אי-השוויון הוא המקור המרכזי למצוקה הכלכלית בפרק באינפלציה הנוכחי, ולא עליית המחירים לכשעצמה, כך מצא מחקר חדש של מארק סטריפילד מאוניברסטית ניו סקול בניו יורק. עוד נמצא כי עוצמת התאגידים אפשרה את הרחבת שולי הרווח על חשבון העובדים שחולשתם מנעה מאבק כנגד שחיקת שכרם. 

סטרפילד מראה כיצד היחלשות כוחם של העובדים בעשורים האחרונים, דרך חקיקה פרו-תאגידית ונגד איגודי עובדים, מנעה מהם להגיע להישגי שכר גם בתקופות של שוק עבודה רווי.  

במקביל, עליית כוחם של התאגידים, בייחוד תאגידי הענק הבינלאומיים, הגדילה באופן הדרגתי את כוח השוק שלהם, ועקב כך את יכולתם לעלות את שולי הרווח. 

תהליך זה, של היחלשות העובדים והתחזקות התאגידים, הביא לפי סטרפילד לכך שבפרק האינפלציה הנוכחי, התאגידים הצליחו להגדיל את שולי הרווח שלהם תוך צמצום נוסף של חלק העובדים בחלוקת ההכנסות, כלומר החרפת אי השוויון. 

סטרפילד מתבסס על מחקר של הכלכלן גוש ביוונס, שמראה שעליות המחירים בפרק האינפלציה הנוכחי מקורן בעיקר בהגדלת שולי הרווח של התאגידים. לפי ביוונס, 53.9% מעליות המחירים מגיעות מהגדלת רווחי התאגידים בעוד 38.3% מגיעות מעלייה בתשומות ייצור שאינן עלויות עבודה. רק 7.9% מעליות המחירים קשורות בעלות עבודה.  

המחקר מבחין בין שלושה גורמים לאינפלציה: שוק עבודה רווי במהלך שיקום הכלכלה מהמשבר שפרץ, העלאת תשומות ייצור (אנרגיה ומזון) כתוצאה מהמלחמה באוקראינה והעלאת מחירים תאגידית. 

לאחר הקורונה הורגשה עליית שכר, שנשחקה בשנה החולפת

לפי סטרפילד, התאגידים הגדולים ניצלו את האטמוספירה של עליית המחירים שנבעה משני הגורמים הראשונים כדי להרחיב משמעותית את שולי הרווח שלהם. מה שאפשר להם לעשות זאת הוא שילוב של כוח שוק (שליטה פלח בשוק גדול) שנבנה בעשורים האחרונים וחולשה של איגודי העובדים, שלא יכלו להיאבק על כך שהעובדים יזכו לחלק מההכנסות של עליית המחירים. 

סטרפילד מראה שבחלק הראשון של ההתאוששות ממשבר הקורונה, בין מאי 2020 למרץ 2021, התנאים הייחודיים בשוק העבודה אכן גרמו להעלאת שכר ריאלי מהירה מהפריון, שמשמעה העלאת מחירים וצמצום קטן של אי השוויון. 

בחלק השני, החל מאפריל 2021, עליית מחירי האנרגיה והמזון בשילוב עם העלאת מחירים של התאגידים שחקה את השכר והפכה את הדינמיקה מהחלק הראשון. בסיכום שני הפרקים, חלקם של העובדים הצטמצם ואי השוויון, שהיה גבוה גם כך, התרחב. 

סטרפילד מציע לראות במדיניות הפרו-תאגידית ואנטי-איגודית את המקור למצוקה הכלכלית שבליבה שלה נובעת מאי השוויון. הוא מבקר את הגישה האורתודוקסית של לחימה באינפלציה באמצעות העלאת מחירי הריבית, אשר מבקשת לבלום את עליית המחירים דרך יצירת אבטלה והחלשת העובדים. במקום, סטרפילד טוען שיש להנהיג מדיניות פיסקלית של חלוקה מחדש, שתשקם את חלק העובדים בהכנסה על חשבון התאגידים הגדולים.