזכרו של האיש ובבתי הספר לא מלמדים אודותיו. את אירועי האחד במאי המסורתיים בשטוקהולם מתחילים בהנחת זרים בקברו הנמצא בכנסיית אדולף פרדריק.

עד היום לכל אחד ישנה התאוריה שלו בדבר הרצח. בשבוע שלי בשטוקהולם סיפרה לי אנה שכשהייתה בחטיבת הביניים ב-1987 הכינה עבודה לבית הספר בדבר "הכיוון הכורדי". אדם אחר טען בתוקף שזה בוודאי היה פטרסון שביצע את הרצח ושאולי טעה בזיהוי ובכלל לא תכנן לרצוח את פלמה. אדם שלישי סיפר לי בהחלטיות שהמוסד הישראלי אחראי לרצח פלמה בעקבות מעורבותו בסכסוך הישראלי פלסטיני וחיזוק מקומו של ערפאת.

כיום מלבד שוודיה, הנציחו את פלמה 26 מדינות שונות שהעניקו את שמו לרחובות, בתי ספר, פארקים, מכללות ועוד.

בלכתו השאיר אחריו נאומים רבים המלמדים על מורשת סוציאל-דמוקרטית ענפה בתחומים של כלכלה, דמוקרטיה, יחסי חוץ, שיוויון מגדרי והמאבק לפירוק העולם מנשק גרעיני.