ארבע בתים שונים, עבר יוסי כהן, מאז פונה מביתו בגבעת עמל לפני שנה. "התגוררתי אצל משפחה וחברים. עד שאדם מגיע למצב הזה, הוא לא מבין מה זה לאבד בית", אמר כהן, באירוע לציון שנה לפינוי.

למרות ההבטחות, ההצהרות והלחץ הציבורי, משפחות המפונים עדיין לא קיבלו את הפיצוי שמגיע להן, ורבות מהן חיות מהיד לפה, כשכל חטאן היה להיענות לבקשת המדינה להתיישב בשטח חולי, טרום המדינה. "באנו לפה ב-47, לפני קום המדינה", אמר כהן. "לאורך השנים נאבקנו לקנות את השטח בכסף מלא. המדינה עבדה עלינו, נאבקה בנו, פעלה לייאש אותנו. מנעה מאתנו שירותים, עד היום מתעללת בנו".

יוסי כהן: "המדינה עבדה עלינו, נאבקה בנו, פעלה לייאש אותנו" (צילום: יהל פרג')

"אמא שלי הגיע לפה ב-48. אלמנה עם חמישה ילדים", שיתפה תושבת השכונה, לבנה רצבי, את עשרות חניכי הנוער העובד והלומד, הפעילות של 'שוברות קירות' וחברי 'דרור ישראל', שהשתתפו באירוע. "75 שנה עברנו פה את כל הקשיים והסבל, היו לנו פה חיים לא פשוטים ועד שהתגברנו – בא אדון תשובה וזרק אותנו עוד יותר למטה. ומאז אנחנו באותו מצב".

לבנה רצבי: "המקום הזה היה הנשמה שלי" (צילום: יהל פרג')

רצבי, שנעזרת בהליכון, מתגוררת היום לבדה בדירה שכורה ברמת גן. "אף אחד לא מסתכל עלי. כאן היה לי את הטוב שבעולם. למרות העוני. היו הבתים, הקהילה, הזיכרונות. היום אני לא יודעת איפה אני גרה בכלל. המקום הזה היה הנשמה שלי".

משל כבשת הרש

רונית אלדובי, שמובילה את המאבק לפיצוי ראוי לתושבי השכונה, הצעידה את עשרות המשתתפים בין גבעות החול החשופות, עליהן עמדו עד לפני שנה בתי התושבים, ובכל נקודה בה עמד בית משפחה, תקעו המשתתפים שלט והניחו פרחים.

אלדובי שיתפה את המשתתפים במשל כבשת הרש: "שְׁנֵי אֲנָשִׁים הָיוּ בְּעִיר אֶחָת, אֶחָד עָשִׁיר, וְאֶחָד רָשׁ", קראה אלדובי, "אותו עשיר, בוחר דווקא את הכבשה האחת שיש לעני, ומקריב אותה בעבור אורח, למרות שיש לו מקנה רב". בנמשל של אלדובי ברור מיהם העניים מהם נגזלה האדמה, אבל מיהו הגוזל? האם זה האדם העשיר או המדינה שאמורה להגן עלינו.

את השטח של הגבעה מקיפים גורדי שחקים (צילום: יהל פרג')

"האיש העשיר מהמשל גר בראש המגדל פה לידנו, יצחק תשובה", ממשיכה אלדובי. "אנחנו לא פונים לבעלי ההון, חלקם חזירים יותר וחלקם פחות. אנחנו פונים למדינת ישראל ששלחה לפה את התושבים. שלא דאגה למעמדם. שהבטיחה הבטחות והפרה אותן. אנחנו נאבקים פה כבר כמעט עשור".

45 מיליון השקלים מיצחק תשובה, שיועדו לתושבי השכונה, כבר עברו אליהם, לא לפני שתשובה תבע את התושבים. אבל מדינת ישראל, עדיין לא העבירה את 30 מיליון השקלים שהתחייבה להעביר לתושבים ושאותם ניתן להעביר רק עד סוף 2022.

למרות ניסיונותיהן של חברות הכנסת גבי לסקי (מרצ) ונעמה לזימי (העבודה) לדאוג לתשלום הפיצויים לפני הפינוי, הכסף שהובטח למשפחות לא עבר, הממשלה נפלה וכעת הכל בידי חסדי שמיים.

"איבדתי את אבא בעקבות הפינוי"

המשתתפים עברו בין שמות המשפחות שהודפסו על גבי שלטים וננעצו בגבעות החול. מראה המגדלים שמקיפים את השטח, מבהיר מהו העתיד הצפוי כאן. כבר קשה להבחין היכן עמדה כל נחלה, "זה היה כאן? לא לא, למטה יותר", אמרו האנשים זה לזה. "פה עמד הבית של לוי? של בן חיים? כהן? שמיע? רצבי?". מה שברור לכולם הוא איפה עומד הפנטהאוז של תשובה.

"את המשפחות של ההורים שלי העירייה הביאה לשכונה", ספרה חנה, ביתם של חיים ורחל לוי. "כאן נולדנו. להורים שלי 4 ילדים. 5 דורות על האדמה. נחלה של שמחה, חיים, נכדים, נינים".

חיים, אביה של לוי נפטר בשבוע שעבר. "איבדתי את אבא בעקבות הפינוי. הוא נפטר מצער מהפינוי האכזר הזה. 8 חודשים הוא ניסה להתאושש, לא דיבר, הכניס הכל פנימה ומסר את נשמתו בסבל. הוא הפך סיעודי אחרי שעבד עד גיל 80. המדינה, העירייה, תשובה לקחו את חייו".

"תמרור אזהרה למקום אליו אנחנו צועדים כחברה"

"הסיפור של גבעת עמל הוא עוול לאור יום", אומר עומר ברט, דובר תנועת דרור-ישראל. "בשם בצע כסף וגזענות נרמסו פה אנשים. התאריך הזה של שנה לפינוי הוא יום לזכור ולהזכיר את הערכים שלצערנו שולטים היום במדינה. מבחינתנו זה סמל שהוא תמרור אזהרה למקום אליו אנחנו צועדים כחברה ואנחנו פה כדי לחנך על זה, לעורר מודעות. אנחנו עם התושבים עד שיקבלו את הפיצויים שהובטחו להם״.

"אם הייתי צעירה הייתי עוזבת את הארץ. אני מרגישה שהילדים שלי הלכו לצבא והמדינה זורקת אותי לרחוב". אמרה ציונה יהוד למדריכים של הנוער העובד והלומד. "אני כבר בת 72. אני לא יכולה להתחיל חיים אחרים במקום אחר".

ציונה יהוד בפתח ביתה בגבעת עמל: "האמנתי שיהיה לנו פיצוי. חברי הכנסת הבטיחו" (צילום: יהל פרג')

"האמנתי שיהיה לנו פיצוי. חברי הכנסת הבטיחו", המשיכה יהוד, "היינו 5 משפחות בנחלה. נתנו לנו סכום הזוי של 3 מיליון שקלים לנחלה, בכל אחת היו 4-3 משפחות שצריכות להתחלק בסכום. קיבלתי חצי מיליון. אני בת 72, מה יש לי לעשות עם זה? לאן יש לי ללכת? יש פה משפחות שכבר סיימו את הסכום הזה על שכירות".

הבעלים החדשים של גבעת עמל יגרפו לכיסם מאות מיליוני שקלים. רק חלק מזערי מהכסף יגיע למי שחיו על שטח האדמה הזה ב-75 השנים האחרונות. אלו שעזבו לא רצו לעזוב, היה להם שם הכל, והמקום היטיב עמם עד שהדחפור של ההון דחק אותם לשוליים.

בדיוק בנקודה הזאת, כשהם נזקקו לארגון החברתי ששמו מדינה, מול כוחות גדולים שרוצים להשתלט עלינו, נכשלה המדינה. כבשת הרש לא רק נגזלה, היא נשחטה, נחתכה ונמכרה בפיתה נוטפת שומן במחיר מופקע.