אדם שגנב שקלים בודדים מקופת עסק, אישה שגנבה מוצרי מזון כדי להאכיל את בתה הפעוטה, ואדם חסר בית שאיים על חסר בית אחר עקב פלישה לשטח מחייתו – אלו רק חלק מהמקרים בהם ישראלים הועמדו לדין פלילי בעבירות שנובעות מעוני ומצוקה חברתית בשנים האחרונות, וזוכו בעקבות ערעורים שהגישה הסניגוריה הציבורית.

הדו"ח השנתי של הסניגוריה הציבורית המתפרסם היום (ראשון) מבקר בחריפות את השימוש בהליכים פליליים ב'פשעי עוני', תופעה שאחריה עוקבים בסניגוריה בשנים האחרונות, ומנסים להביא לצמצומה. נוסף על כך, מציג הדו"ח עיוותים בפעילות רשויות האכיפה ומערכת המשפט שמובילים לאפליה חמורה של אנשים החיים בעוני ומורשעים בפלילים, לעומת אנשים בעלי אמצעים: מדרישה לתשלום קנס כדי לקבל הסדר מותנה (שבו המדינה נמנעת מהגשת כתב אישום); דרך השתת קנסות על מורשעים בעבירות פליליות, שמכניסה אותם למעגל של חובות ומונעת מהם להשתקם; ועד לעיקול כספי הקנטינה של אסירים כדי לשלם חובות.

פשעי עוני: "כתבי אישום העוסקים במעשים פעוטי ערך, ורחוקים מהרף הפלילי"

לדברי הסניגוריה הציבורית, "למרות הרחבת השימוש בהסדר סגירת תיק מותנית, הסניגוריה הציבורית נתקלת לא אחת בכתבי אישום העוסקים במעשים פעוטי ערך, אשר לעמדתה של הסניגוריה הציבורית רחוקים מן הרף הפלילי, ואינם מצדיקים את השימוש בכלי הפוגעני והחריג של הגשת כתבי אישום.

עוד מצוין בדו"ח ש"במקרים אחרים מופעלות סמכויות המשפט הפלילי על מנת להתמודד עם בעיות חברתיות, תוך התעלמות מהעובדה שהפתרונות האמיתיים והיעילים צריכים היו לבוא ממסגרות חברתיות אחרות כמו הרווחה או בריאות הנפש. מעבר לפגיעה בפרט, הגשת כתב אישום במקרים כאלה מהווה גם בזבוז משווע של זמן שיפוטי ומשאבי ציבור."

אחד המקרים המוצגים בדו"ח הוא של "דר רחוב מבוגר וחולני" שניסה לפתוח ללא הצלחה קופה של עסק לא מאויש כדי לקושש שקלים בודדים שחסרו לו, במטרה לרכוש כרטיס כניסה לקולנוע. באותה הזדמנות נתפסו עליו שני זוגות עגילים חדשים. הוא הועמד לדין והורשע בעבירות גניבה והחזקת רכוש גנוב. רק לאחר ערעור הסניגוריה שהגישו עורכי הדין ד"ר אלקנה לייסט ואבישג בן נתן כהן, הורה בית המשפט המחוזי בתל אביב על זיכוי המערער, בהסכמת הפרקליטות, לאחר שההגנה טענה בערעורה לתחולת הגנת 'זוטי הדברים' – הגנה שנקבעה בחוק העונשים לפיה "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך".

המדינה קיבלה את טענת הסניגוריה בדבר זוטי דברים ביחס לעבירות ניסיון גניבה והחזקת רכוש גנוב. וכן בדבר פגמים שנפלו בהליך החיפוש, והנאשם זוכה.

במקרה נוסף, הואשמה אישה בעבירת גניבה, לאחר שגנבה מוצרי מזון והיגיינה בשווי כ-360 שקלים. המוצרים הוחזרו לבית העסק. בית משפט השלום בירושלים התרשם כי הנאשמת גנבה את המוצרים כדי להאכיל את בתה הפעוטה. בנסיבות אלו קבע שהמעשה הוא בגדר 'זוטי דברים', ואף ביקר בחריפות את התביעה המשטרתית שהעמידה את האישה לדין. לדברי השופטת, "ההעמדה לדין נוגדת את חוש הצדק והערכים של חברתנו כמדינה יהודית ודמוקרטית". את האישה ייצג בשם הסניגוריה עו"ד דניאל מירסקי.

מקרה אחר הוא זיכויו של דר רחוב מעבירת איומים. הנאשם והמתלונן שניהם דרי רחוב, שהתפתח ביניהם ויכוח. הנאשם טען כי המתלונן פולש לשטח מחייתו, והזמין משטרה. לשוטרים שהגיעו למקום אמר ש"ידקור את המתלונן או יידקר בעצמו" וחזר על כך מספר פעמים. האמירות תועדו במצלמות הגוף של השוטרים. בית משפט השלום בכפר סבא קבע שהאמירה בדבר הדקירה מגבשת פורמלית את עבירת האיומים, אך בנסיבותיה – על רקע מצוקה ו"זעקה לעזרה" – הדברים הם בגדר 'זוטי דברים'. את דר הרחוב ייצג בשם הסניגוריה עו"ד גיא עין-צבי.

הדו"ח מפרט מקרים נוספים של העמדה לדין בעבירות פעוטות, שאינן קשורות דווקא לעוני, בהם התקבלה עמדת הסניגוריה שמדובר בנטייה להפללת יתר. בין היתר מובאים בו זיכוי של אדם מעבירת התקהלות בזמן סגר שהוכרז עקב הקורונה, לאחר שסירב להוראת שוטר לפזר התקהלות, אך כל שאר האנשים שהיו במקום עזבו אותו ולכן בפועל ההתקהלות פוזרה; של אדם שזוכה מעבירת אלימות כלפי בת זוגו (דחיפתה) ולטענתו רק אחז בידה ומשך אותה מחוץ למקום, לאחר שאף היא שלחה לו "הודעה מאיימת"; וביטול כתב אישום נגד אישה ששפכה בקבוק בירה על בן זוגה.

ייצוג מוכוון עוני ומלכודת העוני בהליך הפלילי

חלק נוסף בדו"ח עוסק בשורת עיוותים בהתנהלות המשטרה והפרקליטות, שבעקבותיהם המחסור באמצעים כלכליים של לקוחות הסניגוריה הציבורית משפיע על ניהול ההליך הפלילי בעניינם, גם כאשר הם מיוצגים.

אחד ההקשרים הנפוצים בהם עולה סוגיית המחיר שמשלמים עוברי חוק בשל עוניים הוא בהסדר לסגירת תיק מותנה – הסדר שבו רשויות התביעה מוותרות על הגשת כתב אישום בתמורה להתחייבות החשוד שלא לעבור את העבירה שוב, ולעיתים גם להתנצל בפני הנפגע או לשלם קנס. הסדר זה נועד במרבית המקרים לאנשים שזו העבירה הראשונה שלהם, במטרה להשיב אותם למסלול נורמטיבי ולא להכתים אותם בהרשעה פלילית.

אך בדו"ח מצוין שבפועל, האפשרות הזו הולכת ונחסמת בפני חשודים עניים. "לאחרונה הבחינה הסניגוריה כי יחידות ההסדר המותנה דורשות בחלק ניכר מהתיקים תשלום של סנקציה כספית (קנס או פיצוי לנפגע עבירה) כתנאי לקיום ההסדר – ללא התחשבות במצבו הכלכלי של החשוד", נכתב בדו"ח, ובעקבות זאת "קורה לא אחת כי החשוד אינו מסוגל לעמוד בתנאי ההסדר שנקבעו, בשל היעדר אמצעים כספיים, ומטעם זה בלבד מוגש נגדו כתב אישום למרות שהתביעה סברה שראוי לסגור את התיק בהסדר מותנה. "

בסניגוריה מבקרים בחריפות את המדיניות הזו וקובעים ש"מצב זה יוצר אפליה בלתי ראויה בין חשודים בעלי אמצעים כלכליים לבין חשודים עניים."

פקדונות מעצר לא מוחזרים, כספי קנטינה של אסירים מעוקלים

הדו"ח מציג היבטים נוספים של אפלית חשודים ונאשמים החיים בעוני, שהסניגוריה פועלת לתיקונם. אחד מהם הוא התמודדות עם חסמים להשבת פיקדונות מעצר. לפי דו"ח מבקר המדינה מ-2020, עד אוגוסט 2019 הופקדו בבתי המשפט 148 מיליון שקלים כערובה לשחרור עצורים ולא הוחזרו. מדובר בפיקדונות שהופקדו ב-42,855 תיקי עצורים, המהווים כ-47% מכלל הפיקדונות. חלק מהחסמים נובעים מכך שהפקדונות אינם מוחזרים לעצור אוטומטית אלא הוא צריך לבקש זאת; מכך שאי אפשר לקבל אותם במזומן אלא רק לחשבון בנק, למרות שלאנשים רבים החיים בעוני אין חשבון בנק; ומכך שהפיקדון יכול להיות מחולט עקב חוב או קנס שמוטל על החשוד, גם אם אדם אחר הוא ששילם את הפיקדון.

הסניגוריה גם פועלת לייצוג בהליכים עקרוניים שעניינם הטלת הוצאות משפט על נאשמים בהליך הפלילי, שמושת לאחרונה על נאשמים שלדעת בית המשפט "בזבזו את זמן בית המשפט", חזרו בהם מהודאתם ועוד. הסניגוריה טענה בהליכים אלו ששימוש בכלי ההוצאות בהליך הפלילי עלול ליצור אפליה בין נאשמים בעלי אמצעים לבין נאשמים עניים, לגביהם מתעורר חשש שהטלת הוצאות יהיה בעל "השפעה מצננת על ניהול הגנתם".

נוסף על כך התמודדה הסניגוריה גם עם בקשות לעיכוב הליכים בעבירות מס אשר נדחות לנוכח קושי של הלקוחות לשלם כופר ולהסיר מחדלים מפאת עוניים, גם בתיקים בהם יש לנאשם נסיבות אישיות המצדיקות עיכוב הליכים.

נושאים נוספים בהם פעלה הסניגוריה במטרה "לשבור את מעגל העוני של ההליך הפלילי", הם העלאת המודעות להשלכות של ענישה כספית על נאשמים חסרי אמצעים כלכליים, וייצוג בתיקים קונקרטיים בהם נשלחו נאשמים למאסר חלף קנס בשל עוניים; התמודדות עם גבייה בלתי מידתית של חובות, הכוללת בין השאר ייצוג בעתירות אסיר נגד עיקולים על כספי קנטינה, שלעמדת הסניגוריה פוגע בזכותם לכבוד האדם ויוצר אפליה בינם לבין אסירים בעלי אמצעים; התמודדות עם השפעתם של חובות כספיים על האפשרות לשחרור מוקדם ממאסר; פעילות מוסדית המוכוונת להגברת היידוע חייבים על חובותיהם; והתמודדות עם הרחבת סמכויות החילוט בקשר למאבק בפשיעה בחברה הערבית.